צילו של יום קיץ אירופאי

אמנים בינלאומיים, גלריות, סרטים ונשות פוליטיקאים. הדס רשף משוטטת, מתרגמת ומשתפת.

הייתי אמורה ללכת לישון. לא שאני באמת צריכה ללכת לישון כבר, יש לי דברים לעשות מחר, אבל לא בהכרח מוקדם בבוקר.  ובכל זאת הייתי אמורה לישון כשנזכרתי בכל הדברים המפתים שמצאתי והרגשתי צורך עז לשתף בהם.

1. גלריה וירטואלית מהממת לצילום, ולכן שמה המוצדק: "EyeMagazing".

2. אלכס ופליקס – זוג צלמים שכמעט ויתרתי על האתר שלהם כי הוא עיצבן אותי כשהקטין לי את גודל הדפדפן. פאשיסטים. אבל אתם יודעים שיש לי חיבה לאמנים מגלומניים, ולחדור לפרטיות המחשב האישי תוך טוויסט קטן ותכלס' לא באמת מזיק, זאת בהחלט פעולה אמנותית מגלומנית ראויה.

אלכס ופליקס - צילום עושים באהבה, או לא עושים בכלל

אלכס ופליקס - צילום עושים באהבה, או לא עושים בכלל

הם מספרים על עצמם: "מאחורי השם "אלכס&פליקס" יש אותנו, אלכס גרטשן ופליקס מאייר. הכינוי 'alexandfelix' מייצג צילום המגיע מזוויות ראיה חדשות, מה שפותח את העיניים מחדש. אנחנו מייצגים עולמות מאוד פרטיים, המונעים על ידי השאיפה לחשוף שפות ויזואליות אשר לא נאמרו לפנינו, ולבטא אותם. אנחנו עושים צילום מבויים, אבל מנקודת מבטנו האישית והפיוטית. הגבולות שעברנו בתהליך לא היו רק גיאוגרפיים. נענו בחופשיות גם אל תוך הרעיונות והשקפות העולם שלך. וכל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים עם תשוקה ואהבה".

באתר שלהם אפשר למצוא את סדרת '13 המלכות', ותצלומים נוספים. תכלס כולם די נראים אותו דבר, אבל אותי זה הורס.

 Queen Alphabet

Queen Alphabet

3. מי שעשה לי כאב בטן ורצון חזק לצווח – יתכן שפעמיים כמעט נפלתי על הרצפה – הוא הצלם הסיני הגאון זאנג קסיאן יאנג. (ממשיכה עם מגלומניה. טירוף במובן הכי חיובי שיש).

העולם האבוד #4 (מתוך סדרה)

העולם האבוד #4 (מתוך סדרה)

באתר גלריה לימן אשר מייצגת אותו בסן-פרנסיסקו נכתב:

"זאנג קסיאן יאנג הוא חלק מגל חדש של צלמים צעירים המתעוררים בסין. אלה מושפעים הן מן האגדות המסורתיות כגון  אלה המסופרות באופרה הסינית, והן מצילום עכשווי מערבי. תצלומיו של זאנג קסיאן יאנג הינם טאבלו מבוים בקפידה. עבודתו טרייה והומוריסטית, ומשקפת את הדילמה של מציאת מקום בתוך סין המודרנית, אשר רגלה האחת בעבר, ורגלה השניה בגלובליזציה הבלתי נמנעת של ההווה. ציוויליזציה מזרחית ומערבית, תרבות מקומית וזרה, משתלבים לידי צורה מורכבת בעולם שסביבנו.

זאנג קסיאן יאנג מנסה לפרק רכיבים אופקיים ואנכיים אלה, ואז משדל אותם חזרה להתערבב ולהתנגש. המאפיינים הייחודיים של יצירתו מורכבים מהפרעות של זמן ומרחב, צמתים בין נקודות זמן מרובות ופרשנות מחודשת של דמויות ואירועים. זאנג קסיאן יאנג עובד וחי בשנגחאי.  זהו ייצוגו הראשון מחוץ לגבולות סין. "

ארוחת ערב בדירה החדשה, 2007

ארוחת ערב בדירה החדשה, 2007

אין צורך להדגיש את הפן ההומוריסטי בעבודתו, אך יש צורך להדגיש את עבודת הפוטושופ המופלאה, הכפלת הדמות שלו, הדיוקן העצמי, ויותר מזה – שיש מקומות שלא לחלוטין ברור אם יש לפתע שחקן נוסף בצילום, והרי "כל הסינים נראים אותו דבר".

באתר שלו ניתן למצוא את הטקסט הבא:

"אני יצרתי את עצמי, מתוך אמונה ש"אנחנו" זה לא רק בתמונות, אלא גם בחיים ובמציאות. בשבירת הגישה הצילומית הפסיבית, תהליך העבודה שלי הוא יותר כמו ציור מסורתי.

ישנם הרבה דימויים מעובדים וחומרי גלם בעבודות שלי, אך אני מאמין שזה יתגלה בהדרגה. אני משחק, מצלם ומעבד את הצילום בעצמי. היתרון של יצירה באופן כזה הוא שליטה מוחלטת בכל תהליך היצירה באופן ישיר ונח, ונקודת המפתח היא התאמה של עצמי. על מנת לפתור את מה שמכונה "עייפות אסתטית", ניסיתי להוסיף עבודות של אנשים אחרים לתוך העבודה שלי, בזמן שאני עצמי עדיין משחק מספר תפקידים בתוכו. (הערת המתרגמת: האם כוונתו בשחקנים נוספים בתוך הצילום, או חומרי גלם אותם ניכס והדביק בתוך הצילום המעובד). אני הסמל עליו אין לוותר ביצירה. כמובן, זה יוצר עבודת עיבוד נוספת, וגם קורא תיגר גם הסבלנות וההתמדה שלי. זה לא קל ליצור כל עבודה. בסופו של דבר היא שורדת בזכות הרעיונות והמושגים הטמונים בה. ציוויליזציה מזרחית ומערבית, תרבות מקומית וזרה, משתלבים לידי צורה מורכבת בעולם שסביבנו. ניסיתי לפרק את את המרכיבים האנכיים והאופקיים הללו ולגרום להם להתערבב ולהתנגש. (הערה נוספת: מעניין מי כתב את השורה הזאת ואז ניכס אותה לטקסט – האמן או הגלריה? לרגע היה לי דה ז'ה וו, וזה ממשיך:).

הצורות אשר מייחדות את עולם הדמויות שלי מורכבות מהפרעות בזמן ומרחב, צמתים בין נקודות זמן מרובות, ופרשנות מחודשת של החלפתם של דמויות ואירועים. (כיוון שהאנגלית של זאנג מנוסחת פחות טוב, אני מבינה שהוא המקור. כל הכבוד זאנג, גם האנגלית שלי גרועה, אולי נעשה תערוכה ביחד, עם זאת, השינוי הקטן בניסוח כן משנה את המשמעות).

אני ועצמי שחקנים של סצינות דמיוניות בחלל.

אני שואל את עצמי באיזה מין עולם אנו חיים?

העולם שאני חי  בו מיוצג על ידי עצמי ואנוכי."

להלן שתי השורות הכה דומות בין טקסט הגלריה ובין הטקסט באתר האמן:

אתר הגלריה: Disorders of time and space, intersections of multiple time points, the reinterpretation of characters and events form the special characteristics of his work.

אתר האמן: Disorders of time and space, intersections of multiple time points, the reinterpreting of the exchange of characters and events, they form the special characteristics of my world.

עניין הגוף ראשון-גוף שלישי פחות רלוונטי, וגם זה שזאנג טיפה פחות רהוט, אבל השמטת הפועל 'להחליף' היא כן עקרונית. הוא לא רק נותן גרסה חדשה לדמויות ואירועים, הוא גם מחליף, מעוות, יוצר את העולם שלו, עולם סיני שעשוי ממלא זאנגים קטנים וחמודים, הוא משכתב את ההיסטוריה, והוא מרכזה.

הכי כיף לעשות שטויות לבד בחדר /  תהליך העבודה

הכי כיף לעשות שטויות לבד בחדר / תהליך העבודה

לגלריה לימן יש "אגף סיני", שם מצאתי את זאנג היקר.

מסתבר שעבודה של זאנג הוצגה בישראל בשנת 2007 בתערוכה 'תוצרת סין (made in chaina) אמנות סינית עכשווית' במוזיאון ישראל, ואני פספסתי. לא מצאתי כתבות על עבודותיו של זאנג, וגם לא את האיות הנכון שלו. אבל מי שכן רוצה להתעמק: קומוניקט התערוכה, כתבה של חיים ילד בעכבר העיר, כתבה מתורגמת של קרול פוגל מהניו יורק טיימס, וביקורת של איתן בוגנים.

4. חלילה שאומר כי בישראל משחקים בקקי, ושיש עוד כל כך הרבה מה לראות מסביב ושאנחנו לא מבינים כלום. אבל כן אגיד שתמיד היינו פריפריה, וכמה סיפורים כבר שמענו על כל אמן שחזר מחו"ל עם שתיים וחצי רפרודוקציות וכולם חגו סביבו. אני תוהה אם לאמן מהפריפריה יש אמונה גדולה יותר באבק כוכבים מאשר מי שגר בניו יורק ורואה איך הדברים קורים שם באמת. מה שכן, שאין ספק שהאינטרנט הוא אכן ספק מידע רציני, ודרכו אפשר להגיע למקומות הכי קסומים בעולם, ולפעמים אפילו לגעת בהם.

5. הטיול לירח – הייתי שמה כאן וידאו לצפייה, אבל משום מה האתר לא נותן לי. אז בינתיים – הנה הקישור הנהדר.

6. ועוד לינק נהדר שלו יכולתי הייתי מאמבדת במקום לתת קישור – אח שלי שלח לי היום את הסרטון למשחק שהיה האהוב עלי כילדה: Cartooners!

7. קהיר \ איך אמנות הצילה את חיי של מתן ישראלי, הוא אחד הפוסטים היפים והמרגשים שעלו אי פעם בערב רב.

8. ג'ודי במחווה לאמנות היפה:

שווה.

שווה.

9. במוצ"ש נפתחת התערוכה "מחוות גוף" במוזיאון הרצליה ועבדתכם הנאמנה תציג שם את העבודה "הבה נצא במחול"; יין זול או לא, אני אשמח לראות כל אחד ואחת מכם, כי אחרת מה זה שווה וכו'.

10. טוב, ליל מנוחה וחלום, כבר מאוחר ומחר נקום ונראה; איך שמגיע היום בסוף כל לילה, אאאאעעעערררגגגג.

7 תגובות על צילו של יום קיץ אירופאי

    את לא עבדתנו אלא שפחתנו. הוידאו מענין.

    הדס, תודה על העבודות של הצלם הסיני, אני לא הכרתי אותו , הוא פשוט מדהים.

    זאנג מהמם! אני נפלתי ממנו, או לפחות הלסת שלי נפלה ממנו, זה היה מביך אבל בלתי נשלט 🙂
    תודה דוד, A man got to do what a man got to do

    זאנג מזעזע

    סוריאליזם לא עובד טוב בצילום, מזכיר את לה שאפל המזעזע אפילו עוד יותר

    כפרה עליך אנגלמן, מה היינו עושים בלעדיך

    נראה לי שאתם מסתדרים.

    נשיקות.

    נעים לי מאוד להכיר את המקום הזה. אוהבת את הוידאו. משעשע ועוקצני גם יחד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.