מוזיאון תל אביב לאמנות

  • מכאובים

    מכאובים

    “הכהן מכניס את הצופים ב’על נהרות’ אל חדר מראות שבו הם מוזמנים לשבת על גדר לבנים, כפי שהוא יושב עליה עם דמויותיו המשוכפלות. הם שרים בליפסינג את ‘שירת העבדים’, שיר קינה שבו טמונה גם תקווה לגאולה, לשיבה למולדת. התיאטרליות מגיעה לשיא שאינו ראוותני, גם בשל היותו רגעי, המשמש מפתח להבנת הווידאו כולו”. רותי גינזבורג על מיצב הווידאו ״על נהרות״ של אריאל הכהן במוזיאון תל אביב

  • אני מתבוננת בה

    אני מתבוננת בה

    “הרגע הנבחר הוא רגע הקשב היכן שעומד אדם בעולם, רגע שנושא עבר ועתיד ורואה את קווי המתאר של הקיום. הרישום הוא גם עיסוק בקווי המתאר של הקיום. גם החדר, המיטה המוצעת בהקפדה וברכות, החדר נזירי, נקי ושקט”. מזל קאופמן על תערוכתו של יוסי מרק במוזיאון תל אביב

  • הנבואה ניתנה לשוטים

    הנבואה ניתנה לשוטים

    “האם גם הסיפור העכשווי שלנו, הרווי בכל כך הרבה פחד ואובדן, עתיד להתקטלג אל תוך מגירה מאורגנת להפליא? האם גם הכאב שלנו יהפוך, בבוא הזמן, לעדות אילמת ומסודרת, ממוספרת ובלתי נגישה? ואם אנו עומדים שוב על פני תהום, איזו מורשת תיוותר אחרינו, ומה משקל הכאב שכאבנו אם גם הסיפור הזה יישכח?”. יסמין כספין גואטה על דימויים ששרדו, טראומות שחוזרות, והבטחות דיגיטליות שהכזיבו בתערוכה “M other Land” של רות פתיר

  • על קרקע פורייה: רשת ההקשרים והמשמעויות של ארץ אֵם

    על קרקע פורייה: רשת ההקשרים והמשמעויות של ארץ אֵם

    “פתיר עושה צעד נוסף כשהיא שוברת את התבנית הגברית ומציעה במקומה צלם נשי. אם תנועת הכנענים ביקשה להציב מודל חלופי לטיפוס היהודי הגלותי, הרי פתיר מבקשת להעמיד מודל חלופי ליהודי הישראלי-עכשווי – המתגלם בממסד החרדי הסקטוריאלי ולצידו במתנחל הלאומן והמשיחי. שני כוחות אלה מעצבים את דמותה של ישראל העכשווית, סוחפים אותה הרחק מן החזון שעמד לנגד עיני האימהות והאבות המייסדים אודות מדינה מודרנית, שוויונית ודמוקרטית, שתהיה כוח חיובי במרחב”. מירה לפידות מתוך קטלוג התערוכה “M other Land” של רות פתיר

  • M)othering Art)

    M)othering Art)

    רבייה, או ליתר דיוק היריון ולידה, כרוכות ביצירה אמנותית, משום ששני המצבים דורשים הרחבה של העצמי לעבר האחר, כלומר הפיכת האינדיבידואל לדיבידואל – בן או בת אדם החולקים את עולמם עם אחרים ונחלקים לאחרים, או במילים אחרות, מורכבים מיחסיהם עם אחרים. הרחבה מסוג זה אינה בהכרח אוטופית או הרמונית”. קרן גולדברג מתוך קטלוג התערוכה “M other Land” של רות פתיר

  • תחייתה של בלה בריזל ומותו של ה”טעם הטוב” הישראלי

    תחייתה של בלה בריזל ומותו של ה”טעם הטוב” הישראלי

    “איך זה שבלה בריזל נעלמה? מה הביא להשמדת ערך כזו, שציור שלה נמכר כיום ב-50 דולר בבית מכירות קיקיוני? חלק מהסיבות פרוזאיות לגמרי”. ארנון בן-דרור מתוך קטלוג התערוכה “בלה בריזל: בין מים למים” במוזיאון תל אביב

  • הוכרזו זוכי פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024

    הוכרזו זוכי פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024

    עומרי דנינו, אריאל הכהן, שרון ליפשיץ ונעמה שוחט הם זוכי וזוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2024. ארבעת האמניות והאמנים הזוכים השנה, יקבלו כל אחד פרס על סך 25,000 ₪ וכן מענק כספי להפקת עבודת וידאו המהווה עדות או מהדהדת את השאלות והתחושות העולות בעת הזו, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה

  • ברווח שבין המילים

    ברווח שבין המילים

    “רצף מסחרר של דימויים מכל מני סוגים ובכל מני מדיות, שמתחברים ולא מתחברים, שעוברים מאחד לשני לשלישי עד שאתה פוגש דימוי שמפעיל אותך. בדיוק כמו אייטם קורע לב בחדשות או סרטון מרגש של מפגש בין משפחות, לרגע אחד משהו בפנים נשבר”. דידי כליפה על התערוכה “שמיני עצרת” במוזיאון תל אביב

  • רכישות חדשות עבור אוספי מוזיאון תל אביב לאמנות על ידי קבוצת הרכישה “בוחרים אמנות”

    רכישות חדשות עבור אוספי מוזיאון תל אביב לאמנות על ידי קבוצת הרכישה “בוחרים אמנות”

    חברי קבוצת הרכישה של מוזיאון תל אביב לאמנות “בוחרים אמנות”, רכשו 21 עבודות של 11 אמניות ואמנים ישראלים עכשוויים עבור אוספי האמנות של מוזיאון תל אביב לאמנות. כמידי שנה, משקפת בחירת העבודות מכלול דגשים הנוגעים לייצוג רב דורי, גיוון מדיומלי, תמיכה בהתפתחותם של אמניות ואמנים בכירים במהלך דרכם האמנותית וכניסה ראשונה של אמנים, שלא זכו עד כה בייצוג יצירתם, לאוסף.

  • מה יוצרים רוצים?

    מה יוצרים רוצים?

    “כל אחת מיצירותיו של בן־נר היא בגדר רעיון הדוק ומנוסח היטב המבוצע באמצעים של אילתור. הן כל מה שלא עושים בתעשיית הקולנוע. הן בגדר גרסה ממשית ורעיונית של “עשה זאת בעצמך”, לא במובן הצרכני־גלובלי־איקאי, אלא מתוך קרבה לכל תהליכי הכנת הסרט, חשיפה ביקורתית ומלאת הומור של האמצעים המבנים תהליכים אלה, ובעיקר מתוך עקרון השמירה על גמישות ועל עצמאות יצירתית וכלכלית”. איה מירון על הרטרוספקטיבה “גיא בן־נר: לחזור בחיים”

  • הלשון החרוצה של מריאן

    הלשון החרוצה של מריאן

    “דמויות לאינספור בתערוכה “שמי הוא מריאן” במוזיאון ת״א חורצות כלפינו לשון. יש העושות זאת מתוך זעקה או מתוך חנק, כדי ללקק גלידה או כרמז מיני; יש כאן כלבים המוציאים לשון, כלבי־אדם או אנשי־כלב הרוכבים זה על גבי זה עם לשון משורבבת, וישנו אף כהן עטוף בטלית הנושא ברכה בפה פתוח”. ענת שולץ על “שמי הוא מריאן”

  • מי צריך אמנות יהודית?

    מי צריך אמנות יהודית?

    “קולו של גולדפינגר עצמו מנחה את הסרט, והופך את סיפורו של שווארץ לכמעט אגדה. גיבור הסרט מוצג כדמות הנתקלת כל פעם באתגר חדש שעליו הוא מצליח להתגבר”. כרמל גוטליב קמחי על סרטו של ארנון גולדפינגר

  • מדריך הטרמפיסט לגלריה

    מדריך הטרמפיסט לגלריה

    “ההתעקשות של בן־נר על רישול, אם כך, אינה מחיר שהוא מוכן לשלם אלא עיקרון. העשייה הפשוטה והישירה היא ניסיון לשמור על מרחק קצר בין המחשבה ובין הביצוע, לקצר את המרחק בין האמנות ובין החיים ואולי אפילו לבטל אותו לחלוטין”. ידידיה גזבר על תערוכת היחיד של גיא בן־נר במוזיאון תל אביב

  • חנאן אבו-חוסיין ומריה סאלח מחאמיד הן זוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2023

    חנאן אבו-חוסיין ומריה סאלח מחאמיד הן זוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2023

    סך מימון התערוכות לזוכות יעמוד השנה על 90,000 דולר. כל זוכה תתרום עבודה לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית

  • דרורה דומיני: שם דבר

    דרורה דומיני: שם דבר

    “‘הרגיל’ אינו טוב או רע: הוא הכרחי. יש בו מן החיבה לעובדות ודגש על הפעולות המחוללות את ׳חוש המציאות׳, שכן ההתבוננות בפיסול של דומיני מְזמנת השתקעות בחוויה האישית של קיום יומיומי האחוז ברוח הדברים”. דלית מתתיהו מתוך קטלוג תערוכתה של דרורה דומיני “צידה לדרך ארוכה”

  • פינות של רכות בתוך הקו הגאומטרי

    פינות של רכות בתוך הקו הגאומטרי

    “בכניסה לתערוכה של הילה טוני נבוק מכה בצופה תחושה של נוסטלגיה חמוצה. זה מפגש עם משהו מוכר, פמיליארי מאוד, אבל קצת מביך. יש בתערוכה הזאת הומור, אולי אפילו עוקצנות. ובכל זאת, זו ביקורת עצמית מבית, שיש בה גם חמלה והזדהות”.דורי בן אלון על ״דרך החלון״, תערוכת היחיד של הילה טוני נבוק, זוכת פרס רפפורט לאמנית ישראלית מבטיחה במוזיאון תל אביב

  • ענת דנון סיון מונתה לתפקיד מנהלת ואוצרת המחלקה לרישום והדפס במוזיאון ת״א

    ענת דנון סיון מונתה לתפקיד מנהלת ואוצרת המחלקה לרישום והדפס במוזיאון ת״א

    ענת דנון סיון נבחרה לתפקיד מנהלת ואוצרת המחלקה לרישום והדפס במוזיאון תל אביב לאמנות. היא תיכנס לתפקידה החדש ב-1 בפברואר 2023 ותחליף בתפקיד זה את האוצרת אירית הדר.

  • מארק שפס במוזיאון תל אביב, 1977–1990

    מארק שפס במוזיאון תל אביב, 1977–1990

    “בלי לפגוע בכבודם ובחשיבותם של מנהלי ומנהלות המוזיאון לפניו ואחריו, אפשר לומר בוודאות שבתקופתו של שפס הפך המוזיאון למוסד המתנהל על פי הסטנדרטים הבינלאומיים של מוזיאון עכשווי, הן מבחינת המבנה הארגוני שלו והן מבחינת השירותים השונים שהוא מעניק”. דברים שנשאה דליה מנור בהרצאה לכבוד יום הולדתו ה-90 של מארק שפס

  • אקלקטיות חומרית

    אקלקטיות חומרית

    “אני מציע לקרוא את החזית הזאת כקריאת כיוון לשאר התערוכה, כמו פונה לקהל המוזיאון ואומרת צאו קצת מהחילוניות המודרנית שלכם ובואו ניכנס יחד, דרך הדלת המקושתת, אל תוך עולם לקטני, יהודי מאוד, כאוטי כמעט, צופן סודות”. דוד (דוכי) כהן על “שעון, שמש” של מעיין אליקים

  • השיטה פרחה, והשוחט שחט

    השיטה פרחה, והשוחט שחט

    “ואם כך, רבינא לא מציע דרך אחרת להתבונן באמנות, תמיד וכל הזמן. הוא לא מבכר את עץ החיים על פני עץ הדעת. לא, הפרשנות שלו לחטא עץ הדעת קשורה לענייני כרונולוגיה: הבעיה אינה באכילה מן הדעת האפורה אלא בהקדמתה לחיים”. ידידיה גזבר על התערוכה “אפורה כל שיטה”

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?