תרבות וטכנולוגיה בביאנלה לקרמיקה

בביאנלה השישית לקרמיקה ישראלית, שתיפתח במוזיאון ארץ ישראל בשבוע הבא (17.2) באוצרות שלומית באומן, משתתפים 110 אמנים ומעצבים. שמה של הביאנלה “עיצוב קרמי: כלים טכנו.לוגיים”, מרמז על עיסוקה של התערוכה בהיבטים הרבים והמגוונים של יחסי הגומלין בין החפץ הקרמי, התרבות והטכנולוגיה.

היחסים בין אדם לטכנולוגיה כפי שהם באים לידי ביטוי בעיצוב קרמי עכשווי עומדים במרכז התערוכה. המכנה המשותף בין יוצרי קרמיקה שונים מתחומי הקדרות, העיצוב, והפיסול, הוא בדרך כלל דרכי העבודה והעיבוד הידני של החומר, אולם בשנים האחרונות מתפתחות טכנולוגיות חדשות ומעניינות בקרב יוצרים מכל תחומי העיצוב, טכנולוגיות המשפיעות רבות גם על תחומי היצירה בקרמיקה. הן יוצרות שפה עיצובית ותכנונית חדשה הנובעת מכֵּלי עבודה חדשים, ומניעות את האמנים הפועלים היום להתייחס להיותם תוצרי המהפכה התעשייתית והדיגיטאלית, ולהפנים שינויים וחידושים.

עקב הגיוון הרב בעבודותיהם של האמנים הרבים, חולקה התערוכה לעשר תימות מרכזיות המציגות חקירות שונות של יחסי הגומלין בין החפץ הקרמי, התרבות והטכנולוגיה. “תבניות ותובנות” עוסקת בשיטות עיבוד החומר, כלי עבודה ותהליכי ייצור, “קדרות” עוסקת בפיתוח שפה אישית בתחום המאופיין בייצור תעשייתי, התימה “ממשי ומדומה” עוסקת בהשפעת האינטרנט והתרבות הוירטואלית על היצירה הממשית והחומרית, “תעשייה: געגוע למפעלים נעמן, פורצלן וחרסה” נוגעת בהיסטוריה של עיצוב הקרמיקה בישראל. תימות נוספות הן “מפגש בין מסורתי לעכשווי”, “מרחב מקומי”, “מגדר”, “סיפור אישי, סיפור קולקטיבי”, ו-High Tech, Low Tech, הנוגעת במתח המאפיין את אמנות הקרמיקה, שמשלבת בין תעשייה מודרנית למגע יד ולכלים מסורתיים.

כחלק מן הביאנלה תוצג גם התערוכה “קרמיקה טכנית” שאצרה  אפרת פרידלנד. קרמיקה טכנית היא תחום עיצוב אלמוני יחסית, זאת למרות שרכיבים כאלו נפוצים בשימושים רבים. לרוב, הרכיבים הקרמיים המתקדמים אינם נמצאים בחזית המוצר ולכן נעלמים מהעין והתודעה. הקרמיקה מנוצלת למגוון מטרות בתעשיות שונות כמו אלקטרוניקה, תחבורה, חלל, רפואה, טקסטיל ותעשיות רבות אחרות:  “מי היה מאמין, ולו לפני מאה שנה, שאותן חרסיות ותחמוצות יופיעו בחזית הטכנולוגיה ויהוו תחליף לעצמות ושיניים, יגנו על לוחמים, יסננו מים, יוליכו אלקטרונים בודדים, יטוו סיבים לטקסטיל מבודד ויעמדו בתחרות מול המתכות הכי חזקות והזכוכית הכי שקופה. ועדיין, עוד רחוקה הדרך ממיצוי החומר עד לקצה גבול יכולותיו”. אומרת האוצרת אפרת פרידלנד.