צילום

  • גבריות זו שאינה אחת

    "תצלומי האמנות של עיני מבצעים למעשה פרפורמנס של צילום אופנה המשוקע במנגנון קפיטליסטי. הם מציגים פרפורמנס של גבריות, תוך כדי הצבעה על הפער בין המבצע והתפקיד המבוצע על ידו; הם מציגים יופי תוך הצבעה על המורכבות הפוליטית שקשורה בהתענגות על יופי כזה". דורי בן אלון, מתוך ספר האמן "תגיד משהו על הים" של אסף עיני

  • עורף מביט בעורף

    "ואולי קריסתן של שתי האפשרויות אחת לתוך השנייה היא שורש העניין – בעמידתה מול קיר ריק משקפת לי האישה המצולמת גם את עירומו של המלך וגם את חוסר היכולת שלי לראות את מה שיכול להיות". דורי בן אלון על תערוכתו של אסף הינדן

  • תיירות בארץ של חרקים

    "אצל חיות כמו חתול, כלב, אפילו פרה, אנשים מזהים התנהגות אנושית, אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לפענח אם הם שמחים או עצובים וכולי. לעומת זאת, החרקים נראים לנו כמו יצורים חסרי רגש, משהו לגמרי לא מוכר" תמרין מקרוב ופסי גירש בשיחה

  • "העתיד שרוי בחושך"

    "זעקת ההווה בתצלומיו של אפלבאום ממחאת בלפור מחפשת סדר חדש שיחזיר את הצדק, האמת והיופי לחיים העכשוויים; סדר שנובע מציות למנהיגים ולכללים שנובע מהסכמה ומהיענות לדרישות המצפון, ולא מכניעות, מפחד מעונש או מציפייה לשכר". אילנית קונופני על התערוכה "העתיד שרוי בחושך" של תומר אפלבאום בגלריה של המחלקה לצילום, בצלאל

  • היצירה המגדרית של אריאלה שביד

    "בפעולות התחפשות שונות חושפת שביד עולם חושני, חמקמק, פנטזי ועתיר הקשרים, מתגלה ומתבהרת השקפת עולם פמיניסטית, המתריסה על אופן פעולתם של המנגנונים הממסדיים, הפטריארכליים ביסודם, המפקחים על הסדר החברתי והפוליטי". ד"ר רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי על עבודותיה של אריאלה שביד

  • אורות וצללים – על הצילום של דודי דיין

    "כמו רוב הצלמים המעניינים והמרגשים, גם הוא מבין שהיכן שישנם בני אדם, יש חיים. דיין הוא צלם של אנשים: הם הדבר שמעניין, שמסקרן, שמניע, שמזיז אותו. הם והסיפור שלהם". יואב שמואלי על תצלומיו של דודי דיין

  • הלאה-הנה

    "למרות האחידות הוויזואלית היוצרת עננה מלנכולית בלתי נראית האופפת את התערוכה, אין לה נרטיב אחד מוצק. אפשר לנסות ולדבוק בהצעה של דלז וגואטרי לקורא – להיכנס יחד עם החומרים השונים אל תוך המכונה המכוננת את היצירה, לעבור דרך מצבי צבירה שונים, לצאת ולחזור", נעמי סימן-טוב על התערוכה "הלאה-הנה" של אורי גרשוני בגלריה שלוש

  • אמריקה נראית קודרת מבעד למצלמה

    ״רוברט פרנק, שמת בשבוע שעבר בגיל 95, היה משנה עולמות שהביא את הצילום לנקודת מפנה (ושבר) שלאחריה השתנה הכל. והוא עשה זאת לפחות פעמיים״. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שנפטר בשבוע שעבר

  • סוגימוטו בתל אביב: אור, מים וחלודה

    אילת זהר על היבטים של חלל, זמניות, היסטוריות והתפוררות בצילומיו של הירושי סוגימוטו, בעקבות תערוכתו של האמן במוזיאון תל אביב

  • רגעים פיוטיים שהמוות פושה בהם ברוך

    "עובד מציגה פרגמנטים מכמה פרויקטים ומצליחה לייצר ביניהם מעין 'קולאז' מרחף', הנובע מכמה נקודת מגוז שמתלכדות לאחת – החיים בקיבוץ. שבילי המגוז במקרה זה הם גם שבילי המילוט". גילי סיטון על "עבר קרוב", תערוכת הצילום של דורון עובד בקיבוץ חניתה

  • וייטנאם. צילום מלחמה

    אילת זהר סוקרת את ייצוגיה השונים של מלחמת וייטנאם במוזיאון ההיסטורי, במוזיאוני השלטון, במוזיאונים הפרטיים, בתערוכות יחיד עכשוויות, בתערוכות קבוצתיות החוגגות את הדמוקרטיה ובתערוכות שלטוניות ממוקדות מסר ותעמולה

  • מחשבות על צילום (אחד)

    "התחושה העולה מקריאת הפרשנויות שהוצעו עד כה היא כזו ה'נועלת' את המשמעות של היצירה בתוך ההקשר הפוליטי-מגדרי של מאבק ודיכוי, בלי לבחון מסרים אחרים שעשויים למסור נוכחותה של אשקר במרחב הציבורי והתצלום נשוא דיוננו". עידו כהן מתבונן מחדש בדיוקנה העצמי של אניסה אשקר, "החירות מובילה את העם"

  • חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    "היפוך המבט מתקיים בצילום של סהר, בראש ובראשונה, בהציעו ניגוד לחוסר הראייה שמאפיין את המפגש היומיומי שלנו עם דרי רחוב. רובנו חולפים על פניהם תוך הסטת המבט והתעלמות." נעמה חייקין על פרויקט "חשופים" של חנה סהר במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי

  • על צילום קרוב מדי

    "העבודות של יאיר ברק ממשיכות את עיסוקו בהיתכנותה (או אי-היתכנותה) של המשכיות. הקרבה המרחבית לדימוי היא גלגולה של הקרבה הטמפורלית למוות. זוהי קרבה מאיימת, מטרידה, המעמתת את הצופה עם ההבנה האקזיסטנציאליסטית שקיומו החומרי קודמים למהותו, מורשתו ומשמעתו". קרן גולדברג במאמר מתוך ספר אמן חדש של יאיר ברק

  • צילום והתנגדות

    במבט חד וחריף, נועז ולא מתפשר, יצר מיכה קירשנר דימויים רבי השפעה שמילאו תפקיד מכונן בהתפתחות הצילום הישראלי. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שהלך לעולמו

  • המלצת השבוע: "Rightgendered", פלורנטין 4

    "התערוכה מציעה חוויית לכידות גופנית מחד גיסא ותחושה של אי-הלימה מגדרית מאידך גיסא. כותרת התערוכה מתייחסת למצב שבו הזולת טועה במגדר של היחיד/ה באופן קבוע, ותוהה אם הזדהות מגדרית 'נכונה' אפשרית בכלל בחוויה של א/נשים א-בינאריים". לי ברבו על התערוכה "Rightgendered" של יעל מאירי

  • "עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים"

    "'הפלט האטומי של שימורי הזכרונות', כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי". שיחה עם אניה קרופיאקוב על "כמעט כמו השטן", תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • מקלט המשוגעים של מיכל היימן

    "התערוכה מתבססת על מחקר מעמיק, אך זה נותר נעול ולא נגיש. נראה כי המעטפות ותצלומי הארכיון נמצאים שם רק כדי לייצר נראות של ארכיון. גם תצלומי הסטילס, שנראים כאילו נלקחו ממגזין, משקפים פרפורמטיביות מלאכותית". קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל היימן במוזיאון הרצליה

  • האבנים המדברות של מודיעין הפלסטינית

    "בהמשך לתצלומיה מגיא בן-הינום, אתי שוורץ מצלמת במחצבות העיר הפלסטינית רוואבי. עבורה, תחת רגליהם של תושבי 'רוואבי' ו'ירושלים' שותקת אותה אדמה, ולה רצף גיאולוגי אחד". אילנית קונופני על תערוכתה של אתי שוורץ בגלריה עינגא, תל-אביב

  • הנוף הוא המלחמה

    "שני צלמים, האמן המזדקן והאמן הצעיר, נעים יחד בארץ נפלאה ומעונה, מדברים מעט אבל מראים לנו הרבה. זהו הסרט הכי שקט שראיתי אי-פעם על מלחמה ואמנות". אנבל וינוגרד על "קוּדֶלקָה: שוּטינג הוֹלילנד", סרטו של גלעד ברעם, המוצג בימים אלה בסינמטקים