נועם סגל

  • לחלץ את המאוויים הקולקטיביים: בנימין, היסטוריה ואמנות עכשווית

    ״תפיסת ההיסטוריה והארכיון של ולטר בנימין היא הרלוונטית ביותר לאמנות העכשווית ולפרקטיקות עכשוויות של אוצרוּת: "מפעל הפסאז'ים" הבלתי גמור והתזות "על מושג ההיסטוריה", מתווספים לכתיבתו הקודמת על הטכנולוגיה, שחשיבותה עומדת בעינה״. קלייר בישופ במסה מתוך קטלוג התערוכה ״ולטר בנימין: ארכיון / גלות״.

  • מוזיקת הפליטוּת של האל-חפצים

    "באמצעות שיבושי הפונקציה והמומים השונים שפרימור מטילה בחפצים היא מחוללת בהם הזרה, נוסכת בהם נוכחות אחרת, וכך מאפשרת ליחס הפליטוּת להפציע ולהתגלות". על "לבנדה 56", תערוכת היחיד של סיגל פרימור בגלריה שלוש.

  • סימנים מוסכמים

    התערוכה של מיכל הלפמן במרכז לאמנות עכשווית מציגה הפקה מהוקצעת, שמתקשה לחפות על עבודה גולמית המבוססת על קרעי רעיונות חצי-אפויים.

  • "העולם הוא האוצֵר של עצמו"

    "זה לא דימוי הרמוני של גן-עדן שבו העץ נותן פירות והטלה אוכל אותם והופך אותם לגללים שמאפשרים לפרחים לגדול. להפך: הפלא האמיתי הוא שזה כלום". שיחה בין שחר פרדי כסלו לנועם סגל.

  • אנדרטה לזכר הזמן

    המחשבה על מדע ורוח כגופי ידע משלימים מובילה את שחר פרדי כסלו לחפש מוזרויות במקומות הנדמים כברורים ומובנים מאליהם, וליצור סתירות סוריאליסטיות לכאורה שהיו יכולות להתקיים ללא הפרעה בעולם מקביל.

  • חשיבה מחדש על סגולות האובייקט

    מסימיליאנו ג'וני אצר את התערוכה הכי לא ספקטקלרית של שנות ה-2000. הוא מציג אלטרנטיבה – שיש שיכנו רגרסיה – לזרמים דומיננטיים באמנות עכשווית.

  • אקראיות מאגית סדורה

    בעבודותיה של ליהי תורג'מן תופעות כימיות נשפטות בערכים ציוריים, נסיונות ציוריים זוכים לתיקוף מדעי וצורות גיאומטריות ומודלים הנדסיים מצויירים מדמים סדר, היגיון ומיסטיקה.

  • לא על המופשט לבדו

    "הגריד נועד להקל על העין לזהות את התבניות של קבוצות הכוכבים. זה גם מילא את הצורך לתת שם – עגלה, הדובה הגדולה. רצו לעשות סדר בשמיים, והתוצאות שמכילות את הפיצול הזה הן המעניינות בעיניי". שיחה עם ליהי תורג'מן.

  • היבשה אינה תכלית

    הים בציוריה של אורלי מיברג מהווה מושא תשוקה ובו בזמן מרחב של חיפוש אחר אפשרות פוליטית חדשה.

  • המשטר החדשותי החדש

    הנראה, הבלתי נראה והבלתי ניתן לחלוקה. נעם סגל על משטר חדשותי חדש ודרישה לשקיפות.

  • האפיסטמולוגיה של הנראות

    על דמיון פוליטי עכשווי – מאמר מכתב העת לאמנויות הבמה "מעקף"

  • פיקוח נפש

    בעבודתה של עינת עמיר Enough about you, הצופה נתון במאבק בין עצמאות המוחלטת להפיכתו למושא צפייה חסר שליטה הנתון למניפולציות של האמנית.

  • בשאיפה למשמעות פעורה

    התיזה העומדת ביסוד התערוכה "ניאו ברבריזם" חזקה באופן לא פרופורציונלי ביחס לתצוגה עצמה.

המלצות מרחבי הרשת