המשכן לאמנות עין חרוד

  • מעֵבר לצורה ולצבע: וליד אבו-שקרה

    "יצירתו של וליד אבו-שקרה, מחלוצי האמנות הפלסטינית, נבעה ממקור של עולם פנימי קדם-סמלי, ועדיין עוררה תחושות של שייכות לאדמה, לעץ הזית ולנוף המקומי. השפה החושית ועשירת הניואנסים שפיתח היתה למבע של אהבה למקום, ליופיו הפנימי ולמורשת העשירה המוטבעת בו". גליה בר אור על עבודתו של וליד אבו-שקרה, מתוך קטלוג התערוכה "רוח האדם, רוח המקום"

  • כך עוקרים השותלים

    "מה גורם לשירה גפשטיין, אמנית ישראלית עכשווית, הפועלת לפחות שני דורות אחרי "חגיגת" מחיקת הניגונים והמזמורים, לנסות ולהציע וריאציה משלה למצב הפוסט-תיאטרלי של ראשית ימי המדינה? ייתכן שהיא מנסה להפנות את מבטנו לחלוקת התפקידים בין גברים לנשים, שבזמנו נדמתה שוויונית ומאוזנת יותר מאשר במבט לאחור". יאיר גרבוז על שירה גפשטיין במשכן לאמנות עין חרוד

  • שי זילברמן הוא זוכה פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס תשפ"ב 2022

    פרס אלימה ריטה לאמנות ההדפס הוא פרי יוזמתה ומחשבתה של האמנית אלימה ושיתוף פעולה עם המשכן לאמנות, עין חרוד.

  • רדיפה, שחזור וזיכרון

    "מעשה זה של הרחקה משקף (כמובן, גם במובן של השתקפות), את פעולת השימור הרגשי שהאמנית לקחה על עצמה. השימור אינו של הבית הפיזי עצמו (שאינו זקוק לשימור, כפי שניתן לראות בתמונות), אלא של געגוע אל בית כפי שלביב הפנימה אותו ממרחק הדורות". דנה שוופי על תערוכתה של הילה לביב במשכן לאמנות בעין חרוד

  • שיוויתי השם לנגדי

    "ניסיונות מסוכנים וחתרניים לא מאפיינים את עולם האמנות שלנו, ולכן גם השיח המתנגד להם אינו מאתגר תרבותית. התקפות מצד הימין ביחס ליצירות אמנות המוצגות במרחבים ציבוריים הפכו לעניין שבשגרה בתקופת כהונתה של מירי רגב כשרת התרבות, וברוחם כעת – התעוררה השבוע התקפה חריפה נגד הצגת עבודה במשכן לאמנות, עין חרוד". דוד שפרבר על הסערה שעוררה יצירה של גרגורי אבו

  • דחף הארכיב של מלי דה-קאלו

    "לפי הסברה, מקור השם "טנגו" ב"לגעת" (tangere), שכן את הריקוד הזה רוקדים תוך הצמדת חלקו העליון של הגוף, שהוא כידוע אזור הלב, אבל גם ב"להסתבך" (tangle). כפל המשמעות קולע לשני היבטים קוטביים בעבודתה של דה-קאלו: האופן שבו עבודתה משוקעת כל כולה באמנות הארכיב ובסיפורו המסוים של המקום, והאופן שבו היא מסרבת להם". גליה בר אור מתוך ספר האמנית "So, Tell Me" של מלי דה-קאלו

  • דברים זזים

    ״בדרך העבודה שלה, כנעני מתחקה אחר התזוזה הזו, שהיא הניגוד הגמור להגבהה או להקפאה המשמרת בפורמלין של נוסטלגיה וסטטוס את מה שחסום למבט. היא מתחקה אחריה ואף מניעה אותה בדרכה הנונשלנטית, נטולת הסנטימנט. המסד לשיתוף פעולה הוא תמיד סרבני בעיקרון״. גליה בר אור על תערוכתה של עפרי כנעני

  • הדרך (החסרה) לעין-חרוד

    "התערוכה מבקשת לספר סיפור גדול יותר מן האוסף עצמו, ואף גדול יותר מהמקום שבו היא מוצגת, אולם מגלה מידה של רפיון ועמימות ביחס למתחים ומאבקים מרכזיים בהיסטוריה העין-חרודית: המאבקים עם היישוב הערבי, מאבקים מגדריים, פוליטיים ובין-אישיים". גילי סיטון על חלקה הראשון של תערוכת האוסף "מאוצרות המשכן לאמנות" בעין-חרוד

  • טריפ טוב שהופך לטריפ רע

    "'סכר פרפר' מצליחה להיות מרשימה ווירטואוזית; להציג חומרים שבושלו והותכו זה בזה במשך זמן רב, אך להיחוות כהרהור יוקד של רגעים אחדים, שנחצב והפך לעולם. טריפ מתוזמר במקצב של מחשבה חולפת המגיעה לקצוות ונפרמת". טל אנגלשטיין על "סכר פרפר", תערוכתו של אורי ניר במשכן לאמנות עין-חרוד

  • למלומי תינוקות, רחשי פרפרים

    "סימני הקין שעל גוף הבכור, הילדיות התמימה שהופכת למנוכרת, הילדה חסרת האונים אל מול הגיבור חורש המזימות, החרדות הקיומיות של אב-אמן-יוצר – כל זה סופר כבר, ובתערוכה הנוכחית לא נוצק לכך כל תוכן ייחודי". קרן גולדברג על "סכר פרפר", תערוכתו של אורי ניר במשכן לאמנות עין-חרוד