צילום

  • רגעים פיוטיים שהמוות פושה בהם ברוך

    "עובד מציגה פרגמנטים מכמה פרויקטים ומצליחה לייצר ביניהם מעין 'קולאז' מרחף', הנובע מכמה נקודת מגוז שמתלכדות לאחת – החיים בקיבוץ. שבילי המגוז במקרה זה הם גם שבילי המילוט". גילי סיטון על "עבר קרוב", תערוכת הצילום של דורון עובד בקיבוץ חניתה

  • וייטנאם. צילום מלחמה

    אילת זהר סוקרת את ייצוגיה השונים של מלחמת וייטנאם במוזיאון ההיסטורי, במוזיאוני השלטון, במוזיאונים הפרטיים, בתערוכות יחיד עכשוויות, בתערוכות קבוצתיות החוגגות את הדמוקרטיה ובתערוכות שלטוניות ממוקדות מסר ותעמולה

  • מחשבות על צילום (אחד)

    "התחושה העולה מקריאת הפרשנויות שהוצעו עד כה היא כזו ה'נועלת' את המשמעות של היצירה בתוך ההקשר הפוליטי-מגדרי של מאבק ודיכוי, בלי לבחון מסרים אחרים שעשויים למסור נוכחותה של אשקר במרחב הציבורי והתצלום נשוא דיוננו". עידו כהן מתבונן מחדש בדיוקנה העצמי של אניסה אשקר, "החירות מובילה את העם"

  • חנה סהר: אדם ישן ברחוב

    "היפוך המבט מתקיים בצילום של סהר, בראש ובראשונה, בהציעו ניגוד לחוסר הראייה שמאפיין את המפגש היומיומי שלנו עם דרי רחוב. רובנו חולפים על פניהם תוך הסטת המבט והתעלמות." נעמה חייקין על פרויקט "חשופים" של חנה סהר במוזיאון הפתוח לצילום בגן התעשייה תל-חי

  • על צילום קרוב מדי

    "העבודות של יאיר ברק ממשיכות את עיסוקו בהיתכנותה (או אי-היתכנותה) של המשכיות. הקרבה המרחבית לדימוי היא גלגולה של הקרבה הטמפורלית למוות. זוהי קרבה מאיימת, מטרידה, המעמתת את הצופה עם ההבנה האקזיסטנציאליסטית שקיומו החומרי קודמים למהותו, מורשתו ומשמעתו". קרן גולדברג במאמר מתוך ספר אמן חדש של יאיר ברק

  • צילום והתנגדות

    במבט חד וחריף, נועז ולא מתפשר, יצר מיכה קירשנר דימויים רבי השפעה שמילאו תפקיד מכונן בהתפתחות הצילום הישראלי. יאיר ברק סופד לצלם הוותיק שהלך לעולמו

  • המלצת השבוע: "Rightgendered", פלורנטין 4

    "התערוכה מציעה חוויית לכידות גופנית מחד גיסא ותחושה של אי-הלימה מגדרית מאידך גיסא. כותרת התערוכה מתייחסת למצב שבו הזולת טועה במגדר של היחיד/ה באופן קבוע, ותוהה אם הזדהות מגדרית 'נכונה' אפשרית בכלל בחוויה של א/נשים א-בינאריים". לי ברבו על התערוכה "Rightgendered" של יעל מאירי

  • "עובדת, שורדת ומנסה לעשות קסמים"

    "'הפלט האטומי של שימורי הזכרונות', כך אני קוראת לעצמי. העבר הקומוניסטי שהיה נוף ילדותי המוקדמת מאפשר לי להדהד לכאן את התרבות הרוסית, שאת משקעיה המדומיינים אני עדיין סוחבת איתי". שיחה עם אניה קרופיאקוב על "כמעט כמו השטן", תערוכתה בסדנאות האמנים, תל-אביב

  • מקלט המשוגעים של מיכל היימן

    "התערוכה מתבססת על מחקר מעמיק, אך זה נותר נעול ולא נגיש. נראה כי המעטפות ותצלומי הארכיון נמצאים שם רק כדי לייצר נראות של ארכיון. גם תצלומי הסטילס, שנראים כאילו נלקחו ממגזין, משקפים פרפורמטיביות מלאכותית". קרן גולדברג על תערוכתה של מיכל היימן במוזיאון הרצליה

  • האבנים המדברות של מודיעין הפלסטינית

    "בהמשך לתצלומיה מגיא בן-הינום, אתי שוורץ מצלמת במחצבות העיר הפלסטינית רוואבי. עבורה, תחת רגליהם של תושבי 'רוואבי' ו'ירושלים' שותקת אותה אדמה, ולה רצף גיאולוגי אחד". אילנית קונופני על תערוכתה של אתי שוורץ בגלריה עינגא, תל-אביב

  • הנוף הוא המלחמה

    "שני צלמים, האמן המזדקן והאמן הצעיר, נעים יחד בארץ נפלאה ומעונה, מדברים מעט אבל מראים לנו הרבה. זהו הסרט הכי שקט שראיתי אי-פעם על מלחמה ואמנות". אנבל וינוגרד על "קוּדֶלקָה: שוּטינג הוֹלילנד", סרטו של גלעד ברעם, המוצג בימים אלה בסינמטקים

  • איך בונים בית?

    ביחסי החליפין בין אידיאולוגיה ופעולה, תרבות ודימוי, מוגדר מחדש גם מעמדו של הצלם-אמן-מתעד כעובד מן המניין, חסר קדימות לבעלי מקצוע אחרים, וכפוף כמוהם למנגנוני הייצור, השכפול וההפצה העכשוויים. גלעד רייך על התערוכה "קינון" של גסטון צבי איצקוביץ

  • היינו פה?

    "כקריצה פרדוקסלית מטביע אהרונוביץ' על הדימוי נורות בוהקות הכותבות בכתב ברייל את המלים 'הייתי פה'. רק עיוורים יוכלו לזהות את תצרף הנורות, ואילו התצלום נותר עלום עבורם. אנו הרואים נסונוור מהנורות ונתעוור לרגע בעצמנו; לולאה אינסופית החושפת את הצילום במערומיו". שני ורנר על תערוכתו של בועז אהרונוביץ', "נקודה כחולה חיוורת"

  • הפספוס של פסטיבל הצילום הבינלאומי

    "מאז המצאת הצילום, האלמנטים המרכזיים הקשורים בו ומתרוקנים ממשמעות בלי הרף הם רצף הזמן והעבודה הפיזית שנדרשים להפקת דימוי. כשאלה נזנחים לחלוטין לטובת הרעיון, קשה מאוד לפענח את המונח עצמו. סוגיה זו נעדרת לחלוטין מתוכני הפסטיבל המוצהרים, וזה פשוט פספוס". יהונתן ה. משעל על פסטיבל הצילום הבינלאומי ביפו העתיקה.

  • שיק רדיקלי

    "הסדרה 'שיק ג'ראח' מציעה גרסה כנה של הדינמיקה הפוליטית של מחאות. ברעם השתתף במחאות והוא חלק מובהק מהקהילה שתיעד. גם הוא 'מסובך' בעניין. תצלומיו הם, במידת מה, בחינה עצמית. התלונות נשמעות, אך המחאה מוצגת גם כחלק משגרה, עבודה, לא רק פעילות פנאי". בועז לוין על "שיק ג'ראח", עבודתו של גלעד ברעם.

  • ללא כותרת

    נינו הרמן – ״מבעד לחלון״ – פרויקט מיוחד ל״דימוי היומי״. אוצרת: יעל רביד.   קיום רגעי. בעוד רגע יתרגש כאן דבר-מה אחר. המראֵה יתחלף במראֵה אחר. כמו זכרון תעתועים. עדשת המצלמה של נינו פותחת צוהר מבעד לחלון תודעתו. ברגישותו לפרטים הוא חושף את מעמקי נפשו. קישור אל הבלוג של נינו הרמן קישור אל נינו הרמן […]

  • ללא כותרת

    נינו הרמן – ״מבעד לחלון״ – פרויקט מיוחד ל״דימוי היומי״. אוצרת: יעל רביד.   קיום רגעי. בעוד רגע יתרגש כאן דבר-מה אחר. המראֵה יתחלף במראֵה אחר. כמו זכרון תעתועים. עדשת המצלמה של נינו פותחת צוהר מבעד לחלון תודעתו. ברגישותו לפרטים הוא חושף את מעמקי נפשו. קישור אל הבלוג של נינו הרמן קישור אל נינו הרמן […]

  • ללא כותרת

    נינו הרמן – ״מבעד לחלון״ – פרויקט מיוחד ל״דימוי היומי״. אוצרת: יעל רביד.   קיום רגעי. בעוד רגע יתרגש כאן דבר-מה אחר. המראֵה יתחלף במראֵה אחר. כמו זכרון תעתועים. עדשת המצלמה של נינו פותחת צוהר מבעד לחלון תודעתו. ברגישותו לפרטים הוא חושף את מעמקי נפשו. קישור אל הבלוג של נינו הרמן קישור אל נינו הרמן […]

  • ללא כותרת

    נינו הרמן – ״מבעד לחלון״ – פרויקט מיוחד ל״דימוי היומי״. אוצרת: יעל רביד.   קיום רגעי. בעוד רגע יתרגש כאן דבר-מה אחר. המראֵה יתחלף במראֵה אחר. כמו זכרון תעתועים. עדשת המצלמה של נינו פותחת צוהר מבעד לחלון תודעתו. ברגישותו לפרטים הוא חושף את מעמקי נפשו. קישור אל הבלוג של נינו הרמן קישור אל נינו הרמן […]

  • ללא כותרת

    נינו הרמן – ״מבעד לחלון״ – פרויקט מיוחד ל״דימוי היומי״. אוצרת: יעל רביד.   קיום רגעי. בעוד רגע יתרגש כאן דבר-מה אחר. המראֵה יתחלף במראֵה אחר. כמו זכרון תעתועים. עדשת המצלמה של נינו פותחת צוהר מבעד לחלון תודעתו. ברגישותו לפרטים הוא חושף את מעמקי נפשו. קישור אל הבלוג של נינו הרמן קישור אל נינו הרמן […]