- 2 אירועים בסדנאות האמנים בירושלים
מפגש ת(א)עשייה 16#, הדס קידר הרצאה: אמנות פוליטית/חברתית המתקיימת בחסות מוסדות הציבור
תערוכה: “הכוח המדמה”, טמיר ליכטנברג והלל רומן - ספר: “אורליה שטיינר”, מרגריט דיראס, הוצאת רסלינג תירגמה: מאיה מיכאלי
- המרכז האקדמי ויצו חיפה – תערוכת הבוגרים 2014
- מאשה זוסמן: “רוח צד” הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל-אביב
- תואר שני במגמה לחינוך, חברה ותרבות באוניברסיטת חיפה

“הפגנת יחיד”, סטילס מתוך וידיאו, הדס קידר, 2011

הלל רומן, פרט מתוך “אורטור”, הצבת וידיאו, 2014
2 אירועים בסדנאות האמנים בירושלים
מפגש ת(א)עשייה 16#, הדס קידר
הרצאה: אמנות פוליטית/חברתית המתקיימת בחסות מוסדות הציבור
רביעי, 23 ביולי 2014, ב-18:00
דיון באמנות ביקורתית ובאופן שבו מוסדות ציבוריים ורשויות מקומיות מתמודדים עם ביקורת אנטי-מוסדית באמצעות היפוכה לטובתם: רתימת האמנות האקטיביסטית/פוליטית כדי שתשמש כלי לחיזוק תדמיתם הדמוקרטית והפלורליסטית. בתוקף פעילותה בגלריות ובחללי תצוגה עירוניים ומוסדיים כאמנית וכאוצרת, נפגשת קידר לא אחת בפרויקטים של אמנות ביקורתית היוצאת נגד המוסדות הפוליטיים והכלכליים – ומתקיימת בחסות אותם מוסדות, וכך, בלי משים, מחזקת את תדמיתם. קידר תדגים את טענתה באמצעות כמה פעולות אמנותיות שבהן השתתפה ואצרה, ובאמצעות כתיבתו של האוצר והתיאורטיקן בוריס גרויס, יליד מזרח ברלין, 1947, כפי שמופיעה בספרו “המספח הקומוניסטי”, שיצא לאור באחרונה בעברית.
תערוכה: “הכוח המדמה”, טמיר ליכטנברג והלל רומן
נעילה: שבת, 11 אוקטובר 2014
אוצרת: אורית בולגרו
הכוח המדמה הוא היכולת לדמיין את הנקלט בחושים. זהו גם הטווח שנפרש בין “חרבז’אק”, עבודת הקול של טמיר ליכטנברג, לבין “אורטור”, הדמיה תלת-ממדית שמציג הלל רומן, בתערוכה זוגית.סדנאות האמנים, רח’ האומן 26, קומה 4, אזור התעשייה תלפיות, ירושלים. טל’: 02-6797508. חמישי, 20:00–16:00; שישי, 14:00–11:00; שבת, 15:00–11:00.

כריכת הספר
ספר: “אורליה שטיינר”, מרגריט דיראס
תירגמה: מאיה מיכאלי
הוצאת רסלינג
“שלושה טקסטים קצרים, שכל אחד מהם נקרא “אורליה שטיינר”, מרכיבים את הספר המיוחד הזה מאת מרגריט דיראס. שלושתם מתרחשים, כפי הנראה, בשלושה מקומות שונים (ונקובר, מלבורן, פריז), והדוברת בהם אינה בבירור אותה אשה, אך גם אינה בבירור שלוש נשים שונות. מה סגנונם של הטקסטים הללו? האם זו פרוזה או שירה? האם תסכית המלווה סרט? גם בסגנונם נעים שלושת ה”אורליה שטיינר” בחופש מטריד או מעורר.דיראס (1996–1914), אחת הסופרות הצרפתיות המרתקות והחדשניות של המאה ה-20, פירסמה את “אורליה שטיינר” ב-1979. במהלך אותה שנה הפכה דיראס שניים מהסיפורים לתסריטים ואחד עובד למחזה קריאה. לספר מצורפת אחרית דבר מאת המתרגמת, ובה מוצג רקע מעמיק לטקסט, לצד דיון בסוגיית כתיבתה של דיראס ביחס לסבלם של היהודים במלחמת העולם השנייה ובשאלות הייצוג והאתיקה שעולות כתוצאה מכך.
5 ספרים יחולקו לקוראי “רב ערב” שישלחו מייל לכתובת raverev@gmail.com

המרכז האקדמי ויצו חיפה – תערוכת הבוגרים 2014
פתיחה: רביעי, 23 ביולי 2014, ב-20:00
נעילה: 2.8.14
בתערוכה יוצגו עבודות של המחלקה לתקשורת חזותית, וביניהן עבודות העוסקות בנושאים חברתיים, הומניטריים ופוליטיים. עוד בתוכנית: יצירות של המחלקה לצילום, מדיה וקולנוע, המתייחסות בין השאר לפערים תרבותיים ובוחנות את המדיה עצמה. כמו כן יוצגו עבודות של המחלקה לארכיטקטורה, עם מקבץ חזונות – החל משאלות פוליטיות כבדות משקל, דרך בעיות חברתיות ודמוגרפיות, בעיות של יחס בין פריפריה למרכז, וכלה בבעיות של קיימות אל מול פיתוח. המחלקה לעיצוב אופנה תציג סרט וידיאו של תצוגת האופנה השנתית, שהעניקה פרשנות אישית למושג “ישראליות”.רח’ הגנים 21, חיפה. טל’ 04-8562554. ראשון עד חמישי, 18:00–12:00; שישי, 14:00–10:00; שבת, 20:00–10:00. הכניסה חופשית.

מאשה זוסמן
מאשה זוסמן: “רוח צד”
הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל-אביב
נעילה: 17 באוקטובר 2014
אוצרת: אירית טל
מאשה זוסמן, זוכת פרס מישל קיקואין לשנת 2013, בוגרת בצלאל, הציגה בתערוכות ברחבי הארץ ובחו”ל, כולל במוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב, מוזיאון הרצליה, מוזיאון אסל בווינה ועוד. בציוריה נודדת זוסמן בין המקורות של המסורת האורנומנטלית, כשהיא תולשת וקוטעת מן האגדות והמיתוסים, מסמלי הדת ומהפולקלור העממי פרח ועץ, חיה ועיטור. את הדגמים היא רושמת-חורטת על לוחות עץ בעבודת יד עמלנית וחזרתית, באמצעים ממושטרים ומצומצמים. זוסמן יוצרת מרחב ציורי של דו-קיום בין מהלך הציור המודרניסטי לבין מלאכת היד הקדם-מודרנית. מרחב מסתעף זה מציב בצוותא את המופשט העִלי ואת ההפשטה שבמלאכת היד, על גילומה העילאי-דתי בעשיית האיקונות הביזנטית-רוסית, ומסמן בכך את נקודת הראשית של המודרניוּת ואת נקודת המגע של מזרח במערב.הגלריה האוניברסיטאית לאמנות על-שם גניה שרייבר ויד מישל קיקואין, אוניברסיטת תל-אביב. ראשון עד רביעי, 19:00–11:00; חמישי, 21:00–11:00; שישי, 14:00–10:00.

תואר שני במגמה לחינוך, חברה ותרבות באוניברסיטת חיפה
המגמה לחינוך, חברה ותרבות באוניברסיטת חיפה מציעה תוכנית ייחודית לתואר שני בחינוך לבעלי תודעה חברתית ואחריות קהילתית ומכינה אותם לקראת יזמות והובלת פרויקטים חינוכיים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות.לפרטים: כאן.
***
המודעות ב”רב ערב” מתפרסמות בתשלום. מעוניינים/ות לפרסם בניוזלטר?
צרו קשר: raverev@gmail.com | 03-6041114




הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

שלום רב לכם,
רציתי לשאול אם יש מקום באתר שבו אפשר לראות ריכוז של פתיחת תערוכות אמנות. מבין שיש יין זול, אבל לא בקביעות.
תודה רבה
אבי
אבי נידם
| |מדור ״לא רק יין זול״ לא מופיע יותר, אבל מדי שבוע מופיע מדריך כמו המדריך הזה שמרכז את הפתיחות ואת התערוכות שכבר נפתחו.
יונתן אמיר
| |