כתבות מאת אבי לובין

  • על החיים ועל המוות: בעקבות הרטרוספקטיבה של ביאנקה אשל-גרשוני

    על החיים ועל המוות: בעקבות הרטרוספקטיבה של ביאנקה אשל-גרשוני

    “ביאנקה אשל-גרשוני הייתה פמיניסטית שהתעקשה שאינה פמיניסטית, אבל גם הודתה שהיא כזו; צורפת שאינה פועלת כצורפת קלאסית במובן המקובל של המילה; אמנית שנטועה עמוק בתולדות האמנות ובאיקונוגרפיה נוצרית, אבל אף פעם לא פועלת לפי המוסכמות; ויוצרת, שלמרות המקום המרכזי שתופס המוות בעבודותיה, מתעקשת שהאמנות היא בחירה בחיים. על אף שהייתה אמנית מוערכת מאוד, היא לא הייתה חלק אינטגרלי מהמהלכים הקאנוניים של האמנות הישראלית”. אבי לובין, מתוך קטלוג התערוכה הרטרוספקטיבית על אשל-גרשוני

  • יצירות מופת, סיפור מקומי

    יצירות מופת, סיפור מקומי

    “‘יצירות מופת’ עוקבת אחרי תקופות וזרמים מרכזיים בתולדות האמנות המערבית, אך עושה זאת דרך מבט רטרוספקטיבי על האמנות הישראלית. כך, היא מעוררת שאלות על ההבחנה בין מקור להעתק, על אמנים גדולים ויצירות מופת, על מקומיות ואוניברסליות ועל מרכז ופריפריה”. אבי לובין על התערוכה “יצירות מופת” במשכן לאמנות עין חרוד

  • המשוטט, האמן ושומר הגן

    המשוטט, האמן ושומר הגן

    “נוי צייר באינטנסיביות רבה ציורים שבהם השקט וההמתנה נטענו בחרדה, סמטאות ריקות הפכו לאתרים פוטנציאליים לאסון וגנים ליליים לאזורים של אי־שקט.” אבי לובין מתוך קטלוג התערוכה “שומר הגן” של בעז נוי במשכן לאמנות עין חרוד

  • שריד

    שריד

    התערוכה “שריד” נולדה מתוך רצון להמשיך את הדיאלוג שהחל בין גדעון גכטמן למירי סגל, ולהוציא לפועל עבודה משותפת לשני האמנים, כחמש שנים לאחר מותו של גכטמן.