מה עשית בקיץ האחרון – המשתתפים

היו שהציעו להתגייס לעזרה, אחרים בחרו במחאה, שתיקה, תיעוד, הסתגרות או פעולה חדשה. הערב יתכנסו אמנים ואנשי תרבות ישראלים בסוכת הנסן, להראות, להשמיע ולשמוע. ואלה השמות

בקיץ האחרון, במהלך תקיפות צה"ל בעזה ("צוק איתן"), מתקפת הטילים על ישראל והאירועים האלימים בכל רחבי הארץ, בחרו אמנים ואנשי תרבות ישראלים להגיב למצב בדרכים שונות. כמה מהם הציעו להתגייס לעזרה, אחרים בחרו במחאה, שתיקה, תיעוד, הסתגרות או פעולה חדשה. הם חתמו על עצומות או דחו אותן, יצאו להפגנות או נשארו בבית, פעלו בקדחתנות או האפילו את מסכיהם.

ביום שני, 13.10.14, חול-המועד סוכות, יערוך "ערב רב" אירוע שיוקדש לתגובות של יוצרות/ים ופעילי/ות תרבות לאירועים. הערב יתקיים בסוכת בית הנסן בירושלים ויכלול הצגת עבודות ופעולות, תגובות ושיחה עם היוצרים/ות.

יום שני, 13.10.14, 19:30.
סוכת נצח בחצר בית הנסן (פרויקט של קבוצת סלה-מנקה ואמני מרכז מעמותה)
בית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים
האירוע בפייסבוק

משתתפים/ות: רינת שניידובר, יורם קופרמינץ, לילי פישר, ענבל שירין-אנלן, מרב שין–בן-אלון, מיקי הראל, ורד אלפרט, תמר נסים, דניאל פישר, רעיה טרינקר, סיגל מאור, אילה נצר וורדן, חנה בן-חיים–יולזרי, אלינור סולומון, רות בן-דב, דגן ואלד, שירי דורון-פרלה, אלכס טוביס, עומר קריגר, סלה-מנקה, אליסיה שחף, דפנה וסטרמן ושרה לביאשוילי

***

רינת שניידובר

"אפתח בהקרנה של עבודת הווידיאו-פרפורמנס 'Shapeless' (כ-3 דקות), שצולמה ב-2013 והוקרנה במסגרת תערוכת היחיד שלי שהתקיימה במהלך הקיץ האחרון, על רקע המלחמה, אך בלי קשר ישיר אליה או למלחמות בכלל (הכוונה למלחמות מהסוג שכולל ארגונים צבאיים חמושים סביב סוגיות תרבותיות וגיאוגרפיות שמושתתות על שיח גברי). לאחר ההקרנה אספר לקהל שמלבד העבודה הזו, אין לי חשק להזכיר או להראות שום עבודה אחרת מתוך התערוכה, בשל העובדה שהתחושות הקשות, חוסר האונים ומשבר האמון בעולם וגם במניעים האישיים שלי כאמנית יצרו אצלי ניכור רגשי גדול מהתערוכה הזאת וממה שמכונה 'עולם האמנות' בכלל".

רינת שניידובר, 2013. תצלום מתוך הווידיאו "Shapeless"

רינת שניידובר, 2013. תצלום מתוך הווידיאו "Shapeless"

מרב שין–בן-אלון

"ב'מה שקרה לדף הפייסבוק שלי בקיץ 2014' יש מצגת של כ-15–20 דימויים מרצף הדימויים שהעליתי בדף הפייסבוק שלי במהלך המלחמה בקיץ האחרון. אפתח בהצגת תהליך העבודה שלי בספרי הסקיצות והפרויקט שלי בפייסבוק כפרויקט מתמשך, ואראה כיצד אירועי המלחמה פולשים למרחב האישי ומייצרים מהלך המקבל תפנית של התייחסות פוליטית. כיצד המרחב הפרטי והאינטימי הופך לכלי מחאה המאפשר תגובה בזמן אמת. כיצד הציבורי הופך לאישי והאישי לציבורי". לאירוע בפייסבוק.

מקלט 2014

מרב שין–בן-אלון, "מקלט", 2014

יורם קופרמינץ

בתערוכה "גיהנום" בגלריה רו-ארט בתל-אביב מציג יורם קופרמינץ שתי סדרות של צילומי מסך מטופלים המשלימות זו את זו לתמונת נוף-תופת כוללת. כשהוא מחבר שתי מלחמות שאינן קשורות זו לזו ומתעלם מהכרוניקה הצבאית ומנוסחים רשמיים לטובת תיעוד ממצלמות פרטיות ואזרחיות, מבסס קופרמינץ תמונת מלחמה אחת כגיהנום משולל הצדקות ונסיבות. קופרמינץ מנתק את הדימויים מהקשרם ההיסטורי, הלאומי, האידיאולוגי והפוליטי ומשלב ביניהם, וכך משקף את החיזיון הוויזואלי של המלחמה כסיוט, כטריפ רע. כך נוצרת גרסה פרטית לאקספרסיוניזם אנטי-מיליטריסטי שבין שתי מלחמות. 

יורם קופרמינץ, "גיהנום", 2014

יורם קופרמינץ, "גיהנום", 2014

תמר נסים

"'ילדות באה באש' – פעולה פרפורמטיבית המתייחסת לאסופת מכתבים שכתבו ילדים בקיץ 1967, בעקבות מלחמת ששת-הימים. הפעולה תתחיל בהוצאת שמיכות קיץ (פיקה) מתוך שקית אחסון ופרישתן על הרצפה; הכנסת דפים מהספר בין השמיכות; קיפול השמיכות למגדל שמיכות; עמידה על מגדל השמיכות והקראת אחד המכתבים".

תמר נסים, "ילדות באה באש", 2014

תמר נסים, "ילדות באה באש", 2014

אלכס טוביס

"הדימוי המרכזי שאציג יהיה 'הים', שציירתי בקיץ האחרון. אני לא צייר פוליטי, ולרוב לא אוהב אמנות פוליטית, אבל מרגיש שהמצב המדיני חודר לציורים שלי ומטעין אותם, על אף שלכאורה הציורים הם סתם ציורי נוף נחמדים".

אלכס טוביס, "הים", 2014

אלכס טוביס, "הים", 2014

שירי דורון-פרלה

נוצה, נוצה, מאיפה את מגיעה?


דגן ואלד

"לפני שלושה שבועות, בעת שטיילתי בברלין, הגיעו שוטרים לבית הורי במרכז הארץ. השוטרים שאלו את אמי היכן אני. היא ענתה שאני בחו"ל. בתגובה הם הראו לה צו חיפוש בביתי, חתום על-ידי שופט. השוטרים לקחו את הלפטופ, כמה דיסק און-קיז, הארדיסקים, מצלמות דיגיטליות וכרטיסי סים. שבוע לאחר מכן חזרתי לארץ. שלושה ימים לאחר מכן התייצבתי במשטרה לחקירה. סיבת החיפוש היתה העלבת עובד ציבור, או ליתר דיוק נבחר ציבור. חבר/ת-כנסת. כמו רבים ממשתמשי הפייסבוק במהלך הקיץ האחרון, גם אני התבטאתי בצורה מתלהמת ומאיימת כלפי נבחר/ת ציבור (שאת שמו/שמה לא אחשוף, מפאת צו איסור משטרתי, וכן כי אין זה רלבנטי במי מדובר ומה התוכן. אציין שמדובר בחבר/ת-כנסת מן הקואליציה). הפוסט המדובר הוסר שעה אחרי שעלה לרשת כיוון שקיבלתי התרעה והודעה מטעם הלשכה של חבר/ת-הכנסת שמדובר בסילוף דברים שהוצאו מהקשרם".

***

חנה בן-חיים–יולזרי

"בווידיאו 'נושאת בזרועותי' שתי שכבות טקסטואליות של שבועות: שבועתה של דוחא, בתה של השהידה רים צאלח, המבטיחה ללכת בעקבות אמה, ושבועה של חיילי צה"ל, ביניהם בני, למסירות טוטאלית ונכונות להקרבה עצמית. קולה של דוחא נלקח מתוכנית לילדים ששודרה ברשת הטלוויזיה בעזה. שבועת החיילים הוקלטה בטקס השבעת חיילי הנח"ל לצה"ל, ברחבת הכותל המערבי. השבועות משתרגות זו בזו כמו שכבות גיאולוגיות התלויות זו בזו. הסרת האחת תביא לקריסת האחרת.

"אקרין גם את הווידיאו 'אין עיר' (3 דקות מתוך לופ, 2008) בעריכת רועי אסייג, עם מוזיקה של ליאור אשכנזי ורוקי B. מאחורינו כתמי ירוק חקלאי. מרחוק מתגלה 'אין עיר', עיר ערבית מודרנית: רבי-קומות, צריחים וכיפות מסגדים המציירים את המפגש עם השמים. עיר ערבית כנוסחה שהתרחקה ממהות של עיר כמקום חיים, כהתממשות של קהילה אנושית במרחב ארכיטקטוני, כמקום מגורים למשפחות ובודדים, למהגרים מהכפר ומערים רחוקות, כמקום עלייה לרגל לתיירים שיתלהבו מיופייה ומתושביה. אין-עיר היא עיר אימונים, היא נבנתה לשם תרגול צבאי לקראת עתות מלחמה. האם היא בבחינת נבואה מגשימה לעתיד לבוא? האם ייחרבו ערים בהשראתה?".

אילה נצר וורדן

"במהלך הקיץ האחרון יצרתי שני יומני המלחמה, ועליהם ארצה לדבר. האחד, יומן אישי שציירתי במסגרת פרויקט 'פושטית' של גיא מורג, בתוך מחברת 16 דף ריקה. כל כפולה ביומן מציינת את הנעשה בעזה מצד אחד ואת הנעשה בחיי ובדמיוני מן הצד האחר. עזה מצוירת תמיד על נייר משובץ, בעט שחור, מופשטת לפעמים, שטוחה, חסרת בני-אדם. האירועים שקרו לי במלחמה, מנגד, צבעוניים, מלאי חיים; אפילו החוויות הקשות יותר שעברתי בזמן המלחמה – כמו הטרדה מינית, ילדים מפוחדים בזמן האזעקה שנגעו ללבי או בריחה של כלבה אהובה מטיל שנפל לידה – עדיין עומדות בניגוד לנעשה בעזה. הבחירה למחוק את האנשים ו'להשטיח' את עזה מציינת את האופן שרוב הציבור הישראלי חווה בו את עזה דרך התקשורת בזמן המלחמה, אך גם מקצינה את הדה-הומניזציה התקשורתית עד אשר לא נותר הרבה מלבד קווים שמציינים עשן מרגמה. היומן השני הוא יומן זוגי. הוא נכתב על-ידי גבר שאני עובדת איתו ותלויה בו רגשית, וצויר על-ידי. היומן נכתב מנקודת מבטו המציאותית והמדומיינת על המלחמה, תוך דיון אנליטי בהכרזת העצמאות".

אילה נצר, "יומן מלחמה", 2014

אילה נצר, "יומן מלחמה", 2014

דניאל פישר

"ב'צוק איתן', בזמן הנפילות, ישבנו על גג וסיפרתי סיפור-בלדה למלחמה. בתוכו אני מתארת פיצוצים באוויר ונפילות גדולות וסיפור אהבה שכולם אוהבים לספר, בכל פעם בגרסה קצת אחרת. אני מתחילה כשהוא תקוע באיזה מקום כי שערי שמים נסגרו בפקודת ארץ אחרת, ממתין שייפתחו. הוא חוזר ומיד נשלח למלחמה. היא שואלת אותו, ומה שלומך? ומה שלומך? ומה שלומך? מתי תבוא? הסיפור ביניהם מתגלגל עם אירועי הקיץ האחרון, כבלדה למלחמה. אעלה עם השיר 'בלדה למלחמה'. יעלה איתי יהל עידן וינגן".

"כיפת ברזל", הדפס צבע, הזרקת דיו, 12075X ס"מ, 2014 

דניאל פישר, "כיפת ברזל", הדפס צבע, הזרקת דיו, 12075X ס"מ, 2014

עומר קריגר

"אני אביא לפטופ ואראה דימויי הכנה של כמה עבודות ופרויקטים שתוכננו לפסטיבל 'מתחת להר' לאמנות ציבורית חדשה 2014 – הפסטיבל שלא צעד. הפסטיבל היה אמור להיפתח ב-24 ביולי ובוטל על-ידי עונת-התרבות כמה ימים לפני המועד. הפסטיבל כלל פרויקטים שחזו וחשו את המהומות ורוחות המלחמה, עבודות של 'אמנות מדינה' שאפשר עדיין לקרוא עליהן באתר הפסטיבל (תערוכת 'בטחון המדינה' שלי בשיתוף משטרת ישראל; 'ותיקי מלחמות ישראל' של סנטיאגו סיירה; 'בתחבולות תעשה לך מלחמה' של תאה טופאיץ'; 'בג"ץ: מחזה משפטי בשלוש מערכות' של יונתן לוי; 'יום שישי האחרון של רמדאן'; 'לזכור את העתיד' בהר הרצל וביד-ושם ועוד). כמו כן אספר על ההפגנה של אמנים נגד המלחמה בכיכר רבין ב-22 ביולי ואולי אראה וידיאו משם. יהיה מעניין לשוחח על ההסתייגויות מהפעולה ומנוסח ההצהרה שפירסמנו, על ההתקבלות הציבורית והאפקטיביות של פעולת אמנים בזמן מלחמה ממרחק הזמן, על הציר שבין עבודת אמנות לפעולה פוליטית". 

אמנים נגד המלחמה, 2014

אמנים נגד המלחמה, 2014

ורד אלפרט

"העבודות שלי בכלל לא פוליטיות. כך לפחות חשבתי, עד הקיץ האחרון. סדרת הגאזות שאני רושמת בחודשים האחרונים, כחלק מעבודה רחבה יותר העוסקת ביחס בין רפואה לאמנות, קיבלה תפנית דרמטית. במהלך 'צוק איתן', ובהשפעת צפייה בטלוויזיה, כל הגאזות העדינות, הכחולות, הפכו לאדומות או משולבות בנקודות אדומות, משל היו מפה אווירית של עזה עם סימונים צבאיים. מה שהוכיח לי שאין דבר כזה אמן ישראלי, ובוודאי כזה שיוצר בישראל, שהוא לא פוליטי".

"גאזה אדומה, Red Gaza", עט על נייר, 21X30 ס"מ

ורד אלפרט, "גאזה אדומה, Red Gaza", עט על נייר, 21X30 ס"מ

מיקי הראל

דיסוננס חריף של רקעי שקיעה רומנטיים, שלתוכם חודרות צלליות חיילים כמעין תיאטרון שחור או דמויות על רקע תופת המלחמה. דימויים המעוררים אירוניה וביקורת על המלחמות.

פסטל ופחם על נייר, 53X27X ס"מ. הדימויים בהשראת תצלומי עיתונות

מיקי הראל, פסטל ופחם על נייר, 53X27X ס"מ. הדימויים בהשראת תצלומי עיתונות

ענבל שירין-אנלן

"בלוג תיעוד של פחות או יותר 30 השניות הראשונות של רוב האזעקות שנשמעו בתל-אביב ובמהלכן תיעדתי את עצמי רוקדת הולה-הופ לצליל האזעקה".

אלינור סולומון

"Staycation, תופעה שהפכה לטרנד גלובלי, מציעה לחוות את הבית כאתר נופש וליהנות מאטרקציות זמינות בסביבת המגורים שלנו. אחד האתגרים במחשבה על סטייקיישן הוא לשנות את התפיסה על סביבה קיימת, יומיומית, כדי להיכנס למצב תודעתי של חופש. המושג שינה את משמעותו בישראל בקיץ 2014. הבחירה להישאר בבית הפכה מאפשרות זולה יחסית לחוויית נופש – לכורח".

staycation7

***

לילי פישר

"מתוך התבוננות בציורי הפנים של מאטיס יצאתי לחקור את הדיכוטומיה בין תחושת הנעימות בסלון שלי לעומת כל מה שקורה מחוץ לביתי, שמשאיר אותי חסרת אונים. השליטה היחידה שאני בטוחה בה היא בבחירת הצבעים. צבע ורוד מתוק שלי בביתי. אני שמורה. אני מוגנת. בחוץ אבק שריפה. אציג את עצמי עם הסבר קצר מה בא לביטוי בדימויים ואקרא אחד או שניים מהשירים/פוסטים על המקלט".

matis

לילי פישר, "מאטיס ורוד", 2014

רעיה טרינקר

Sweet dreams, my baby.
Isn't it what we all wish for our children?
When this wish was violated again at the summer of 2006 when a postcard created by the ministry of defense was distributed to our mail boxes all over the country, carrying the horrifying information that we have those few seconds to run for cover in case of a missile attack on our homes, all that being transmitted in a cheerful graphic design, and again this summer of 2014, this time carried around by the digital media each day of the fighting, I felt the need to express my feelings about the huge void torn inside of me.
That inspired me to create this garment meant to cover a baby in his sleep or decorate his room's wall. I leave it for you to decide which option will make you feel better.
Sweet dreams, I wish, whoever you are.

רעיה טרינקר, "חלומות פז, תינוק שלי", 2014. אפליקציה/תפירה ידנית. בדים, חוטים. 104X124 ס"מ

רעיה טרינקר, "חלומות פז, תינוק שלי", 2014. אפליקציה/תפירה ידנית. בדים, חוטים. 104X124 ס"מ

סיגל מאור

"אני אציג, בין השאר, עבודה בתהליך: רקמת דמויות החיילים שנהרגו במבצע על גבי חולצה צבאית, וביו הדמויות זרם תודעה של מחשבותי. זאת הדרך שלי להתחבר לחיילים ולצער של המשפחות. במהלך כל הימים שבהם אני עובדת על החולצה, היא תלויה על ידית בספריית הסלון שלי. יש חשיבות רבה גם לתהליך העבודה עצמו: חיבור דמות החייל בסיכות על הבד, רקמת הדמות (נעיצת המחט בדימוי ומשיכת החוט), ליטוף בכף ידי את הדמות בשלבי הרקמה, קריעה של הדימוי, רישום זרם תודעה, לבישת החולצה מדי פעם וחיבוק הדמויות כשהבגד עלי".

סיגל מאור, 2014

סיגל מאור, 2014

רות בן-דב

"אקרין יומן מלחמה ואדבר עליו, אציג מבחר עבודות על נייר שיצרתי בזמן המלחמה, וכן את יצירות האמנות שהיו מקורות השראה לעבודות הללו. אזכיר איך התקופה הזו השפיעה ושינתה את מהלך העבודה שלי בציור שהתחיל עוד קודם". קישור לאתר: כאן. קישור לפוסט בנושא: כאן.

רות בן-דב, יומן מלחמה 2014

רות בן-דב, יומן מלחמה 2014

אליסיה שחף 

"אדבר על קשר השתיקה, על התחושות הקשות שעלו לי במלחמה האחרונה בהקשר הזה, ואיך ההשתקה הזו החזירה אותי הרבה שנים אחורה, ל'מלחמה המלוכלכת' בבואנוס-איירס של סוף שנות ה-70".

disappeared

אליסה שחף, "Disappeared"

דפנה וסטרמן ושרה לביאשוילי

במהלך השנה וחצי האחרונות אנו עובדות במקלט ציבורי מס' 407 בתל-אביב. מקלט-אמנות זה הושכר לנו על-ידי עיריית תל-אביב-יפו במחיר נמוך למטרת שימוש כסטודיו לאמנות. "פרויקט 407/2", שהתחלנו ליצור זמן-מה לפני פרוץ המלחמה בעזה ולמעשה סיימנו תוך כדי המלחמה, מורכב משלוש יחידות נפרדות ומשלימות: עבודת וידיאו (וסטרמן), עבודת מיצב (לביאשוילי) ועבודת סאונד משותפת. כל עבודה עוסקת בחלל המקלט דרך נקודת מבט שונה ומעלה שאלות על מאפייניו האסתטיים וערכיו הבטחוניים והכלכליים. ב-8.7.14 הודיעה לנו העירייה כי עלינו לפנות את החלל בתוך ארבע שעות עקב המצב הבטחוני ולהחזירו לייעודו המקורי כמחסה הפתוח לקהל הרחב בעת מלחמה. "פרויקט 407/2" נועד להיות מוצג בספטמבר כחלק מפרויקט "מטרופוליס" במסגרת אירועי "אוהבים אמנות עושים אמנות" של העירייה, אך נדחה בשל המלחמה למועד בלתי ידוע בשנת 2015. הפרויקט יוצג באירוע בבית הנסן.

***

סלה-מנקה

קולנוענע ואוטובובה ביום בדרום. נסענו קולנוענע, אוטובובה וטל ויובל לסיבוב בדרום של הקרנות סרטים ומופע ליצנות. ביקרנו ילדים במקלטים באופקים, וילדים חסרי מקלטים בלקייה ואלסרה.
בתקווה שגם חוויה זו תוכל להיות חלק מזיכרונן/ם מהתקופה הנוראית שאנחנו בה.
קולנוענע ואוטובובה ביום בדרום

קולנוענע ואוטובובה ביום בדרום

1 תגובות על “מה עשית בקיץ האחרון – המשתתפים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.