בחריין זכתה בפרס “אריה הזהב” היוקרתי לביתן הלאומי הטוב ביותר בביאנלה ה-19 לאדריכלות בוונציה, עם הביתן “גל חום” (Heatwave). הביתן, שאצר אנדראה פראגונה והופק בהזמנת שייח’ ח’ליפה בן אחמד בן עבדאללה אל ח’ליפה מרשות התרבות והעתיקות של בחריין, מציע מענה מעשי ובהול לאחד האתגרים האקלימיים הבוערים ביותר כיום: חום קיצוני.
חבר השופטים הבינלאומי, שכלל את האנס אולריך אובריסט (נשיא, שוויץ), פאולה אנטונלי (איטליה) ומפו מציפה (דרום אפריקה), שיבח את הביתן על “הצעותיו המעשיות לתנאי חום קיצוניים”, המשלבות מסורת עם עיצוב חדשני.
שילוב של מערכות קירור מסורתיות וחדשנות
הביתן, שכולל עבודות של ופא אל-גת’אם, אימאן עלי, אלכסנדר פוזרין ומריו מונוטי, בולט בשילובו המושכל של מערכות קירור בחרייניות מסורתיות, הכוללות מגדלי רוח וחצרות מוצלות, יחד עם מחקר חומרי עכשווי. הביתן מתפקד כאב-טיפוס בקנה מידה מלא וראוי למגורים, המוגדר על ידי פלטפורמה מוגבהת, תקרה תלויה ועמוד תמיכה מרכזי שיחד מדגימים כיצד ניתן לדמיין מחדש טכניקות קירור פסיביות כדי להתמודד עם ההתחממות הגלובלית בזמן אמת.
הביתן, שתוכנן להיות מודולרי וניתן להרחבה, מדמיין כיצד מערכות כאלה יכולות להיות מיושמות בהקשרים מגוונים, במיוחד במרחבים ציבוריים פתוחים שבהם החשיפה לחום קיצוני היא הגבוהה ביותר. הביתן משתמש בשיטות מסורתיות של קירור פסיבי האופייניות לאזור ומזכיר מגדלי רוח וחצרות מוצלות.
“Heatwave” מתמקד גם בחוויות היומיום של עובדים פגיעים בחוץ, במיוחד בענף הבנייה, העובדים בתנאים אקלימיים קשים ולעתים קיצוניים, ומחדש את התפיסה של נוחות תרמית כשאלה של שוויון ורווחה ציבורית. בכך מציג הפרויקט את רעיון “המרחב התרמי המשותף” – משאב סביבתי משותף – ומעודד גישות אדריכליות שהן נושמות, סתגלניות וקהילתיות.
חבר השופטים הבינלאומי העניק גם ציונים לשבח לקריית הוותיקן ולבריטניה. הביתן של הוותיקן, “Opera aperta”, שנאצר על ידי מרינה אוטרו ורזייר וג’ובאנה זאבוטי, וכולל עבודות של סטודיו טטיאנה בילבאו ואדריכלי MAIO, זכה להכרה על מעורבותו המעמיקה בפתיחות מרחבית והתבוננות רוחנית.
הביתן הבריטי, “הגיאולוגיה של התיקון הבריטי”, שנאצר על ידי אוון הופקינס, קתרין יוסוף, קבאג’ קרנג’ה וסטלה מוטגי, מאגד שותפים כמו cave_bureau וצוות ההתחדשות הפלסטיני (PART), וזכה לשבחים על גישתו הביקורתית למורשות הקולוניאליות והאקולוגיות המשובצות בנוף הבריטי.




השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 

