כתבות מאת אדם ליף
פרידה מענק עניו – ליאון קוסוף, 1926-2019
- מהשטח
- 30/07/2019
כנות יחד עם שימוש מיומן בפחם, הדפס וצבעי שמן, היו אמצעי הביטוי העיקריים של קוסוף, צייר יהודי-בריטי גדול שהלך החודש לעולמו
שני זרמים זהים בציור הישראלי
- דעות
- 09/06/2019
הן אסכולת הציור הפיגורטיבי-ריאליסטי והן האסכולה הקונספטואלית שרווחת באקדמיות בארץ מבוססות על קונספציה מוקדמת ששולטת על מהלך הציור, מגבילה ומרסנת אותו, ומונעת מהציוריות לפרוץ קדימה. אדם ליף מגיב למאמרו של יונתן אמיר על הציור הריאליסטי בישראל
נבחרים מהארכיון
גרשוני: הפרעה תמידית
״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים,...
להיות ערב-רב
אסף תמרי מתאר את משמעויות המושג ערב רב בעבר ובהווה, ואת הקשר שלהן לפעילותו של כתב העת.
המלצת השבוע: שטיפת מוח למחשבים בלבד
"מה שפגלן משיג הוא יותר מחוויה אסתטית וסיפור טוב על טכנולוגיה חדשה. סרטו של פגלן הוא אזהרה". רונן אידלמן מצייד אתכם במידע שבלעדיו...
תגובות אחרונות
דוד אוחנה על מבטה של זו הפונה אלינו
ליאת שלום נחשפתי למאמרך היפה רק כאן ועכשיו - בספריית...
רעות על ערך, מוצר, אמנות
מגוחך, בעיקר שהקולות באים מכיוון גלריה מגה גלובליסטית-HAUSER & WIRTH
ירדן על "אפשרות טרנסגרסיבית של כינון ערך עצמי"
חייבת להגיב לשאר התגובות.. (: מעל ללהיות מבקרי אמנות חריפים,...
סוקרטס על איך נזכור את ארתור דנטו
תודה רבה על כתיבת הכתבה, הצלת לנו את התואר באהבה...