עדכונים מהמאבק

אנחנו נפגשים ומתכתבים כבר שבועיים ודיברנו באופן פתוח ושקוף על נושאים שונים שניתן להגדיר כך: מוסדות האמנות הציבוריים, המעמד הציבורי של האמנים והמקום החברתי של האמנות. הדיונים כמובן ימשכו ואנחנו לומדים תוך כדי איך לנהל אותם באופן שיאפשר לצרף ולשלב עוד ועוד אמנים בני דורות שונים שירגישו כי המאבק הזה הוא גם המאבק שלהם. חשוב להבין […]

אנחנו נפגשים ומתכתבים כבר שבועיים ודיברנו באופן פתוח ושקוף על נושאים שונים שניתן להגדיר כך: מוסדות האמנות הציבוריים, המעמד הציבורי של האמנים והמקום החברתי של האמנות. הדיונים כמובן ימשכו ואנחנו לומדים תוך כדי איך לנהל אותם באופן שיאפשר לצרף ולשלב עוד ועוד אמנים בני דורות שונים שירגישו כי המאבק הזה הוא גם המאבק שלהם. חשוב להבין שכציבור, אנחנו באים בדרישות, לא בבקשות.

החלטנו לעשות הבחנה בין מוזיאון תל אביב (כמייצג מוסדות נוספים המתנהלים באופן בעייתי וללא קוד אתי), לבין שאלות כגון שכר אמן וסבסוד סדנאות שבו מתעסק איגוד האמנים ושאותו יש לחזק. עלינו לפתח יחד עם האיגוד את הדרישות הסוציאליות והזכויות הבסיסיות של אמנים בארץ, בעיר וברחוב – כל מה שקשור לתקצוב של תערוכות בחוצות או במוסדות, לפתח את המושג הנזיל "שכר אמן" ולנסות להגדירו תחת אותן הזכויות. תנאים לשכירת סטודיו, להקצות מבנים לאמנים וכו'. לשם כך עלינו לפעול מתוך האיגוד ואיתו.

בשלב זה אנחנו מנהלים מערכה מול מוסד ציבורי – מוזיאון ת"א – ובו מתמקדים לעת עתה. מערכה כזו צריכה להיות ממוקדת בדרישותיה ומקיפה בפעילויותיה. לכן, בהקשר של מערכה זו כבר קמו מספר צוותים ואלה הרכזים שלהם:
1. תחקיר – מה קורה במוזיאון? הדבר הבוער כאן הוא לחקור את כל ההעלמויות המסתוריות של עבודות אמנות שצבי אלחיני הזכיר, תערוכות המכירה הוירטואליות שרועי רוזן סיפר עליהן, הסיפורים על "קניית תערוכות", ובכלל את השחיתות, המינויים בלי מכרזים, תקציבים וכו', שהובילו להקמת הוועדה שעליה מדובר ולהתנהלות הכללית של המקום. העזרה בתחקיר יכולה להוביל לעיתונאים, אבל גם לאגודה לאיכות השלטון ולמבקר המדינה. אנחנו חייבים לייצר קמפיין תקשורתי שבוחן את התנהלות המוזיאון כיום. נטלי לוין [email protected], מרכזת את הצוות יחד עם יונתן אמיר [email protected]

2. תחקיר – איזה מוזיאון היינו רוצים? חשוב שנדע איך פועלים מוסדות ראויים ברחבי העולם ועל אילו מודלים הם נשענים. גם ברמה הניהולית וגם ברמה התרבותית הכוללת. קבוצה כזו תפעל מצד אחד כדי למצוא מידע ממקורות אחרים, ומצד שני לפתח שיח בין אנשי האמנות (בצורת דיונים פתוחים לפי נושאים – ממש כמו כנס) לגבי החזון התרבותי, הפוליטי והאידיאולוגי שאמור להיות למוזיאון. יוחאי אברהמי [email protected], ומאשה זוסמן: [email protected], מרכזים את הצוות יחד עם יהושע סימון [email protected]

3. העברת העצומה החתומה לראש עיריית תל אביב בדרישה להשהות את עבודת ועדת האיתור ושינוי הרכבה כצעד בונה אמון לקראת שינוי המוזיאון. למעלה מ-400 כבר חתמו על העצומה, ביניהם ראשי בתי ספר לאמנות בעבר ובהווה, אוצרים/ות מרכזיים/ות, אמנים/ות ומורים/ות בכירים בקהילת האמנות. מדובר בהגשת המכתב וקביעת פגישה בעניין. מרב מרודי [email protected], מרכזת את הצוות יחד עם יהושע סימון: [email protected], מאשה זוסמן: [email protected] ויונתן אמיר [email protected]

עדכון 22.8: העצומה נשלחה ללשכת ראש העיר בצירוף 447 חתימות. אישור על הגעתה הגיע בדוא"ל. ברגע שתתקבל תגובה נעדכן שוב.

4. יוזמות ליצירת באזז ועניין – כדי שנהיה מדוייקים וניצור מומנטום, כל מפגש ודיון ציבורי שלנו צריך לשאת אופי קונספטואלי (פתיחה סמלית של מוזיאון חדש, ועדת חקירה של הפסלים בגן הפסלים, קביעת ראיונות עבודה אצל אנשי הועד המנהל ועוד דברים שעלו). דובר על ה"גורילה גירלז" כהשראה רלוונטית משום שהן תמיד היו מעניינות תקשורתית, כי היה להן הומור, כי הן כיוונו חצים מושחזים למוסדות והמחישו עובדתית את השחיתות שלהם, וכי הן הצטלמו ממש מצוין. אז ברוח זו צריך לחשוב מי מפתח מה ואיך – מרכזת: מרב מרודי [email protected]
הנה שני נושאים שכבר נמצאים על הפרק – הפתיחה בחמישי הקרוב בהלנה רובינשטיין (איל וקסלר, אמן סודי [email protected], ויותם דביר [email protected] דיברו על רעיונות שונים לפעילויות בחוץ); בנוסף ישנו הרעיון של הקמת מוזיאון תל אביב יפו חדש במבנה נטוש. מרכזים – הדס קידר: [email protected], עדן בנט: [email protected], טלי קרן: [email protected], רועי חפץ [email protected], נטלי לוין: [email protected], וליאור וטרמן: [email protected]

5. זכויות אמן – צוות שמפתח יחד עם איגוד האמנים הפלסטיים את הדרישות הסוציאליות והזכויות הבסיסיות של אמנים בארץ, בעיר וברחוב – כל מה שקשור לתקצוב של תערוכות בחוצות או במוסדות, לפתח את המושג הנזיל "שכר אמן" ולנסות להגדירו תחת אותן הזכויות. תנאים לשכירת סטודיו, להקצות מבנים לאמנים וכו'. צוות שפועל מתוך האיגוד ואיתו, ומשלב יחד עם אנשי תרבות מתחומים נוספים חזית בשאלות של תיקצוב וכו'. מרכזים – סיון גרוס: [email protected], מיכל ריבלין [email protected], ורועי חפץ: [email protected]

אנחנו פונים אליכם/ן כדי ליטול חלק בצוותים ולייצר פעילות עניפה, חצופה, מעמיקה ועניינית שתאפשר בעזרת הזרועות השונות לשנות את מוזיאון ת"א ולקדם את המרחב בו פועלת האמנות. כתובת דוא"ל לעדכונים ממטה המאבק: [email protected]

3 תגובות על עדכונים מהמאבק

    איזה מוזאון הייתי רוצה?.

    מוזאון שהכח שלו איננו מרוכז בידי אוצר-מנהל אחד, אלא מפוזר בכמה מרכזים. מוזאון יותר דמוקרטי, מוזאון שמתקיים בו שיח אמיתי בין אנשי אמנות. אמנים, אוצרים, חוקרים ושוחרי אמנות אחרים. מוזאון שלצד התפקיד המסורתי שלו לאסוף ולקטלג, עוקב בערנות, בזמן אמת, אחרי מה שקורה בשטח. ונותן למה שקורה שטחי תצוגה, אפילו אם החמר עדיין לא מגובש ונסיוני.
    מוזאון שחף, עד כמה שאפשר, מכל שיקולים מסחריים. מוזאון שמציג בצד הגלריות המסחריות, את הגלריות הקואופרטיביות הרבות שצצו בשטח. קורים שם דברים מאד מענינים.
    אסור לרכז יותר מדי כח בידי אדם אחד.

    חשוב שאמנים ואנשי אמנות ישתתפו בניהול המוזאון אבל חשוב עוד יותר שהניהול יהפוך מניהול צנטרליסטי לניהול רוחב מבוזר. הכח יפוזר בין הרבה מאד אנשים.
    כח צטרליסטי הוא משחית. ולא משנה אם הוא מופעל ע"י אספנים, בעלי הון פקידים גבוהים או אמנים. סופו להשחית.
    לכן חשוב להפריד בין תפקיד המנהל לתפקיד האוצר. המנהל האדמינסטרטיבי הוא זה שאחראי על גיוס הכספים ולא האוצר. יאסר על האוצר לעסוק בגיוס כספים. חשוב שהאוצר יבחר לתקופת זמן מוגבלת של 4 שנים.
    בוועדה הבוחרת את 2 בעלי התפקידים , האוצר הראשי והמנהל האדמינסטרטיבי, ישבו בעיקר אנשי אמנות מקצועיים, אמנים אוצרים, כותבים, ושוחרי אמנות שמעורבים חזק מאד בשטח.

    תכנית התערוכות תיקבע ע"י האוצר הראשי יחד עם ועדה נבחרת לעונת תערוכות אחת. [ חצי שנה] הועדה תיתחלף כל עונה. הועדה תפנה בקול קורא לאמנים ולאוצרים להציע תערוכות ומתוכם יבחרו בתהליך שקוף, עשר תערוכות לעונה. שתאצרנה ע"י 10 אוצרים פרי לנסרים.
    במקום קטלוגים, המוזאון יחובר לרשת ויעלה את התערוכות ברזולוציות טובות לרשת, כולל שימורן בארכיון.
    [יש טכנולוגיות מצוינות-ראה גוגל מוזאונים], דבר שיפשר חשיפה מקסימאלית לתערוכות.
    הכוונה לערב כמה שיותר אנשים בקבלת ההחלטות במוזאון.
    זה בראשי פרקים אותם אפשר כמובן להעמיק ולפתח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *