מוזיאון ישראל

  • פרסים לנבט יצחק, משה ניניו, רלי אברהמי, רונית שני ומתן מיטווך

    הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ישראלית ולצילום לשנת 2014. פרס קולינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2014 יוענק לנבט יצחק. בנימוקי הבחירה נכתב כי ״יצחק היא אמנית וידאו ומיצב שהעמידה בשנים האחרונות גוף עבודה מקורי ומרתק. רבים מהמיצבים שהיא יוצרת מקיימים דיאלוג עם התרבות המוסלמית דרך מקורות אמנותיים כמו שטיחים פרסיים, כתבי יד וחפצים אחרים או […]

  • שמתי לי פודרה (ורוק וזיעה)

    "רוטנברג מבקשת מאיתנו לשקול איתה מחדש את ייצוגי הנשיות במערב, את האובייקט האמנותי ואת מושגי ההערכה שלנו בכמויות. היא מבקשת למדוד אובייקט אמנותי על-פי ערך ה'חיים' שהוכנסו בו, ולראות את הזיעה כמרכיב הכרחי של המציאות". מחשבות בעקבות תערוכתה של מיקה רוטנברג, שהוצגה במוזיאון ישראל.

  • משיבה מבט ממזרח

    על היסטוריית ייצוג האשה המזרחית במוזיאונים בישראל. מאמר מתוך הספר "שוברות קירות – אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל".

  • הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח

    "הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית". דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.

  • כצאן לצבע

    התערוכה "צבע פראי" במוזיאון ישראל מציגה מבחר עבודות חשובות ומעניינות אך מוגשת לצופה בצורה פשטנית וחנפנית.

  • לא רק יין זול, 1.8.13. "והאש גם היא את המים לא"

    הוא נכנס למועדון הפלוגה, שהיה קבור מאה מטר בתוך האדמה, כומתה ירוקה וארון של קצינים על כתפו. לא מכאן, אך בקיא בכל. הגיע עם ארבעת פקודיו בעקבות מבצע שעתיד היה להתרחש באזור. דרור היה יפה וגבוה, ומעמדו ושפת גופו סיפרו לי מיד שלו היינו נתקלים זה בזה במקום אחר מחוץ לצבא, לא היה אפשרי עבורנו אפילו לנהל שיחה. הוא נהג, ללא דאגות, בכביש המהיר להצלחה, ואני אספתי חוויות שישנו את אישיותי לנצח ולא יאפשרו לי להוציא לפועל את תוכנית הורי לחיים בורגניים.

  • אוצר חדש לצילום במוזיאון ישראל

    דר' נעם גל ימונה לתפקיד אוצר לצילום ע"ש הוראס וגרייס גולדסמית' במוזיאון ישראל. גל יכנס לתפקיד בעקבות ניסן פרז, שפרש מתפקידו ב-30 ביוני 2013, לאחר שלושים ושמונה שנים בשורות המוזיאון כאוצר בכיר ומייסד המחלקה. גל הוא חוקר, מרצה וכותב (בין השאר ב"ערב רב"), המלמד תרבות חזותית ותיאוריה של הצילום במחלקה לאמנויות של אוניברסיטת בן גוריון […]

  • חוויה חושית מנומקת

    ב"שבעה חורפים" ממשיכה יהודית סספורטס לשכלל את עיסוקה בתמות מוכרות, אולם כשהיא מתאמצת יתר על המידה האמנות שלה מעוררת חשד.

  • הברקה שחותרת תחת עצמה

    שילוב עבודתו של יהושע בורקובסקי בקיר התצוגה הדתי בתערוכת האמנות הישראלית במוזיאון ישראל, מכניס למוזיאון את האסלאם דרך הדלת האחורית ושואל האם גם אסתטיקה אחרת ולא יהודית יכולה להשתלב בנרטיב ההיסטורי של האמנות המקומית.

  • העין והרוח

    מחזורי הציור של יהושע בורקובסקי חוזרים שוב ושוב לשאלת ההתבוננות ולניסיון לבחון את רגע הביניים של פעולתה, באמצעות תופעות שונות הקשורות ביחסי הציור, ההשתקפות והמבט.

  • המטא-אופטיקה של יהושע בורקובסקי

    "הציור של יהושע בורקובסקי פועל באופן הפורם את המארג ה"קדמי" של מה שמופיע לעין, כדי להנכיח את הגרעין הלא ידוע (הלא מודע), הלא אופטי, של ההופעה החזותית".

  • אירוע אמנות

    תערוכתם המשותפת של תדאוש קנטור ויוזף בויס במוזיאון ישראל מדגישה את הצדדים הפלסטיים בעבודתו של יוצר התיאטרון, ואת הצדדים התיאטרליים בעבודתו של האמן החזותי. פסליו המונומנטליים של בויס, לעומת זאת, מדגישים דווקא את חשיבותו כתיאורטיקן ולא כפסל.

  • מינויים חדשים במוזיאון ישראל

    מוזיאון ישראל הכריז על שני מינויים של אוצרות בכירות באגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות. מירה לפידות מונתה לתפקיד אוצרת ראשית לאמנויות, וריטה קרסטינג מונתה לאוצרת לאמנות עכשווית. השתיים יחליפו את סוזן לנדאו, שמילאה עד כה את שני התפקידים במקביל ופורשת כדי לעמוד בראש מוזיאון ת"א.

  • נקודת מגע

    מעבר לשיח התקשורתי הרדוד, סוגיית ההפרדה בין נשים לגברים במוזיאון ישראל מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות ברב-תרבותיות ובביקורת עליה.

  • מר קו

    סתירה עקרונית עומדת במוקד עבודתו של יהושע נוישטיין, המוצגת כעת בתערוכה הרטרוספקטיבית "כלומר רישום" במוזיאון ישראל. מחד מוצג ה"רישום כרישום כרישום", ה-"What you see is what you see", כדברי האמן, שבא לידי ביטוי בצמצום היצירה והדיון בה לערכים צורניים בלבד תוך דחייה של כל נראטיב החורג ממעשה הרישום העירום על צורותיו השונות (שאצל נוישטיין באות […]

  • חסידים בשחור-לבן

    החידוש העיקרי בתערוכה העוסקת בחסידות במוזיאון ישראל הוא עצם ההתייחסות הנרחבת לנושא עכשווי. אולם בכל הקשור לתוכן, התערוכה בעיקר משכפלת את המבט המוכר על החסידים כ"אחר" אקזוטי.

  • שאריות של כוח

    מחשבות בעקבות התערוכה של יוזף בויס ותדאוש קנטור במוזיאון ישראל.

  • פאזל לעולם-לא-גמור של עדויות

    בדומה לתצלומיו של הצלם הצרפתי המודרניסט אז'ן אטז'ה, גם תערוכתו נראית כזירת פשע.

  • אחדות הניגודים

    כמו אצל רבים בשדה האמנות המקומי, גם אצל יגאל צלמונה נעלמים באחת המושגים מורכבות, היברידיות ודיאלוגיות כאשר הדבר נוגע בקודש הקודשים החילוני-מודרניסטי. יחד עם זאת קטלוג התערוכה שאצר למיכה אולמן, מהווה תרומה מחקרית חשובה למדף ספרי האמנות הישראלית.

  • מקסם שווא

    לפי "פנס קסם" – תערוכת הרכישות החדשות המוצגת במוזיאון ישראל, אמנות עכשווית היא בעצם אשליה אופטית.

המלצות מרחבי הרשת