ערב רב מודפס

  • בית ספר לאמנות: פתח דבר

    בית ספר לאמנות: פתח דבר

    ״החל מהיסטוריה של בתי ספר לאמנות בישראל ובעולם, עבור דרך הצעות לתכניות לימודים חדשות וסיפורים על תכניות נסיוניות שנזנחו, חוויות מחיי בתי ספר לאמנות וכלה בתיאור אתגרים בקיומו של מרחב למידה אמנותי ואקדמי בסביבות פוליטיות טעונות. המאמרים עוסקים במוסדות, קהילות, חזונות, הצלחות וכשלונות, ובהשפעתם על האמנות עצמה״. פתח דבר לגיליונות החדשים

  • חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה

    חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה

    “חלל ייעודי למחשבה ולשיחה יסופק למבקרים שירגישו מוטרדים, מוצפים, מלאים שמחה, או שנדבקו במקרה בסינדרום ירושלים”, גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתו של רונן אידלמן

  • ״מה שהיה ומה יהיה״

    ״מה שהיה ומה יהיה״

    “זו לא הצעה אסתטית מענגת עם רמות מטאפוריות שונות, אלא פגיעה ממשית בבשר החי של נסיבות ההצגה, שהיא בעצם יצירה של דבר חדש. אי אפשר להתחמק מהעובדה שמחיקה של דבר, כמו גם חתך או פציעה, עומדת כפעולה בפני עצמה”. נמרוד סמוראי לוי בשיחה עם ציבי גבע, מתוך גיליון 08 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • כמות דמוקרטית לעומת איכות אוצרוּתית

    כמות דמוקרטית לעומת איכות אוצרוּתית

    “עניין שעסק בו פנו היה כיצד לכנות את קבוצת האמנים מארץ ישראל. “אמנים מפלסטינה”, ״אמנים יהודים מפלסטינה״. פנו ביקש כי לשון הכיתוב תהיה “אמנים מארץ ישראל, פלסטינה”. הכיתוב שנבחר לבסוף נפרש באותיות גדולות על פני שני קירות ניצבים של אולם התצוגה. על אחד מהם הופיע הכיתוב “ארץ ישראל” ועל האחר ‘אמנים פלסטינים'”. אליק מישורי על אמנות ישראלית בביאנלה בוונציה מאז שנת 1948 מתוך גיליון 08 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פרופסור לארי ומיסטר אברמסון – סיפורה של עסקה אמנותית אפלה

    פרופסור לארי ומיסטר אברמסון – סיפורה של עסקה אמנותית אפלה

    “מתחת לפני השטח המושכלים של ציוריו של אברמסון מבעבעת גרוטסקיות ייצרית ומדממת, קרנבל של גוויות מרוטשות, איברים מבותרים, סטיות, הפרשות ורוחות רפאים”. יונתן אמיר מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מושג שמתחיל בכישלון: “מבוך” והולדת האמנות המושגית בישראל

    מושג שמתחיל בכישלון: “מבוך” והולדת האמנות המושגית בישראל

    “מבוך נפתחה כשלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, והציעה מהלך אמנותי ששיבש את אופני התצוגה המסורתיים, ואתגר את הדרך שבה אמנות נעשית ונחווית”. מיטל רז מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • גלגולו של אגרוף

    גלגולו של אגרוף

    “משטרים דמוקרטיים מעלים על נס את חופש הביטוי, ואת הבטחת חופש היצירה. הדיקטטורה מפעילה צנזורה על יצירות אמנות. קשה לנבא את מידת ההשפעה של מחאת 2023, שנקטעה באיבה בשל אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ניתן לקבוע בבירור שקהיליית היוצרים בישראל התגייסה ולקחה חלק פעיל במחאה באופן חסר תקדים”. דנה אריאלי מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פנטום המושגיות

    פנטום המושגיות

    “התערוכה הכילה הד של פעולות שהסתיימו או שיתקיימו בעתיד ושלא ניתן להיות נוכח בהן אך נדרש מהמבקר בה לחוות אותן; דברים שלא ניתן לראותם אך בכל זאת רואים אותם, צלילים מדומיינים או מנותקים ממקורם שמגיחים במקומות אחרים. התערוכה הייתה התרחשות של היעדר־נוכח, וככזו הבטיחה את הישרדותה”, אסנת צוקרמן רכטר על על התערוכה “מושג + אינפורמציה”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • דלות החומר, הלב השלם

    דלות החומר, הלב השלם

    “מדוע סילקה והשכיחה התרבות הישראלית את חלקה הראשון של כותרת התערוכה ״כי קרוב אליך הדבר מאד”: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית? מה לא היה בר נשיאה במילים אלו, עד כדי כך שנותרנו עם דלות החומר בלבד, ללא האיכות האינטימית, הקרובה ללב?” הילה כהן-שניידרמן על התערוכה שאצרה שרה ברייטברג־סמל, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ד’ של הפרק הראשון מוצג מיפוי כלכלי בינלאומי של עולם האמנות

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ג’ של הפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית של התקציבים הציבוריים

  • מה שהיה ומה יהיה

    מה שהיה ומה יהיה

    ציבי גבע מספר על ההצעה שלו לביאנלה 2003 בוונציה, שלא התקבלה, אך מצאה את דרכה לגיליון מודפס 08 של ערב רב, כשיחה בינו לבין נמרוד סמוראי לוי. לרכישת גיליון 08 לחצו כאן. הווידאו מתוך אירוע הנעילה בתערוכה של ציבי גבע (אוצרת: סברינה צגלה) בבית ליבלינג, שהתקיים ב-20.1.

  • לנדוד, לנדוד

    לנדוד, לנדוד

    “להבדיל מצמיחה מתוך גבעול מרכזי או מתוך גזע אחד, הריזום מתפקד כמטאפורה לחשיבה לא־ליניארית וכ”נדודים בין שום מקום אל כל מקום”. בהקשר הישראלי, אימוץ רעיון הריזום פירושו הכרה בתודעה פוסט־ציונית המערערת על העיקרון של “אדמת המקום”, שלילת האידיאה הלאומית של המקור המיתי, וכאמור, ערעור על אידיאל שלילת הגלות. גדעון עפרת על התערוכה “מסלולי נדודים”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    “מאז אותו יום שחור באוקטובר והימים הנוראיים שבאו אחריו, שדה האמנות והתרבות הישראלית עומד נבוך, מבולבל, כועס ומתבייש, אך גם מנסה להמשיך ליצור, להציג, לכתוב, לפרסם, ולפענח מה עושים עכשיו. רב השיח נולד מהזמנה לשוחח בשאיפה להגיע להבנה מעמיקה יותר. חקרנו בו את החרדות, האפשרויות, ואת עצם מטרתה של האמנות בזמן האסון הזה” מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לא תוכל להתעלם

    לא תוכל להתעלם

    “זה, ולא אהבת המלחמה, הוא הרקע לקריאה של באומן אל הגפת המבט: אם זה הדבר הנכון לעשות, יש לעמוד מולו בעיניים פקוחות. אם צריך להילחם ברוע, יש להתעקש על הומניזציה שלו. הדה־הומניזציה קלה מדי לא רק משום שהיא משטיחה, אלא משום שהיא מקלה את חשבון הנפש האנושי, מוציאה את המלחמה מתחום הצדק האנושי”. ידידיה גזבר בתגובה לרב השיח מגיליון 07

  • וידאוסטוריה: הדימוי המוקרן, העשור הראשון

    וידאוסטוריה: הדימוי המוקרן, העשור הראשון

    “במידה רבה, ניכרים בעבודות הווידאו והמיצג דחפים פסיכולוגיים משותפים, שכן מצבי הלחץ ואי הנוחות שנבחנו שיקפו את התערערות הקטגוריות “אמן” ו”צופה” כביטוי לאווירה חברתית תוססת וספקנית במעבר שבין שנות ה־60 לשנות ה־70″, אילנה טננבאום על סדרת התערוכות “וידאוסטוריה”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90′

    על ניסיונות לאיפיון דורי בשנות ה־90′

    “האשימו אותנו באמריקניזציה, בשיתוף פעולה עם כוחות האופל הקפיטליסטים, ואפילו ב”ירידה לזנות”. רונן שמיר, תחת הכותרת אמנות ורפתנות, כתב: “מה כבר אפשר לומר על תערוכה שאמניה הצטלמו במסגרת מסע יחסי ציבור לעצמם?”, תמי כץ פרימן על התערוכות “אנטיפאתוס” ו-“מטאסקס”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • זהירות: גבול לפניך!

    זהירות: גבול לפניך!

    “גם אם נקודת המבט של “גבולות” היא פנים־ישראלית, ומתמקדת באמפתיה מלאה ב”חווית המצור הישראלית”, היא משליכה גם על הישות שמעבר לגבול, ומחזירה את המושג ללב הדיון”, טלי תמיר על התערוכה “גבולות”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • לחיות עם החלום: מבט לאחור

    לחיות עם החלום: מבט לאחור

    “התערוכה זכתה לתהודה יוצאת דופן בהיקפה, כולם כתבו עליה. הקטלוג נעשה פריט לאספנים. העותק המהוה שלו בספריית מוזיאון תל אביב מתפורר ממגע ידיהם של אנשים שקראו בו בשלושים השנים האחרונות. ברגע מסוים הבנתי שאני לא מרוצה מההדים שעוררה התערוכה, לא הייתי שותפה לגלי השמחה” בתיה דונר על התערוכה “לחיות עם החלום”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אמנות בזמן אסון

    אמנות בזמן אסון

    האם לאמנות עומדת היכולת להציע קול לפרשנות ולביקורת, או שהיא חסרת אונים אל מול המציאות הבלתי נתפסת? במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, אנחנו חוזרים לרב שיח בין חמישה אנשי רוח מתחומי האמנויות, השירה, הפילוסופיה והחינוך, שנערך בדיוק חצי שנה אל תוך האירוע. רונן אידלמן משוחח עם אלמוג בהר, עפרי כנעני, איתי שניר והדס קידר

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?