הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ועיצוב לשנים 2020-2019

הפרסים שמוענקים מדי שנתיים ינתנו לזויה צ׳רקסקי, מרב קמל וחליל בלבין, נעה בן נון מלמד, חן כהן ואסף בן-צבי. הפרס בתחומי העיצוב והאדריכלות יוענק למיכל פאוזנר וד"ר תמר טאובר-פאוזנר

מוזיאון ישראל, ירושלים הכריז הבוקר (ב') על שמות הזוכים בפרסי המוזיאון לאמנות ולעיצוב לשנת 2020. הפרסים יוענקו בטקס פתוח לקהל הרחב בינואר 2021. מדי שנתיים מעניק מוזיאון ישראל פרסים בקטגוריות שונות לאמנים מצטיינים ובולטים בתחומם, כהוקרה וכעידוד לפועלם ולעשייתם האמנותית.

הזוכים הם:

פרס סנדברג לאמנות ישראלית לשנים 2020-2019 מוענק לזויה צ'רקסקי

נימוקי השופטים: זויה צ'רקסקי, ילידת 1976, היא אמנית מרכזית בשדה האמנות הישראלית ויצירתה מבטאת קול ייחודי, מרתק וסוחף. מראשית פעילותה היא פיתחה תמהיל משלה, ששאב מתולדות האמנות המודרנית המערבית, והרוסית בפרט, מאסתטיקה יפנית וכן מסמלים ומדימויים ממקורות יהודיים. ביצירות רבות צ'רקסקי מביעה ביקורת נוקבת, מתובלת בחוש הומור חריף, על מוסכמות חברתיות, על מוסדות השלטון והתרבות ואפילו על עולם האמנות. בעשור האחרון היא מציירת את חוויותיה האישיות ואלו של דור שלם של עולי שנות ה-90 מברית-המועצות לשעבר. בציוריה אלה הצליחה האמנית לתת ביטוי חזותי ישיר ואמיץ למפגש הטעון עם החברה הישראלית, שהיה נגוע בדעות קדומות ובגזענות, ולהעביר את חוויית ההגירה – על הכאב, התסכול והקושי שכרוכים בה – בקול צלול, שלא זכה לתהודה נרחבת באמנות עד כה. יצירתה המגוונת היא מפגן יוצא דופן וחד פעמי של אמנות, שהיא בו בזמן נגישה ועמוקה, מתוחכמת ומיידית, מצחיקה ומתריסה, מקומית ואוניוורסלית.

צוות השופטים: אמיתי מנדלסון (יו"ר), יונה פישר, יגאל צלמונה, גליה בר אור

פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר לשנת 2019-2020 מוענק למרב קמל וחליל בלבין

נימוקי השופטים: מרב קמל וחליל בלבין, ילידי 1988 ו-1987, יצרו יחד בשנים האחרונות גוף עבודות מרתק, עשיר בדמיון, שופע קסם ומקורי. הם משלבים בעבודתם יכולת טכנית גבוהה ומוקפדת בתחומי עשייה שונים ובהם תפירה, רקמה, רישום, ציור, תחריט, פיסול, גילוף ווידאו, והתוצאה סובבת סביב עולם אישי, אינטואיטיבי, פראי וארוטי הנושק למחוזות הסוראליזם והפנטזיה. עם זה יצירותיהם נוגעות גם בסוגיות חברתיות, דתיות ולאומיות בוערות בדרך מקורית ומעוררת מחשבה. עבודתם, שפעמים רבות שואפת לעטוף את החלל ולהקיף את הצופה, משלבת התייחסויות למיתוסים ציוניים, ליצירות אמנות ידועות ולסיפורים מיתולוגיים, ויש בה ממד חלומי ואף רליגיוזי. חוש הומור פרוע, חושניות ותחושת טקסיות משמשים בערבוביה בעבודתם, והיא מתאפיינת בפרץ נדיר של יצירתיות מרעננת, נועזת ובעלת עוצמה חזותית שקשה להישאר אדישים אליה.

צוות השופטים: אמיתי מנדלסון (יו"ר), טניה סירקוביץ', מעיין שלף

חליל בלבין ומרב קמל, "איש הנקניקיות וגנב המרחקים", 2020, מראה הצבה: גלריה ארטפורט, תל אביב, תצלום © נועם פריסמן © האמנים

 

פרס אנריקה קבלין לצילום על מפעל חיים לשנת 2020-2019 מוענק לנועה בן-נון מלמד

נימוקי השופטים: פרס קבלין מוענק לאמנית נועה בן-נון מלמד בשל חתימת ידה האמנותית המובחנת בעולם הצילום המקומי. בן-נון מלמד מפתחת כבר עשרות שנים יצירה עשירה של צילום אישי, פרטי, בעל ממד אוטוביוגרפי מובהק. יצירותיה נכללו בתערוכות רבות לאורך השנים, בעיקר בהקשרי זיכרון פרטי וקולקטיבי בישראל, והן תמיד רומזות על סוד כלשהו, מחייה שלה ולמעשה מחיי כולנו. יצירתה של בן-נון מלמד עומדת איתן בפני אופנות צילום חולפות ותמורות בזירה התרבותית ובחיים הפוליטיים, והיא מאופיינת בקו סגנוני קוהרנטי ובטוח. ללא לאות היא יוצרת בדרכה שלה, ומחפשת דרכי ביטוי חדשות לה בתוך חדר החושך ומחוצה לו. יצירתה הצילומית המוקפדת מרבה לתאר סימנים מוצפנים החוזרים שוב ושוב, כגון סירת נייר, או עורב, ואופן תיאורם מעורר בקרב הצופה סקרנות והזדהות. בן-נון מלמד העמידה דורות של תלמידים – היא מהמורים הראשונים של בית-הספר קאמרה אובסקורה בתל-אביב ולימדה שנים רבות במחלקה לצילום במכללת הדסה בירושלים. על כך ראויה בן-נון מלמד לפרס המשלב הוקרה על עשייה אמנותית מצוינת לצד תרומה ממשית להוראת הצילום ולחינוך לאמנות.

צוות השופטים: נעם גל (יו"ר),  דליה לוין, רותי גינזבורג

 

פרס ז'ראר לוי לעידוד היצירה בצילום לשנת 2020-2019 מוענק לחן כהן

נימוקי השופטים: קולה של האמנית חן כהן בולט בשדה אמנות הצילום בישראל. במרכז עבודתה היא חוקרת את הגוף כמרחב סיפי של מאבק, כאב והתעלות, האוחז בשבריריות הקיום האנושי. אלו מובעים הן בפעולות הפרפורמטיביות הקיצוניות שכהן מעמידה את עצמה במרכזן והן באופנים שבהם היא עובדת עם כלי הצילום, שעוברים החלשות במכוון. בעולם שחותר אל עבר רזולוציה גבוהה חן משנמכת במודע את הדימוי הצילומי ומצביעה מצד אחד על שחיקתו ופגיעותו ומצד אחר על יכולתה של הרוח האנושית להבקיע מתוכו. עבודותיה הופכות את מעשה האמנות למרחב פולחני, המבקש דרך גופה ונוכחותה של האמנית לתעל ידע ולזמן כוחות של ריפוי. חן כהן יכולה להיחשב לאמנית אאוטסיידרית, אך למעשה היא חוזרת אל התפקיד המיתולוגי, הקמאי של האמן כשאמאן או ככוהן, המהלך על הסף שבין עולמות הרוח והממשות, המתים והחיים. נוסף על כך, יש ביצירתה התייחסות מתמדת אל ההיסטוריה של הצילום, אל הצלמות הראשונות של המאה ה-19, ואל אמניות המופע והפרפורמנס-מול-מצלמה במחצית השנייה של המאה ה-20. נראה שהשפעות אלה, יותר משהן מקורות צורניים או תמטיים ליצירתה של כהן, הן כמו ארץ רחוקה שממנה הגיעה כעת שליחה ובידיה יצירה חדשה לחלוטין.

צוות השופטים: נעם גל (יו"ר), הילה כהן-שניידרמן, טל יחס

נועה בן-נון מלמד," ללא כותרת", הדפסת דיו, 2020, באדיבות האמנית, © האמנית

 

פרס יעקב פינס לאמן הדפס ישראלי לשנת 2020-2019 מוענק לאסף בן צבי

נימוקי השופטים: אסף בן צבי עוסק בהדפס מאז סוף שנות ה-80. בימים אלה הוא משלים בסדנת ההדפס ירושלים ספר אמן ובו משירי אסתר ראב ויורם ורטה. בהדפס-רשת ובטכניקות התצריב השונות יצר בן צבי במהלך השנים סדרות מגוונות ובהן: "חי וזר בירושלים", "אילם", "ספינות המפליגות בלילות", "פיתול טיפות", "שפיותו של חצב", ו"אחרי לפני יום", שמות חידתיים ורבי משמעות. עבודותיו מצטיינות בתמציתיות ובדיוק פואטי. כפי שהוא מיטיב לבטא את כוונותיו בכותרות העבודות, כך הוא מפליא להתבטא בשפת ההדפס – מביע ומטביע בקו סגפני את מחשבותיו ואת הלך רוחו. עולם הדימויים של אסף בן צבי ספוג בשירה, בספרות ובמוזיקה. בקיאותו בתרבות האירופית שלובה בהיכרותו העמוקה עם נופי הארץ ומחויבותו לצמחייה ולבעלי הכנף המקומיים. הציפורים הללו, ועימן החצבים, הדאונים ומראה כנסיית נוטרדם שבעיר העתיקה בירושלים, ששורטט בחטף מגג סדנת ההדפס – מצאו את מקומם בהדפסיו המוקפדים. עבודותיו של בן צבי הוצגו בתערוכות קבוצתיות רבות; ב-1999 השתתף בסדנה עם ג'ים דיין, שאורגנה במרכז גוטסמן לתחריט בקיבוץ כברי בשיתוף מוזיאון ישראל, ועבדו בה בצוותא אמני הדפס ישראלים מובילים, וב- 2013 נערכה לו תערוכת-יחיד בסדנת ההדפס ירושלים – "תפרים חיים", ובה הציג את העידית שביצירתו.

צוות השופטים: רונית שורק (יו"ר),  אריק קילמניק, ג'ודי פינס-ויינגרוד

מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח בתחומי העיצוב והאדריכלות לשנת 2020-2019 מוענק למיכל פאוזנר וד"ר תמר טאובר-פאוזנר

נימוקי השופטים: הצעת המחקר של מיכל פאוזנר וד"ר תמר טאובר-פאוזנר, "המורפולוגיה של הרשומה הרפואית הנרטיבית", רואה ברשומה הרפואית מפתח לתהליכי שינוי ועוסקת בניסיון לרתום את העיצוב להעשרת רישום המידע הרפואי, כך שיכלול גם נתונים סובייקטיוויים, כגון תחושת הכאב של המטופל. למידע הרפואי היה בראשית דרכו אופי נרטיבי, שהתבסס על קשר ארוך-טווח בין הרופא למטופל, והמידע הקליני נארג אז לסיפור לכיד. המעבר לשלב הדיגיטציה הפך במקרים רבים את המטופל למעין אסופת נתונים נטולת הקשר. הרעיון של החוקרות הוא לנקוט מהלך עיצובי שישדרג את הרשומה כך שתהיה כלי לבניית ידע משותף, ששמור בו מקום למידע הסובייקטיווי רב-הערך שבידי המטופל. לעיצוב הרשומה הנרטיבית יש אפוא שלוש מטרות: ללוות את המטופל לאורך חייו, לקשר בין השותפים המרכיבים את הרשומה ולאחות את הנתונים הנאספים לסיפור שלם. הצעתן של פאוזנר וטאובר-פאוזנר מגלמת גישה רעננה למחקר יישומי חוצה דיסציפלינות ומחולל תהליכים חברתיים, שהמעצב משמש בהם מתווך וזרז. בימים של מגפה עולמית, שהפכה את הנתונים הרפואיים למרכז חיינו – הרלוונטיות שלה ברורה לכול. צוות השופטים: רמי טריף (יו"ר), אלס ורבקל, גדעון דותן

פרופ' עידו ברונו, מנכ"ל מוזיאון ישראל, בירך את הזוכות והזוכים ואמר: "השנה אנחנו נרגשים במיוחד להעניק את פרסי המוזיאון שמשקפים עושר של יצירה ושל תרבות שכל כך חסרה לנו בימים האלה. זו הזדמנות להביע תודה והערכה לאמנים, לחגוג את תהליך היצירה ולומר בקול רם וברור כי תרבות ואמנות אינם בגדר מותרות, אלא תנאי לקיומה של כל חברה חפצת חיים".

2 תגובות על הוכרזו הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל לאמנות ועיצוב לשנים 2020-2019

    חבל מאד שלא מתייחסים לאמנים
    ותיקים ומאד מוכשרים.
    אם מתפרסם קול קורא לתערוכות
    ארציות .כלל עולמיות ועוד הפרסום בחוגים מצומצמים ורק ליחידי סגולה יש גישה אליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



המלצות מרחבי הרשת