קוראות וקוראים יקרים,
בשבת תיפתח בוונציה הביאנלה ה־19 לאדריכלות, אך הביתן הישראלי יישאר סגור. גם השתתפותה של ישראל בביאנלה לאמנות בוונציה בשנה הבאה מוטלת בספק. משרד התרבות טרם פרסם מכרז לאוצרים ואמנים, והביתן הישראלי עדיין לא שופץ. אם ישראל לא תשתתף בביאנלה ב־2026, ייווצר מצב שבו הביתן הישראלי יעמוד סגור במשך ארבע שנים רצופות. אולם, כבר הצלחנו להשיג דיווח עתידי על הביאנלה לאמנות ב־2026, טקסט שחולץ על ידי המוסד מתוך היסטוריית ההודעות של מבקר אמנות איראני, שהיה בתהליך כתיבת ביקורת על הביאנלה ה־61 באביב 2026, ולשלח קובץ של הטקסט בווטסאפ לבן זוגו בספרד. אתם יכולים לקרוא את הטקסט באתר ערב רב באנגלית, או את הגרסה המתורגמת בגיליון 08, שאפשר לרכוש [כאן].
גם אם פספסתם את התערוכה "פרדס" של גילי אבישר במוזיאון הכט, גיא הגלר כתב עליה מסה נפלאה: ״תהום גדולה נפערה בין גודל ועוצמת החוויה האישית והטוטאליות של המרחב שנוצר ובין ההדהוד של התערוכה במרחב החיצוני", כותב הגלר על המיצב הגדול, מרובה הטכניקות, של אבישר. הוא מציין כי הפרויקט נעדר אוצרות חיצונית, ומתאר את תהליך היצירה האינטואיטיבי שלו. המסה "הגוף הזה הוא הפרדס" נוגעת גם בהקשר המאתגר של התערוכה, שהוצגה בזמן מלחמה, ומשלבת תיעוד נדיר מסימפוזיון רב מחלקתי בנושא התערוכה, שהתנהל בעולם מקביל. המסה דנה ביצירה, כולל היבטים של אלימות, תיאוריות פסיכולוגיות ווהקשר בינה ובין סביבת המוזיאון.
אלעד ירון ממשיך במרץ בסדרת הכתבות "אין כסף באמנות", והפעם עוסק ב"אמנות ישראלית ורשויות מקומיות". במאמר החדש הוא בוחן את מימון האמנות והתרבות על ידי רשויות מקומיות בישראל, תוך התמקדות מיוחדת באמנויות חזותיות. הוא עוקב אחר ההתפתחות ההיסטורית של התמיכה המוניציפלית, ומדגיש את הפער בין ערים גדולות כמו תל אביב וירושלים לבין הפריפריה. הטקסט דן גם בהיעדר מסגרת משפטית פורמלית למימון תרבות ברמה המקומית, באתגרים העומדים בפני מרכזים קהילתיים (מתנ"סים), ובהשפעת מדיניות הממשלה על הקצאת משאבים, כולל תכנית "סל תרבות עירוני" השנויה במחלוקת. המאמר חושף נוף מקוטב שבו מרכזי תרבות מבוססים בערים גדולות נהנים ממימון עירוני ופרטי משמעותי, בעוד קהילות קטנות יותר מתמודדות עם תמיכה לא עקבית ומשאבים מוגבלים, מה שמוביל אמנים אזוריים רבים לחפש הכרה במרכזים העירוניים המרכזיים.
ביום הזיכרון פרסמנו את המסה הקצרה של רונן אידלמן, "יהי זכרך מהפכה: הרש כאנגלוס נובוס". המסה בוחנת את הדימוי של הרש גולדברג־פולין מביט לאחור, שהפך במהירות לסמל מרכזי במאבק החטופים, והופיע על שלטים וחולצות, במשחקי כדורגל וכדורסל ובהפגנות ברחבי הארץ והעולם. התמונה הייחודית הזו, המתכתבת עם "מלאך ההיסטוריה" של קלה בפירוש של בנימין, לא רק יצרה מודעות לאסון אלא גם הניעה מחאה ומאבק פוליטי ממשי. כפי שאמר אביו בהלוויה: "יהי זכרך מהפכה". פניו של הרש אכן הפכו לדגל של מאבק מתמשך, לסמל ודימוי שמעורר את המתבוננים בו לא רק לזכור ולהתאבל, אלא גם לדרוש שינוי ולהתעקש על עולם טוב יותר.
בפרק העשירי בגלגולו החדש של הטור "פריחת מוחות", שאלון קבוע שמופנה לאמניות, אמנים, אנשי רוח, אקדמאיות ויוצרים מתחומי תרבות מגוונים, כולם ישראלים שחיים כבר תקופה ממושכת מחוץ לישראל, מתארחת רותם תמיר, שחיה ועובדת במינסוטה, ארה"ב.
קריאה מהנה!
"ללא פריבילגיה של מרחק הזמן"
פתיחת תערוכת בוגרי.ות תכנית התואר השני באמנויות (M.F.A) 2025, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
הרצל 119, תל אביב
אירוע פתיחה: חמישי, 15.5.25 בשעה 19:00
נעילה: 31.5.25
אוצר התערוכה: פרופ' דור גז
התכנית לתואר שני באמנויות מספקת סביבה תומכת לאמנים ואמניות בתחילת הדרך, ומאפשרת להם לשכלל את הפרקטיקה היצירתית שלהם ולפתח גוף עבודה ייחודי. תערוכת הבוגרות.ים השנה מציגה 23 פרויקטים: אבן דרך משמעותית במסע אקדמי מתמשך שכלל סמינרים, הרצאות, סדנאות, מפגשי סטודיו, תערוכות, שיתופי פעולה עם מוסדות שונים ועוד.
מחזור זה אמור היה להתחיל את לימודיו באוקטובר 2023. בעקבות פרוץ המלחמה, תחילת השנה האקדמית נדחתה במספר חודשים, והשנתיים האקדמיות האחרונות התאפיינו בתחושה של חוסר יציבות עבורנו כקהילה רב תרבותית מגוונת של אמניות ואמנים הפועלים בארץ. כמו בשנים קודמות, התערוכה אינה עוסקת בנושא מוגדר באופן מובהק. ואולם, ברור שהמציאות העכשווית מותירה את חותמה על תהליך היצירה ועל האופן שבו אנו כקהל חווים את העבודות. מספר עבודות עוסקות במלחמה באופן ישיר; אחרות בוחנות מושגים כמו זהות, בית, מולדת והיסטוריה משפחתית באופן הנקשר, במישרין או בעקיפין, להיסטוריה המורכבת של האזור. רבות מהיצירות מעוררות שאלות רלוונטיות על אודות הקיום העכשווי והמאפיינים של זמננו: אי ודאות, חוסר יציבות, ציפייה ממושכת ועתיד מעורפל.
על פי רוב, ההיסטוריה נלמדת דרך פריזמה של מלחמות, הסכמים, והשפעותיהם על החברה והתרבות. באופן דומה, תכנית ה־MFA בוחנת כיצד אירועים אלה משתקפים בסצנות אמנותיות שונות בעולם, ובייחוד באזורנו. לימודי האמנות מאמצים בדרך כלל מבט אנליטי מרוחק, אך כעת אנו מתמודדים עם המציאות ההיסטורית האכזרית בזמן הווה, ללא מבט מרוחק. אנחנו פועלים ללא הפריבילגיה של מרחק הזמן.
במסגרת התערוכה יתקיים יום פתוח לכלל תכניות התואר השני, ביום שני, 19.5.25.
שעות פתיחת התערוכה: שלישי–חמישי בשעות 12:00–22:00, שישי 10:00–14:00, שבת 12:00–22:00
"מבמת המחול למוזיאון" ו"אין חיה כזאת"
קורסים בבית לאמנות ישראלית
המכללה האקדמית תל אביב יפו, ובלמידה מקוונת דרך זום, להתחברות נוחה מכל מקום בארץ ובעולם
״מבמת המחול אל המוזיאון ואל חוצות העיר״
החל מיום ראשון, 18.5.25, ובמשך תשעה מפגשים, בשעות 17:00–18:30
אירוע פתיחה: 7.5.25
הקורס יציג אירועים ותערוכות של אמנות חיה שהתקיימו במוזיאונים ובמרחב הציבורי, ברחבי העולם ובארץ. את הקורס יובילו דרורית גור אריה ורותי דירקטור, שתי אוצרות שהתנסו בהצגה של אמנות חיה במוזיאונים בארץ, שיבקשו להציג את התופעה החדשה יחסית ואת שלל הסוגיות העולות מעצם נוכחותם של גוף ותנועה מחוץ לקופסה השחורה של במת המחול.
לנרשמים והנרשמות לקורס המלא יוענק כרטיס הטבות למופעי ואירועי מחול עכשוויים.
הקורס ייפתח באירוע שיתקיים ב־7.5, ובו יוקרן הסרט ״הריקוד האחרון״. ההשתתפות לנרשמי הקורס ללא עלות.
***
״אין חיה כזאת״
החל מיום ראשון, 18.5.25, ובמשך שמונה מפגשים, בשעות 19:00–20:30
מרצה: אפרת קליפשטיין
אורחים: פרופ׳ דרור בורשטיין, ד״ר גלעד גולדשטיין, קרן גלר, נטע לאופר, יהודית סספורטס
במסגרת הקורס יתקיים גם סיור אוצרותי בספארי ברמת גן
הקורס יפרוש את תוואי ההקשרים הפואטיים והפוליטיים של עבודות אמנות העוסקות בעולם החי לבדו או במפגש בינו ובין האדם. בעלי חיים מלווים את האדם משחר קיומו, ונוכחים גם בעשייתו האמנותית. מחיות התנ״ך ועד החיות הטמאות, מאריות מלכותיים, דרך עטלפים מתים, דבורים מעופפות, קרנף ישן, יונת שלום ויונה־תן, ועד דינוזאור אדיר ממדים ודובון חובב דבש. אלו מצויים במרכז היצירה או בשוליה, בודדים, בקבוצה, נטועים בעולמם החייתי או פוגשים באחר, האנושי.
נירה פרג, מתוך עבודת הווידאו "67 קידות"
"אקלקטי" / מני סלמה
הגלריה לאמנות מכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
רח' מעגל בית המדרש 7, בית הכרם, ירושלים | הגלריה ממוקמת בספריית המכללה
פתיחה: חמישי, 8.5.25 בשעה 19:30
נעילה: 16.6.25
אוצרת: נאוה ט. ברזני
הדיאלוג שמנהל האמן מני סלמה עם החיים ועם המוות מתבטא בעבודותיו כמקום של אמת צלולה. הוא מצטרף למסע של מצעים זנוחים, חובר אל התוכן ואל הקומפוזיציה שהם מציעים, ומושך אליהם טפיפות קלות מההווה. המצע מצטייר כמרחב פעולה העולה על גדותיו, למרות ההתערבות המינימליסטית של סלמה, שכמו מודד את מה שראוי להוסיף. בעודו קשוב אל אדמת המשטח הישנה ואל תוואי הזמן האחוז בה, הוא ירשום דמויות מכונפות שהן לעיתים רכות ומעודנות ולעיתים מאיימות. במצע אחר יגיבו עפרונותיו אל פיסת בד שנותרה לאחר תלישה של כריכה מקשישה, ממנה כמו מגיח ראש גולגולתי המדמה את הכיליון האורב מאחורי מסך. בתחתית של כריכה אחרת הוא יוסיף כתם אדום שנדמה שאינו מסוגל לרסן את עצמו, כמו מתוך תשוקה לנוע מעלה ולפרוץ החוצה. כך, עבודותיו מנגנות מתוך עצמן את שכבות החיים ואת מצבי הקיום, או את אחרית הזמן.
שעות פתיחת הגלריה: שני–רביעי בשעות 10:00–17:00, חמישי 10:00–16:00
מני סלמה, עפרונות על כריכה, 20X14 סמ
"שולחן עבודה: תערוכה פיזית על עידן דיגיטלי"
תערוכה קבוצתית
מוזיאון חיפה לאמנות
אמנים משתתפים: אור דרורי, אור יוגב, איזבלה וולובניק, אילנית שמיע, אלי בבג'נוב, אניל רינת, אסף אלקלעי, אריאל הכהן, אריק לרנר, בן ריבק, דאנה טנהאוזר, חן וינר, טדי כהן, טל מסלבי, יואב פיש, יואש פלדש, יונתן פופר, ים (ימבו) בן אדיבה, ירדן חנוכה, מארק יאשאייב, נועה סגל, נטע גטה, נטע מוזס, סופי אבו שקרה, סיימון ברזין, עדי מנקו פליישר, עדן זורניצר, עדן פוקסיניאנו, עמית ברמן, ענבל גרי, רועי כהן, תם קריב, תמר דגני
אוצר: יובל סער
בתערוכה, הראשונה מסוגה בארץ, מציגים 33 יוצרות ויוצרים מתחומי האמנות הפלסטית, הצילום, העיצוב, האופנה, האנימציה, האיור והאדריכלות. רובם יצרו עבודות חדשות עבור התערוכה, שמביאות לידי ביטוי את הדרכים שבהן אופני מחשבה, רעיונות, מושגים וכלים מהעולם הדיגיטלי מתממשים בעולם הפיזי ומַבנים את היצירה החומרית.
רוב האמנים והמעצבים המשתתפים בתערוכה בני 30 פלוס, וגדלו אל תוך העידן הדיגיטלי. עבורם, שולחן עבודה הוא לא שולחן פיזי אלא desktop, מושג שקיבל ביטוי וירטואלי לראשונה לפני כ־50 שנה, כשהפך לכינוי הרווח לסביבת העבודה הדיגיטלית. עבודותיהם חוקרות מה קורה כשהאסתטיקה של העולם הדיגיטלי נתקלת במגבלות פיזיות, בבני אדם, בחומר ובחוסר שליטה, ומהי המשמעות של הפיכת הטכנולוגיה לחלק בלתי נפרד מגופנו וממי שאנחנו.
התערוכה התאפשרה גם הודות לתרומתן של קרן שוסטרמן ישראל ושל קבוצת טמבור.
מראה הצבה מתוך התערוכה "שולחן עבודה", מוזיאון חיפה לאמנות, צילום: אלי פוזנר
"קול אפריקה: האוסף האפריקאי נחשף מחדש"
לאחר שלושים שנה במחסנים, נפתחה במוזיאון חיפה לאמנות תערוכה חדשה ונדירה במיוחד בישראל, הנושאת את השם "קול אפריקה: האוסף האפריקאי נחשף מחדש". התערוכה, שמשתרעת על פני רוב הקומה הראשונה של המוזיאון, כוללת כ־300 פריטים מתרבויות שונות באפריקה.
מאז סגירת המוזיאון האתנולוגי של חיפה ב־1995, האוסף האפריקאי של מוזיאוני חיפה, הכולל כ־1,000 פריטים, הועבר למחסנים ונותר נסתר מעיני הציבור. בשנים האחרונות קיימה מחלקת האוספים של מוזיאוני חיפה תהליך שכלל קיטלוג מחדש, צילום האוסף ומחקר עומק בעזרת חוקרים בינלאומיים. בנוסף, נעשתה רסטורציה ליצירות ומוצגים שונים.
התערוכה לוקחת את המבקרים למסע מרתק בין התרבויות המגוונות של אפריקה מדרום לסהרה, כשכל גלריה מגלה היבט תרבותי אחר: פריטים מדרום אפריקה שנועדו לקישוט הגוף ומסמנים את מעמדו החברתי־כלכלי של הלובש, פריטים ממערב אפריקה הקשורים בטקסים הפולחניים לתקשור עם האבות הקדמונים, פריטים המלמדים אותנו על מסורות הניבוי והריפוי, ופריטים המציגים סגנון היברידי אפריקאי־אירופאי מיוחד ומעידים על הקולוניאליזם האירופאי ביבשת אפריקה. התערוכה "קול אפריקה" שבה ומעניקה קול ליצירות אלה וקוראת לצופים לצלול לתוך התרבויות המגוונות והתוססות של אפריקה.
בתערוכה "קול אפריקה" מוצגות מספר צלמיות כוח: פסלונים בצורת אדם, שאותם ממלאים או מכסים בחומרים מגוונים, כמו עשבים מרפאים ועצמות של חיות – שביכולתם להשפיע על המציאות לטובה. כדי להדהד את המוצגים הללו, ולהכיר לבנות ובני הדור הצעיר את תרבויות אפריקה, המבקרים מוזמנים ליצור צלמיות כוח משלהם בגלריה לכל המשפחה, תחת הכותרת "תן לי כוח". המבקרים מוזמנים להרכיב צלמית, ולהטעין אותה בחומרים שונים שיסופקו בגלריה; זאת תוך מחשבה על הסמליות האישית של החומרים עבורם, ומה יוכל להגן עליהם ולשמש כקמע אישי בתקופה מורכבת זאת. בנוסף, מוצגת בגלריה לכל המשפחה סרט שמלמד את המבקרים כיצד לרקוד את הריקוד דִּנְהֶה מזימבבואה, המזמין את רוחות האבות הקדמונים להשתתף בחגיגות הקציר של התבואה.
התערוכה התאפשרה גם בזכות תרומתה של חברת טמבור.
מראה הצבה מתוך התערוכה "קול אפריקה", מוזיאון חיפה לאמנות, צילום: אלי פוזנר
סיורים פתוחים לקהל הרחב בבית הנסן
מועדים: שישי, 9.5.25 בשעה 11:00 | שישי, 23.5.25 בשעה 11:00
סיור מרתק אל העבר של בית הנסן, מימי הקמתו כבית מחסה לחולי צרעת ב־1887, דרך תקופת פעילותו כבית חולים ממשלתי ועד לסגירתו ופתיחתו מחדש כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. הסיור עובר דרך חלקים שונים של מתחם בית הנסן, כולל הגינה ההיסטורית, ההוספיס, המכבסה, בית הרופא ועוד.
ההשתתפות ללא עלות ואינה דורשת הרשמה מראש, נפגשים בכניסה הראשית של בית הנסן
קלאופטרה x קולנוע שפיגל
חמישי, 15.5.25 בשעה 20:00
בל״ג בעומר הזה קלאופטרה, חלל המוזיקה של בית הנסן, בשיתוף קולנוע שפיגל משתלטים על המבנה לערב של הקרנת סרטים קצרים, תקלוטים, הופעת השקה לאלבום החדש של צמד האלקטרוניקה הירושלמי Tualet ועוד.
20:00 – אסופת סרטים קצרים ותקלוט של תום מקינה
21:30 – מופע השקת האלבום Embers של Tualet
23:00 – הקרנה לילית של הסרט Natural Born Killers
עיצוב: מאור פרידמן
שיח גלריה בתערוכה "טייסת פרפרי דם" / טליה טוקטלי
כיתת הקולנוע של בית הנסן
שישי, 16.5.25 בשעה 11:00
שיח גלריה פתוח לקהל במסגרת התערוכה "טייסת פרפרי דם". בשיח הגלריה נשמע מפי האמנית טליה טוקטלי והאוצרת דביר שקד על מקורות ההשראה, תהליכי העבודה והבחירות האמנותיות שעומדות מאחורי התערוכה.
צילום: טליה טוקטלי
