מזיעים במצורעים

אלי אידלמן וג’יימס בלונד, בעלי סוכנות סווט-לודג’ המתמחה בייצוג אמני טכנו והאוס, מגיעים לביקור מולדת עם כמה חברים ומשלוח של אלקטרוניקה כבדה היישר מהחזית הברלינאית. לכבוד מסיבה משותפת לסווט-לודג׳ ומגזין ערב רב ערכנו איתם ראיון קצר

אלי אידלמן (גילוי נאות: אח של רונן) וג’יימס בלונד, שני פעילים לשעבר בחיי הלילה בתל-אביב ובירושלים, חברו יחד לאחר מעבר מפוצל לברלין באמצע העשור הקודם והקימו את סווט-לודג’ – סוכנות המייצגת אמנים ומפיקים המתמחים בסגנונות הקאטינג-אדג’ של מוזיקת הטכנו וההאוס.

השניים מייצגים כ-40 אמנים וחברות תקליטים באירופה, אסיה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה והמזרח התיכון. ב-2015 יגיעו גם לאפריקה. בימים אלה הם נוחתים בישראל עם כמה מחבריהם הטובים ועם משלוח של אלקטרוניקה כבדה היישר מהחזית הברלינאית.

אז מי בא איתכם לארץ?

“יגיעו איתנו שני אמנים מבוססים מברלין וגם חברים ותיקים שהיו איתנו מההתחלה – אד דאוונפורט Ed Davenport (במקור מסוסלברי), הידוע גם בפרסונה הטכנואידית ‘אינלנד’, ואוליבר דויטצ’מן Oliver Deutschmann. שניהם מנגנים מוזיקה אפלולית ואמוציונלית עם דרייב תמידי לרחבה”.

אד דאוונפורט

יש ממש כוכבים בז’אנר שלכם?

“כמו בכל סצינה. מעבר לתמיכה הגדולה בהופעות עצמן, רבים מהאמנים מקבלים חשיפה באמצעי תקשורת מובילים כמו הבוילר-רום, די.ג’יי מאג ואיביזה-ווייס. במדיות החברתיות אפשר להרגיש מי יותר חם בתקופה נתונה, שהרי טרנדים משתנים כל הזמן.

“אחד משני האמנים הבולטים שאנחנו מייצגים בימים אלה הוא מנו לה-טאף Mano Le Tough האירי, שנבחר לאחד מעשרת התקליטנים המובילים בעולם על-ידי ‘רזידנט אדווייזר‘, היה מועמד לפרס ‘אלבום השנה’ של הגרמי בדבלין וזכה ב’תגלית השנה’ בפרסי הדי.ג’יי באיביזה. האמן השני הוא אד דאוונפורט, שיגיע איתנו והוא ללא ספק אחד מכוכבי הטכנו המובילים מהדור החדש.

“ז’ילבר Gilb’R הוא אמן צרפתי אגדתי ובעלים של חברת התקליטים ורסיטייל, שתמיד מעורר עניין רב. הצמד הארד-טון Hard Ton הפיק מופע האוס-קוויר איטלקי שמתאים למועדונים ופסטיבלים. נזכיר גם את ספנסר פרקר Spencer Parker ואיירון קרטיס Iron Curtis, שכבר ביקרו בעבר בישראל והם ברמה הגבוהה ביותר לטעמנו.

“נוסף לייצוג אמנים אנחנו גם מפיקים אירועים לחברות תקליטים שעובדות איתנו. פרויקט גדול שלנו כרגע הוא סיבוב ההופעות ‘סווט לודג’ אקס’, שיתחיל בירושלים ויגיע לרוב בירות אירופה ויעדים נוספים”.

אוליבר דויטצ’מן

מה אתם עושים בעצם? מה תפקידה של סוכנות?

“העבודה השגרתית היא סגירת הופעות לאמנים, ניהול סיבובי ההופעות שלהם וייעוץ ועזרה בקידום הפרופיל האישי בכל דרך אפשרית. אנחנו גם עסוקים כל הזמן בייעול המערכת שלנו, פיתוח של קשרים חדשים עם מפיקים ואמרגנים ועוד”.

יש לכם גם לייבל ופרויקטים נוספים.

“כרגע פועלים שני לייבלים – ג’ק-אוף Jackoff וסלים-אודיו Slim Audio – שאנחנו קשורים אליהם בכל הנוגע להחתמת הקטעים, הפקה בפועל ושחרור המוזיקה לערוצים השונים”.

מה ההבדל היום בין אנדרגראונד למיינסטרים? יש היום פסטיבלים עם עשרות אלפי משתתפים ומוזיקה אלקטרונית בפרסומות למכוניות. האם זה באמת עדיין במחתרת?

“המונח אנדרגראונד מתייחס לגישה ולסגנון של מוזיקה ושל אמן, לא בהכרח למספר המעריצים או גודל ההופעות או המחיר. האמנים שלנו מוגדרים יותר כאינדי ופחות מסחריים”.

אתם יושבים בברלין, הבירה של הסצינה. יש ייחוד לישראלים בסצינה בברלין?

“עברנו לברלין כי זה היה נחוץ וזירז תהליכים. ברלין היא עדיין מקום שבו רב-אמן או אמרגן מעניין בתחום שלנו יעבור בה באיזשהו שלב, ומפגש אישי איתם תמיד עוזר לקדם את היחסים והקשרים. ברור שעלות המחיה הנוחה עזרה לנו לשרוד בשנים הראשונות, משהו שלא היה מתאפשר בישראל. נכון להיום אפשר לומר שמאחר שרוב העבודה היא דרך האינטרנט, המיקום פחות חשוב, אבל עם הזמן ברלין הפכה לבסיס שלנו, עם הרבה מכרים שנכנסו לחיינו במהלך השנים”.

ברלין היא גם עיר מובילה באמנות העכשווית. מה הקשר שלכם לסצינת האמנות, אם בכלל?

“בעבר היה לנו יותר קשר להפקת אירועים שמשלבים דיסציפלינות שונות. חיברנו לתקופה של שבוע שלם אמנים מכל התחומים, שהופיעו יחד בחלל אחד, בלי תכנון או חזרות, תחת הכותרת ‘סלים וייק’, כחלק ממגזין הרחוב החינמי שיצרנו בזמנו, שקשר בין מוזיקה לתחומי אמנות שונים. לצערנו, כיום הזמן שלנו מוגבל יותר, אבל זה היה בהחלט תהליך מעניין ומפרה, וייתכן שבעתיד ניגע יותר בנקודות כאלה. הרבה אמנים שלנו מתעסקים בתחומים נוספים, בעיקר בעיצוב, ככה שתמיד יש חוט מקשר ומפרה, בעיקר בברלין, שבה תמיד אפשר לגלות דברים חדשים”.

***