מוזיאון הרצליה
אורי ליפשיץ: תופר את ההוויה לזמן
- יונתן הירשפלד
- 03/07/2016
"הציורים האחרונים של ליפשיץ הם משום גאולה. משום גאולה, ולא על אודות גאולה. גאולה נואשת, כמובן, מובסת, אבודה מראש, גאולת עניים, ובכל זאת גאולה". יונתן הירשפלד על ציוריו האחרונים של אורי ליפשיץ.
משמעות ואושר בציוריה של לאה ניקל
- יונתן הירשפלד
- 25/10/2015
"באחד הקטלוגים מצאתי ראיון שבו לאה ניקל אומרת, 'כשמכניסים משהו לתמונה שהוא לא חוקי, שהוא אבסורדי, זה מה שעושה את התמונה'. מה שהיא אינה אומרת הוא שבשביל שיהיה 'לא חוקי' בציור, חייב הציור להיבנות כמערכת בעלת היגיון פנימי; חוק והפרה קבועה שלו. לזה נקרא התענגות".
שירת המקהלה
- מעין שלף
- 14/10/2015
העבודות המוצגות בתערוכה ״שירת המקהלה״ מתיכות יחד מסורות מוזיקליות וטקסטואליות וטקסטים עכשוויים, לעתים כאלה הלקוחים היישר מן המרחב הפוליטי. התקות של זמן והקשר יוצרות חיבורים חדשים בין לחן, טקסט ומקום, ואלה באים לידי ביטוי גם בהיבט החזותי של העבודות.
נלבישך שלמת בטון ופיקסל
- גלעד מלצר
- 16/02/2015
"'שומר המסך' שלה, שֹלמת פיקסלים מרחפת, קלילה, הוא תשובה נשית לקשיחות הגברית של הבטון. המארג בן אלפי הדימויים הקטנים פועל פעולה כפולה: מרבית התצלומים מתמקדים בפגמים שבקיר, אך ביחד המשטח הענק מסתיר את הקיר". גלעד מלצר על הקיר האלטרנטיבי של עירית תמרי במוזיאון הרצליה.
מה הוא נושא?
- גלילי שחר
- 13/01/2015
״מה שנוצר ביצירה, מה שנולד בה, הנושא הנישא ב"נשיאה", שאלתו של הפסל: מה-הוא נושא? נפתחת בו הוויה של גוף יצורי, שלוח/מושלך בעולם, נברא (מאין?), מופרש, מפולש ומחושל, שותת, כעין גוף-טיט, עקוד ונעקד, מתהווה עדיין: הבן שהוא אב שהוא אם, שהוא בן״. בעקבות "נשיאה" של צבי לחמן.
הטרור של הסובלים
- דר' קציעה עלון
- 13/01/2015
"טיפולו של לחמן בברונזה דרך איכויות של שעווה ודרך ריתוך מעמת את הצופה עם מה שנדמה כחומר גולמי, כמו שרידים גיאולוגיים המוטחים בפניו. כל זה מצטבר לפיסול כהצרנה של טראומה. הפסל עצמו נחווה כאתר של אסון וכדבר המחולל אסון. אולם מהי הטראומה שהפסל מבקש למצק?". הערה על פסלו של צביקה לחמן במוזיאון הרצליה.
איה לוריא תעמוד בראש מוזיאון הרצליה
- מערכת ערב רב
- 20/01/2014
ד"ר איה לוריא נבחרה לתפקיד מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. היא תחליף את דליה לוין, אשר כיהנה בתפקיד בעשרים השנים האחרונות. לוריא, שנולדה ב-1971 באשדוד, שימשה בארבע שנים האחרונות כאוצרת ראשית של מכון שפילמן לצילום ותיכנס לתפקיד במוזיאון הרצליה בחודש הבא. היא בעלת תואר שלישי בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל-אביב, ועבודת הדוקטורט שלה […]
לא רק יין זול, 2.1.13
- ענת ברזילי
- 02/01/2014
יום שני בערב. גשם וקר. ניידות משטרה ופיקוח עירוני ושלושה אוטובוסים פרטיים מקיפים את אזור התחנה הישנה. אנחנו הולכים לבית-הקפה של אבו-באקר. סמטה צרה וחשוכה ברחוב נווה-שאנן מובילה לחצר אחורית. מתוך בית-הקפה יוצאות שתי חיילות מג"ב וקוראות לעברנו: "סטופ! אימיגריישן!". אנחנו מתקדמים לכיוונן. הן מייצבות עמידתן לפישוק. יד ימין נוגעת בנשק התלוי על כתפן. "אנחנו […]
קונפליקט מתוח
- יונתן אמיר
- 16/09/2013
התערוכה "צרות של אחרים: קונפליקטים ופרדוקסים" במוזיאון הרצליה, מעוררת געגועים לתערוכות הנושא הקבוצתיות שאמנם סבלו מיבשושיות דידקטית, היעדר מעוף וביקורת והצגת המובן מאליו, אולם לפחות גובו בטענה קוהרנטית ביחס לנושא ממוקד.
"העולם הוא האוצֵר של עצמו"
- נועם סגל
- 22/07/2013
"זה לא דימוי הרמוני של גן-עדן שבו העץ נותן פירות והטלה אוכל אותם והופך אותם לגללים שמאפשרים לפרחים לגדול. להפך: הפלא האמיתי הוא שזה כלום". שיחה בין שחר פרדי כסלו לנועם סגל.
אנדרטה לזכר הזמן
- יונתן אמיר
- 22/07/2013
המחשבה על מדע ורוח כגופי ידע משלימים מובילה את שחר פרדי כסלו לחפש מוזרויות במקומות הנדמים כברורים ומובנים מאליהם, וליצור סתירות סוריאליסטיות לכאורה שהיו יכולות להתקיים ללא הפרעה בעולם מקביל.
לא רק יין זול 9.5.13
- ענת ברזילי
- 09/05/2013
הוא יושב בשיפוע מתחת לגשר, מתחת מחלף גדול בכביש המחבר את השומרון לתל ברוך. בבטן האוטוסטרדה-הלויתן אשר מזונה הוא בני אדם נטושים ממכוניותיהם, לובש חליפה שחורה ישנה וחולצת כפתורים לבנה מתחת, כובע שחור לראשו וזקן לבן מסתיר את פניו. נעליו ישנות ושחורות. שקית שקופה ורודה עם ירקות, לחמניה ושתיה שצבעה שחור מונחת לצידו. "זהו מקום […]
לידתו של הדבר המדבר
- יונתן אמיר
- 12/10/2012
את התערוכה במוזיאון הרצליה מלווה תרגום של מסה מרתקת, העוסקת באסתטיקה פורנזית באמצעות מחקר על תהליך ניתוח עצמותיו של המדען הנאצי יוזף מנגלה.
ב-5000 רגל טסה הרכבת
- הילה כהן-שניידרמן
- 05/05/2012
על תפיסת הזמן בעבודתו של עומר פסט '5,000 רגל זה הכי טוב' ובסיפורו של יואל הופמן 'בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת'.
חיקוי חיוור של אי-נוחות
- יונתן אמיר
- 18/02/2012
רוב היצירות המוצגות בתערוכת האמנות הספרדית בת-זמננו במוזיאון הרצליה מסתפקות בהרהור קלישאתי-חזותי המציב את עצמו במקום בטוח ומתרחק מכל עימות.
איזה יופי של צרות
- יונתן אמיר
- 23/10/2011
צדה האחד של ההצעה המוצגת בביאנלה לאמנות בהרצליה הוא אנינות בינלאומית, אינטליגנטית ומוקפדת. הצד השני הוא פורמליזם מעורפל וניתוק הגובל בחוסר רלוונטיות.
מרכבות לאור עקיבא
- נורית דוד
- 11/07/2011
מי שמקשיב באמת לעבודותיו של איצ'ה גולומבק, ישמע קול נדיר וחף מסנטימנטליות, מפוכח, קפדני ועם זאת פואטי, שבלי לעשות מעצמו עניין ובלי להכיר לעצמו טובה בשל כך משמש פה לאוכלוסיות שוליים בלתי נראות, חרישיות ואנונימיות.