מחווה לזכרה של אמנית הרדיו אילנה צוקרמן במעמותה

אירוע המחווה "רמזי נוף" יערך ב-16.5 לזכרה של המשוררת והאמנית אילנה צוקרמן, שנפטרה לפני שנתיים. צוקרמן, ילידת 1935, עסקה באמנויות השונות במשך כל חייה. היא רקדה, שיחקה, ציירה, פיסלה, ערכה והפיקה. במשך עשרות שנים עבדה בקול ישראל כשחקנית רדיו, קריינית ובעיקר מפיקה ועורכת תוכניות ספרות ושירה. הפיקה תוכניות קולאז' על סופרים ומשוררים, וערכה מחוות להם וליצירותיהם. בשנות השמונים יסדה את "סטודיו 1" לאמנות הרדיו ברשות השידור הישראלית. יצירותיה הייחודיות מאולפן זה, שזרו קולות וצלילים ליצירות רדיופוניות עזות קסם, ששודרו בעשרות תחנות רדיו בישראל, אירופה, קנדה, ארצות הברית ואוסטרליה. מאז 1990 היתה פעילה בפורום הבינלאומי "ארס-אקוסטיקה" ובמסגרתו זכתה להערכה ופרסים. צוקרמן יצרה גם מיצבי קול בשיתוף עם אמנים עמיתים. היא קבלה פרסים שונים בארץ ובחו"ל ביניהם פרס ראשון בפסטיבל "מיקרופון" בפולין, פרס אקו"ם (ישראל), פרס ארס אקוסטיקה ופרס רדיו ישראל. בשנים 1996-2008 היתה המנהלת האמנותית של פסטיבלי השירה במטולה.

האירוע יכלול:

א. השקת תקליטור הכולל אוסף של עבודות סאונד-ארט של אילנה צוקרמן, הרואות אור לראשונה בארץ, שירי בבילון (עבודה משותפת של סלה-מנקה ואילנה צוקרמן) וספרון הכולל טקסטים מאת אילנה צוקרמן, פרופ' שמעון זנדבנק, נלה מגן קסוטו,יונתן ויניצקי ויצחק לאור. המכלול בהפקת מעמותה במרכז לאמנות ומדיה על שם דניאלה פסל.

ב. השקת "מכונת המשוררים" – מכונה ובה הקלטות סאונד של משוררים מקריאים משירתם וחומרים אחרים מתוך הקלטותיה של אילנה שיוצב באופן קבוע בספריית מעמותה. עבודה של קבוצת סלה-מנקה. טכנולוגיה עמיר מרקוביץ, בנייה ניר יהלום .

ג. דברים על אילנה צוקרמן כאשת רדיו : זמירה לוצקי

ד. על  אמנות הסאונד בישראל ועל אילנה צוקרמן כאשת סאונד: ערן זקס

ה. מופע "פילים בלילות מטולה" עבודה של קבוצת סלה-מנקה שנעשתה לראשונה עבור פסטיבל המשוררים במטולה 2005 בהנהלת ובאוצרות של אילנה צוקרמן

אורך המופע: 25 דקות
על המופע:

פילים בלילות מטולה הוא מיצג לוידאו, שקופיות דיגיטליות, פילם, אנימציה ושני קולות ביידיש ובעברית.

המיצג מציע קריאה מחודשת של שירתו של המשורר היידי אברהם סוצקבר, מתוך נקודת מבט עכשווית ואוונגרדית. במיצג סיפורה של קבוצת משוררים המגיעים למטולה מביירות ונפגשים עם המציאות המקומית, הישראלית ציונית. בין המשוררים חלקם ספק מומצאים ספק לא, נמצאת אחת הדמויות הבולטות של השירה היידית המודרנית,אברהם סוצקבר. דרך שירתו,סלה-מנקה  מציעה קריאה פואטית ופוליטית חדשה של המציאות התרבותית בגבולות ישראל באותם ימים.

העבודה נוצרה בתמיכת בית שלום עליכם  בתל-אביב והוצגה לראשונה בפסטיבל מטולה לשירה.

יום שני  ה-16 למאי , שעה 19:30, כניסה חופשית
מעמותה במרכז לאמנות ומדיה על שם דניאלה פסל, www.mamuta.org
בית אל-דן רח' מדרגות הביקור 58, עין כרם
אוצרות: קבוצת  סלה-מנקה
למידע נוסף: לאה מאואס 0545704356

על אילנה צוקרמן – קבוצת סלה-מנקה
היכרנו את אילנה צוקרמן כאמנית סאונד כשהשתתפנו יחד עמה בפסטיבל "קולה של המילה" הראשון, שאצר הדס עפרת בזירה הבינתחומית ב-2002.  מאוחר יותר כללנו עבודת הסאונד של אילנה "אנכרוניזם" ולכלול אותה בגיליון-תקליטור השלישי של כתב-העת "הערת שוליים". ביקשנו ממנה ליצור דימוי בעבור הגיליון (שהפך גם לדימוי השער של התקליטור הנוכחי), ואף בחרנו בעבודה שלה "ציפור על ציפור" למיצב סאונד באירוע "הערה 3" שהתקיים ב"בית ארגנטינה". בעבודה נשמעים קולות ציפורים מתוך קמין ישן . מאז ומתוך הערכה הדדית התפתח ביננו קשר מתמשך של אוצרות דו-כיוונית ושל ידידות אמת.
אילנה השתתפה בכמה מאירועי "הערה" עם עבודות סאונד, וידיאו ועם המיצב הבלתי נשכח שלה ב"הערה 6" שהתקיים ב"מגדל דוד" וכלל מגדל של מכשירי טלויזיה מנופצים, עבודת סאונד ופנס צ'קלקה שהאיר למרחוק אל מחוץ לחומות המצודה. אנחנו יצרנו עבודות מיצג חדשות מדי שנה ל"פסטיבל מטולה לשירה" שהיא ניהלה.בכל שנה מחדש שוחחנו עמה על משוררים, על אמנות, על תרבות, ועל הצעתנו להוציא לאור אוסף של עבודות הסאונד שלה, שעליו התחלנו לעבוד יחד בשנת 2006. אחת החוויות המרתקות שהיו לנו עם אילנה היתה שיתוף הפעולה בעבודה נוספת המופיעה בתקליטור זה: "שירי בבילון." העבודה כוללת שירים קאנוניים מן השירה עברית, שאנחנו תרגמנו מעברית לעברית דרך כל השפות שאפשרה תכנת המחשב. אילנה הקריאה את השירים שהתקבלו בקולה הייחודי ובדרך הרגישה שבה רק אילנה יכולה הייתה להקריא שירה. היא הפכה את השירה העברית המפורקת ליצירה קולית ושירית ייחודית.
אך העיקר בתקליטור אינו השירים אלא עבודות הסאונד המרגשות של אילנה, אותם קולאז'ים של מי שהגדירה את אמנות הרדיו כאמנות הציטוט. בעבודות הסאונד שלה שילבה אילנה בין הכאב הפרטי לכאב הציבורי, בין הקול האנושי לצלילים המיוחדים של העיר המורכבת, הייחודית והקשה שבה חיה ויצרה. ללא אמצעים דיגיטליים, ב"עבודת יד" אנלוגית, ובשיתוף העורכים המסורים שאיתם עבדה, יצרה בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים יצירות המעמידות אותה כאחת מחלוצי אמנות הצליל בישראל (סאונד-ארט).  את יצירותיה הציגה על במות מרכזיות בעולם. דרך "ארס אקוסטיקה", קבוצה בינלאומית המתמקדת באמנות רדיו, היא זכתה להערכה, שידורים ופרסים שונים בעולם. בארץ היא הציגה רק מעט. התקליטור, שהוא מסע מוסיקאלי מרתק, נועד למלא את החסך הזה, והוא מאפשר לקהל הרחב להיחשף סוף-סוף לאמנותה הנדירה של אילנה.