תערוכות היחיד של המועמדים לפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2010 דור גז, יאן טיכי ושחר יהלום, באוצרות אלן גינתון, יפתחו ב-4.3 במוזיאון ת”א לאמנות. ההכרזה על הזוכה תתקיים ב-18.5, ובתאריכים אלו יתקיים גם סקר ערב-רב שיכתיר את בחירת הקהל בתחרות.
גז יציג במסגרת הפרס את התערוכה “מטעי האומה” שעוסקת, באמצעות עבודות צילום, וידיאו וסריקות מארכיונים פרטיים, במפעל ייעור ישראל ובפועלה של חברת מטעי האומה, ובתוך כך קושרת אתוסים היסטוריים עם סיפורים אישיים. טיכי יציג את “מיצב מס’ 13” – יצירה המשלבת צילום ווידיאו, אובייקטים, משחקי תאורה ומיצבים אדריכליים, המבקשת להציב את הצופים במצבים גבוליים המאתגרים מבחינה חברתית, פוליטית וחושית. שחר יהלום תציג את “ארץ הפטל” – מיצב פיסולי העשוי מחומרים רבים, המבוסס על תצלום הרס הכיפה הגדולה של קתדרלת סנט ג’יימס בסיאטל, שקרסה בחורף 1916 לאחר שהצטברו עליה 15 טונות שלג.

דור גז, שחר יהלום ויאן טיכי. צילום: יח"צ
כפי שנעשה בשנה שעברה, גם השנה יקיים מגזין ערב-רב סקר בין הגולשים שיוזמנו לבחור את מועמד הקהל לזכות בפרס. הסקר יפתח עם פתיחת התערוכות וינעל ביום ההחלטה הרשמית.
מאז 1995 מוענק פרס קרן גוטסדינר מדי שנה לאמן ישראלי צעיר (עד גיל 40). הזוכה נבחר ע”י שופט חיצוני מבין שלושה מועמדים סופיים המציגים תערוכת יחיד במוזיאון ת”א. בשנה הבאה לא יחולק הפרס וזאת לצורך בחינה מחודשת של מבנהו.



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
