היריד יתקיים ב- 5 – 8 במאי 2010 במחסן 1 בנמל יפו, שייחשף לקהל הרחב לראשונה. נמל יפו, נמצא בימים אלו בעיצומו של תהליך שיקום, שימור והתחדשות שנוי במחלוקת.
מתוך ההודעה לעיתונות:
לאחר שנים של תהפוכות רבות וניסיונות להפרטה שנבלמו במאבק ציבורי, רכשה עיריית ת”א-יפו את הזכויות על השטח, במגמה לשקמו ולחדש את פעילותו. הרשות לפיתוח כלכלי ת”א יפו בע”מ אמונה על הפיתוח, תוך התייחסות למאפייניו הייחודיים של המתחם. השינויים במתחם המתחדש נעשים תוך התייחסות לייחודיות של הנמל ולסיפורו ההיסטורי העשיר, במגמה לשמר את אווירתו המגוונת ולטפח את מרקם החיים והשימושים הקיימים בו כיום, בד בבד עם פתיחתו לקהלים ולמשתמשים חדשים. המחסן נבנה בתקופת המנדט הבריטי, בין השנים 1933-1936 ושימש, בין היתר, כמחסן סחורות ומפעל אריזה של תפוזי ג’אפא.
“אופיו המיוחד של נמל יפו ורב גוניותו, יעניקו ערך מוסף לאירועי תרבות איכותיים דוגמת יריד צבע טרי”. אומר שרון קרן, מנכ”ל הרשות לפיתוח כלכלי של ת”א יפו. “אנו שמחים לחשוף לראשונה בפני הציבור את מחסן 1 במסגרת יריד זה, ובכוונתנו אף להרחיב את היצע הפעילות הייחודית המתקיימת במקום, גם לתחומי תרבות נוספים”.
נמל יפו, מהנמלים העתיקים בעולם, נמצא בימים אלו בעיצומו של תהליך שיקום, שימור והתחדשות. לאחר שנים של תהפוכות רבות וניסיונות להפרטה שנבלמו במאבק ציבורי, רכשה עיריית ת”א-יפו את הזכויות על השטח, במגמה לשקמו ולחדש את פעילותו. הרשות לפיתוח כלכלי ת”א יפו בע”מ אמונה על הפיתוח, תוך התייחסות למאפייניו הייחודיים של המתחם. השינויים במתחם המתחדש נעשים תוך התייחסות לייחודיות של הנמל ולסיפורו ההיסטורי העשיר, במגמה לשמר את אווירתו המגוונת ולטפח את מרקם החיים והשימושים הקיימים בו כיום, בד בבד עם פתיחתו לקהלים ולמשתמשים חדשים. מחסן 1, שייחשף לקהל הרחב לראשונה במסגרת יריד צבע טרי, נבנה בתקופת המנדט הבריטי, בין השנים 1933-1936. המחסן שימש, בין היתר, כמחסן סחורות ומפעל אריזה של תפוזי ג’אפא.
“אופיו המיוחד של נמל יפו ורב גוניותו, יעניקו ערך מוסף לאירועי תרבות איכותיים דוגמת יריד צבע טרי”. אומר שרון קרן, מנכ”ל הרשות לפיתוח כלכלי של ת”א יפו. “אנו שמחים לחשוף לראשונה בפני הציבור את מחסן 1 במסגרת יריד זה, ובכוונתנו אף להרחיב את היצע הפעילות הייחודית המתקיימת במקום, גם לתחומי תרבות נוספים“.




הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

[…] יריד צבע טרי יתקיים השנה במחסן 1 בנמל יפו היריד יתקיים ב- 5 – 8 במאי 2010 במחסן 1 בנמל יפו, שייחשף לקהל הרחב לראשונה. נמל יפו, נמצא בימים אלו בעיצומו של תהליך שיקום, שימור והתחדשות שנוי במחלוקת. המשך קריאה… […]
רק לא יין זול – טור חגיגי מפי הדס רשף לרגל חג החירות, הסדר והגאולה | ערב-רב
| |