דעות

  • שני זרמים זהים בציור הישראלי

    הן אסכולת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי והן האסכולה הקונספטואלית שרווחת באקדמיות בארץ מבוססות על קונספציה מוקדמת ששולטת על מהלך הציור, מגבילה ומרסנת אותו, ומונעת מהציוריות לפרוץ קדימה. אדם ליף מגיב למאמרו של יונתן אמיר על הציור הריאליסטי בישראל

  • יהודה ויזן וערגתו לבורגנות הנכונה

    "לויזן מפריע שהבורגנות הישראלית אינה "שמרנית" מספיק דווקא, ומשמעות הדבר בדר"כ, אינה דבקה מספיק באושיות תרבות המערב המהוגן, ובעיקר זו הנוטה לאי הבריטי הישן והטוב. הו, כמה משמים, ואולי מוטב: הו, כמה בורגני". רונה ברנס בהערה ליהודה ויזן

  • החשיכה הנראית של חיים דעואל לוסקי

    "הדין-וחשבון שחיים, בעזרתה של רלי, מנסה לתת על המקום הזה שבו האור חודר ללשכה האפלה ועל האופן שבו הוא מושהה ונספג בחשיכה הוא דין-וחשבון לא רק מרתק, אלא גם פוטנטי מאוד, ומפתה להחיל אותו על אזורים נוספים, תחומי ידע והתנסות שונים". שרון אס במחווה לספר "צילום אופקי"

  • פריבילג בעור של זאב

    "באופן אירוני, הכוחנות שאנגלמאיר הפעיל מתוך עמדת הסמכות שלו על הביקורת שהופנתה כלפיו מאששת כמה מטענות המבקרת ומנוגדת עקרונית לדרך שבה האמנות שלו נחווית". יהונתן ה. משעל עונה לזאב אנגלמאיר שענה לשיר כהן שביקרה את שושקה שלו

  • שיר ארס

    "שיר כהן היא משגיחת היגיינה אמנותית, המנסה להציג את האמן ודמותה של שושקה כפוגעניים, אבל היא עצמה הפוגענית". זאב אנגלמאיר מגיב על מאמרה של שיר כהן, "שושקה של זויה"