כתבות מאת אבשלום סולימן

  • פקעת

    "נוכחותם של הקולות האלו בחלל הגלריה עדינה. הם לא קופצים עליך מיד בכניסה, ונדרשת רמה גבוהה של קשב בכדי לקלוט אותם. הבכי הבוקע מהשולחן המנוסר אמנם גלוי יותר, אך משמעותו אינה מובנת גם כשמגלים את מקורו". אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה "כשהמתים בוכים זה סימן שהם מתחילים להחלים" של מיטל קובו בגלריה כברי

  • מלקטת, חולמת, מכשפת: שלוש פעולות לקראת צילום אורגני

    "כהן היא אמנית המיומנת ביצירת מפגשים אקראיים-למחצה. היא מיטיבה לעבוד עם המאורע החד-פעמי, החולף והאפשרי. היא אינה "מבצעת" את התכניות המדוקדקות שהכינה מראש, אלא לוקחת בחשבון את מה שאינה יודעת עדיין, ונשארת פתוחה לפוטנציאל ההווה של התערוכה". אבשלום סולימן מתוך קטלוג התערוכה "חמשת הימים המלאים, חמשת הריקים" של איילת השחר כהן

  • להיות טיפש כמו צייר

    ״רוזנברג יוצר עבודות המספרות, בעצם, את הדרמה של כינון האני המבצבץ מתחת לפני השטח התקניים של המשפחה. במקרה שלו, היחיד הזה הוא בעת ובעונה אחת גבר וילד הממאן להתבגר, אב המחליף תפקידים עם בנותיו, ואורטור הבוחר תמיד את העמדה המתחפשת של המספר הלא-אמין, גם כשהוא משתמש בשפת היומיום של התיעודי״. אבשלום סולימן על תערוכתו של דני מיכאל רוזנברג, ״חיקוי לחיים״

  • בין חורבן להצלה

    ״כל זה מראה את האמביציה של אילן כציירת, את יכולתה לחשוב על העומק ההיסטורי של הציור, של מלאכת הציור. האוצרות ועיצוב חלל התערוכה מחדדים את ההגשה של הציורים כציורים החושבים אופק דתי או פולחני אבוד, שניטל מהם למפרע כאפשרות״. אבשלום סולימן על תערוכתה של חניתה אילן ״חייב להיות מלאך״ בגלריה דנה

המלצות מרחבי הרשת