תביעתו של האמן דני שושן נגד מוזיאון תל-אביב לאמנות הסתיימה בהסכם פשרה חסר תקדים, שלפיו ישולמו לאמן פיצויים כספיים על סך 70 אלף שקל. תביעה זו היא חלק ממאבק שהתחיל לפני כשנתיים, בתגובה לביטול תערוכתו המתוכננת של שושן במוזיאון תל-אביב באוצרותו של פרופ’ מוטי עומר, והסתיים, כאמור, בהסכם הפשרה.
התערוכה בוטלה על-ידי סוזן לנדאו, שנכנסה לתפקיד המנהלת והאוצרת הראשית של מוזיאון תל-אביב במקום מוטי עומר. כשהתברר כי החלטת לנדאו סופית, פנה שושן לאיגוד האמנים להתייעצות בנוגע לאפשרויות העומדות בפניו, ופנייתו הובילה לתביעה המשפטית האמורה ולהסכם הפשרה.

פרט מתערוכתו של דניאל שושן ״וידוי משובש״, בית האמנים בת״א, 2008
מעבר למקרה פרטי זה נחשף כאן עניין בעל משמעות רבה לכלל האמנים בקשר ליחסים ביניהם לבין המוזיאונים. כפי שכתבה שני ליטמן בכתבתה ב”הארץ”, “ההישג המשמעותי בעבור עולם האמנות הישראלי הוא שהמוזיאון התחייב לחתום מעתה ואילך על חוזה עם כל אמן שתובטח לו תערוכה כדי למנוע תקלות דומות” (“גלריה”, “הארץ”, 29.4.15).
שושן היה יכול לתבוע את מוזיאון תל-אביב משום שהיה בידיו מסמך מטעם ועדת התערוכות של המוזיאון שבו מתועדת ההחלטה לקיים תערוכה של עבודותיו במועד שנקבע מראש. ידוע כי תערוכות אחרות שקבע עומר בוטלו על-ידי לנדאו ללא כל מחאה או התנגדות מצד האמנים, מאחר שעם אלה סוכמו הדברים בעל-פה בלבד. פרקטיקה זו היתה ועודנה נהוגה ושכיחה בהתקשרויות בין מוזיאונים לבין אמנים בארץ.
ב-2010 ניסח האיגוד חוזה מומלץ להתקשרויות בין אמנים לבין מוזיאונים בעזרת היועץ המשפטי של האיגוד (ופרקליטו של דני שושן), עו”ד גיא אבידן. חוזה זה נשלח אל כל המנהלים והאוצרים של המוזיאונים בארץ, בצירוף הזמנה לדיון בנושא והצעה לשיתוף פעולה (במסגרת זו נערכה לפני שנתיים פגישה בפורום רחב של אוצרים ומנהלי מוזיאונים רבים בארץ).
דני שושן התייצב אל מול מוזיאון תל-אביב בהליך משפטי ממושך ותובעני מבחינה אישית, כלכלית ומקצועית. ועד האיגוד ראה חשיבות רבה בתמיכה מקצועית וקולגיאלית בשושן וליווה אותו באופן צמוד. לאורך הדרך היה ברור שבמאבק אישי זה יש הזדמנות להבעת עמדה עקרונית – קריאה לשינוי נוהג ההתקשרויות העמומות בין אמנים לבין המוזיאון ודרישה לארגון ומיסוד מערכת יחסים מוסדרת ושקופה בין הצדדים. מאבק זה עשוי להשפיע על כל ההתקשרויות שבין אמנים והמוסדות שעימם הם באים במגע.
בתגובתן לכתבתה של ליטמן נראה כי הנהלת המוזיאון ולנדאו מכירות כעת בנחיצות שבהתקשרות חוזית הוגנת לטובת שני הצדדים. ועד האיגוד מברך ותומך בהכרה זו, שיש להנחילה לכל מוסדות האמנות. אנחנו רואים בהישג זה פתח לתמורה וקידום יחסי האמנים והמוסדות בארץ.
יש לציין כי זוהי דוגמה לאופן שבו איגוד האמנים פועל במסגרות שאינן זמינות לאמן היחיד. בכוחו של האיגוד לפעול ולהביא לשינוי בעל ערך גדול לקהילת האמנים. בכך הוא לא רק פותר בעיות ספציפיות אישיות, אלא ממקד ומחזק את מעמד האמן בכלל. האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל מברך את חבר האיגוד, האמן דני שושן, על הישגו במאבק נגד מוזיאון תל-אביב לאמנות.
גלעד אופיר הוא יו”ר האיגוד המקצועי של האמנים הפלסטיים בישראל

חיימי פניכל, אמן רב-תחומי היוצר בעיקר בפיסול ובמיצב, הוא הזוכה בפרס לזר מטעם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות. הפרס, בסכום כולל של 100 אלף שקל, מוענק אחת לשנתיים לאמנית/אמן ישראלים שהציגו הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. פניכל יציג במוזיאון תערוכת-פרס רחבת היקף ב-2028. "יצירתו של פניכל נוגעת בנימים העמוקים של הישראליוּת, בהיסטוריה שלה ובנרטיבים שניסחה לעצמה, בתווך שבין זיכרון אישי לבין זכרונות קולקטיביים טעונים המייחדים את המקום הזה", כתבה ועדת הפרס. "בד בבד הוא בוחן את אזורי המגע בין הטבע והאדם במושגים של עירוניות, מלאכה וחקלאות. הנוף המקומי והאדריכלות הישראלית, לצד מלאכות הבניין הנהוגות בה, הם עבורו מקור לדימויים, רעיונות, טכניקות עבודה וחומרים זמינים (בטון, בלוקים, חול, שפריץ, טראצו, גרנוליט, חימר, פורצלן, אדמה ועוד). החומר בעבודתו הוא בעת ובעונה אחת רעיון, מושג, מרחב ורגש, שבאים לידי ביטוי במערכים היפר-ריאליסטיים המטשטשים את הגבולות בין מציאות לדמיון". חברים בוועדת הפרס: רעות פרסטר, מנהלת מוזיאון פתח-תקווה לאמנות ומנהלת קריית המוזיאונים; ד"ר אירנה גורדון, אוצרת ראשית; דניאל צדקה-כהן, משנה לאוצרת הראשית; דודי לזר, פרס לזר לאמנות ישראלית עכשווית; ענת גטניו, אוצרת אמנות ועיצוב; כרמית גלילי, מנהלת ואוצרת מגזין-III, יפו; רן קסמי-אילן, מנהל ואוצר משכן האמנים הרצליה.

יריד
קרן בראון לצילום והעמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל הכריזו על הזוכות בפרס ענת בראון לצילום, המוענק השנה לראשונה. הפרס נועד לבוגרות מצטיינות של בתי-ספר גבוהים ואקדמיות לאמנות ולעיצוב. בוועדת השיפוט השתתפו הצלמת דפנה שלום, האוצרת נטע הבר ועו"ד צפנת שובל. אלה רנייץ-דונייסקי היא בוגרת המדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית-ברל. "רנייץ-דונייסקי נוטלת לעצמה את החירות הגלומה במעשה הצילומי, ומלהטטת בין אופני צילום שונים: תיעודיים, פרפורמטיביים, ארכיוניים ומבוימים", כתבו השופטים. "היא עוסקת בשאלות של שייכות, זהות ופגיעוּת הגוף, ויצירתה נמנעת מנוסחאות". שיר בלוך, בוגרת שנקר, זכתה בציון לשבח. "עבודתה מצטיינת בהתמרה של הזיכרון הפרטי לכדי שפה חזותית אישית, ובהפגנת יכולת למוסס את הגבולות שבין עבר להווה ובין הדו-ממדי לתלת-ממדי", כתבו השופטים. שני אבני, בוגרת בצלאל, זכתה בציון לשבח על עבודתה "Mother Park". ועדת השיפוט: "כוחה של העבודה במתח שהיא יוצרת. המצולמות נראות לעיתים בטוחות בעצמן ושולטות במצב, אך התצלומים מעוררים גם אי-נוחות, ולעתים אפילו דאגה. אבני מציגה את הרצון להיות נחשקת כמקור לתחושת כוח ושליטה, ובה בעת מותירה פתוחה את שאלת הפגיעוּת". עבודותיהן של הזוכות יוצגו בתערוכה משותפת במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-13 של Photo Is:Rael, שייפתח ב-11 בנובמבר 2026 במתחם סינמטק תל-אביב. הפסטיבל יימשך עד ה-21 בנובמבר 2026, ונושאו יהיה "אזרחים". 
