כתבות מאת אסנת צוקרמן רכטר

  • גלעד אפרת: הצייר במסכה 

    גלעד אפרת: הצייר במסכה 

    “מן הפן המדיומלי הצילום הוא האחר של הציור, כפי שמהיבט נושאי, הקוף הוא האחר של הצייר והירח הוא האחר של כדור הארץ. מרחבי המפגש בין ריזמן לאפרת ובין ציור לצילום מתפענחים כ”אזורי מגע”, כלומר, כאזורים שבהם מסורת תרבותית ארוכת שנים של ציור נתקלת בקולוניאליזם דיגיטלי כובש ומנסה שוב ושוב להגדיר את עצמה אל מולה”. אסנת צוקרמן רכטר, מתוך קטלוג התערוכה “ציורי ריזמן” של גלעד אפרת בגלריה גורדון

  • כשרקפת הופכת כוכב

    כשרקפת הופכת כוכב

    “שלא כמו אצל גרשוני והלוי, הרקפות של פוליאקין, כאמור, נבולות. הן לא כתם והן נטולות צבע. הן קו שחור בלבד. אבל את תחושת הריחוף הקשורה למותן הכפול – תחילה כפרח ולאחר מכן כסמל מקומי שקמל – פוליאקין לוכדת, ומזכה אותן בחיים חדשים, ככוכבים”. אסנת צוקרמן רכטר מתוך קטלוג התערוכה “מפות כוכבים” של שרון פוליאקין, שהוצגה בגלריה גורדון

  • פנטום המושגיות

    פנטום המושגיות

    “התערוכה הכילה הד של פעולות שהסתיימו או שיתקיימו בעתיד ושלא ניתן להיות נוכח בהן אך נדרש מהמבקר בה לחוות אותן; דברים שלא ניתן לראותם אך בכל זאת רואים אותם, צלילים מדומיינים או מנותקים ממקורם שמגיחים במקומות אחרים. התערוכה הייתה התרחשות של היעדר־נוכח, וככזו הבטיחה את הישרדותה”, אסנת צוקרמן רכטר על על התערוכה “מושג + אינפורמציה”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אוצרת על הסף: הימנעות כאסטרטגיה פמיניסטית בפעולת האוצרות של נעמי אביב

    אוצרת על הסף: הימנעות כאסטרטגיה פמיניסטית בפעולת האוצרות של נעמי אביב

    “המפגש בין שלומית אלטמן ונעמי אביב בנה עולם של אבסורד וספק שהאמנות, כמו הקיום, נתפסת בו כדבר הכי מיותר בעולם”. אסנת צוקרמן רכטר על הקשר בין אוצרת לאמנית

  • יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    יחסי הדפס ופסיכואנליזה בעבודתה של לואיז בורז’ואה

    “כנגד כוחות הפירוק והכליה שמפעיל הטבע על גוף האדם ועל נפשו, גייסה בורז’ואה היגיון נגדי, החורג מן הפסיכואנליזה ושייך לאותו טבע עצמו, והציעה את דרך המלך – רגנרציה, חזרה נצחית יצירתית דרך האמנות”. על “ימים ורודים / ימים כחולים”, תערוכתה של לואיז בורז’ואה בגלריה גורדון, תל-אביב