ערב רב מודפס

  • בין השיכון והים

    בין השיכון והים

    “העבודה יוצאת מכאן, מן העיר הזאת, מן הארץ הזאת, אותן אנו מארגנים מחדש בעבודתנו כיקום שלם לעצמו, שמתכתב עם מקום התצוגה, ונציה”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתם של יצחק גולומבק ונורית דוד

  • קיוסק

    קיוסק

    “האוטופיה בזעיר אנפין שמעמידה ההצעה היא הכלאה בין צורה גיאומטרית טהורה (קובייה שחורה) למבנה ארעי מיתולוגי של סוכה, הצעה לחלל מגורים החורג מטיפולוגיה אדריכלית המתעלמת מדפוסים מקומיים וורנקולריים, ומנגד גם מבנה של שום מקום שלכן ביכולתו להשתרש בכל מקום. מחשבה זו עולה בהצעה בעיקר על רקע מחאות חברתיות ושינויים קיצוניים במזרח התיכון ובישראל של ראשית העשור השני למאה זו”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתם של ז’וזף דדון ודרורית גור אריה

  • Valid

    Valid

    “הסרטים של עודד הירש מעבירים את אפקט הפציעה מאב לבן, ומהנפגע עצמו אל המעגלים הקרובים אליו. הם מייצרים אלגוריה דרמטית להתגייסות העילאית הנדרשת כדי להתגבר על הדרך עמוסת המכשולים של הפציעה. גדולתו של הירש ביכולתו להרחיב את היריעה ולהטיל את צללי הפציעה על אידיאת ההתיישבות באדמת הארץ, ועל ערכי הסולידריות הקבוצתית שהיו בבסיס האתוס הציוני. הוא משליך את דמות אביו העקודה אל כיסאה אל המרחב הקדמוני של הארץ, כהד לעקדה קדמונית, להקרבת קורבן אדם למען המולך של הארץ. ורק הקהילה שסביבו מושיטה לו יד ומגנה עליו”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתם של עודד הירש וטלי תמיר

  • When the Bell Rings

    When the Bell Rings

    “אנחנו תופסים את התקופה שבה אנו חיים, כמאיימת על בית הגידול האקולוגי, הדמוגרפי, החברתי והתרבותי שלנו. אנו חיים בבתר (פוסט) עידן: פוסט אובייקט, פוסט מקום. גם בראייה מדינית־אזורית, אנו חיים בארץ חסרת גבולות קבע שבה בני לאומים, דתות ואמונות שונים נאבקים על טריטוריה ועל ביסוסו של הנרטיב והמקום שלהם. גם אנחנו — חברי סטודיו שיתופי — מחפשים מקום”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: ההצעה של סטודיו שיתופי

  • מציאות שבורה, אזורים בתנועה

    מציאות שבורה, אזורים בתנועה

    “ישראל של 2024 היא מדינה מקוטבת ומפוצלת, לא רק מבחינה פוליטית אלא גם מבחינה מרחבית. המרחב הישראלי הוא מרחב של ״אזורים שבורים״ שנוצרו ונכפו על ידי פרויקט ההתיישבות הציוני וייהוד המרחב, ועל ידי מדיניות פיתוח מתמשכת אשר הובילה לפרגמנטציה שהיא גם מצב גיאוגרפי וגם תהליך סוציו־פוליטי”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתן של ליאת סאבין בן שושן ובת-אל יוסף רביד

  • הפרדה, ערים מזקנות, העיר החד ממדית ופעמון אזעקה

    הפרדה, ערים מזקנות, העיר החד ממדית ופעמון אזעקה

    “ארבע הצעות לביאנלה לאדריכלות בוונציה, שנוצרו בעשור האחרון. ההצעות עוסקות במגמות אדריכליות ותכנוניות שמטרתן יצירת יחסי כוח מרחביים או שיפור איכות החיים: התגדרות בגדרות ובמכשולי הפרדה, התמגנות בממ”דים, תכנון ערים חדשות ושינויים בשימוש במרחבי העיר על ידי זקנות וזקנים”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעותיהם של שלי כהן, ערן טמיר טאוויל, כרמלה יעקבי וולק, אפרת ידיד, דרורית גור אריה, ניר רותם וטולה עמיר

  • ארץ מקלט: ישראל כמרחב ממוגן

    ארץ מקלט: ישראל כמרחב ממוגן

    “בכל היבט שהוא, תודעת המיגון והמיקלוט היא חלק מובנה בסיפור הבנייה הישראלי ומבלי משים, חלק ניכר מהפעילות האזרחית היום-יומית בישראל נעשית בחסות מרחבים ממוגנים כאלה ואחרים”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתם של דפנה לוין ואופיר זינטי

  • מוונציה באהבה: רשמים מהביאנלה ה־16 בוונציה

    מוונציה באהבה: רשמים מהביאנלה ה־16 בוונציה

    “הטקסט שמופיע כאן חולץ על ידי המוסד מתוך היסטוריית ההודעות של מבקר איראני שהיה בתהליך כתיבת ביקורת על הביאנלה ה־61 בוונציה, שנערכה באביב 2026”. גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: חזיונו של מוחמד סאלמי

  • בית ספר לאמנות: פתח דבר

    בית ספר לאמנות: פתח דבר

    ״החל מהיסטוריה של בתי ספר לאמנות בישראל ובעולם, עבור דרך הצעות לתכניות לימודים חדשות וסיפורים על תכניות נסיוניות שנזנחו, חוויות מחיי בתי ספר לאמנות וכלה בתיאור אתגרים בקיומו של מרחב למידה אמנותי ואקדמי בסביבות פוליטיות טעונות. המאמרים עוסקים במוסדות, קהילות, חזונות, הצלחות וכשלונות, ובהשפעתם על האמנות עצמה״. פתח דבר לגיליונות החדשים

  • חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה

    חזיונות ציון: מכון המקדש בוונציה

    “חלל ייעודי למחשבה ולשיחה יסופק למבקרים שירגישו מוטרדים, מוצפים, מלאים שמחה, או שנדבקו במקרה בסינדרום ירושלים”, גיליון 08 כולל הצעות ממשיות ומדומיינות לביתן הישראלי בביאנלה בונציה, והפעם: הצעתו של רונן אידלמן

  • ״מה שהיה ומה יהיה״

    ״מה שהיה ומה יהיה״

    “זו לא הצעה אסתטית מענגת עם רמות מטאפוריות שונות, אלא פגיעה ממשית בבשר החי של נסיבות ההצגה, שהיא בעצם יצירה של דבר חדש. אי אפשר להתחמק מהעובדה שמחיקה של דבר, כמו גם חתך או פציעה, עומדת כפעולה בפני עצמה”. נמרוד סמוראי לוי בשיחה עם ציבי גבע, מתוך גיליון 08 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • כמות דמוקרטית לעומת איכות אוצרוּתית

    כמות דמוקרטית לעומת איכות אוצרוּתית

    “עניין שעסק בו פנו היה כיצד לכנות את קבוצת האמנים מארץ ישראל. “אמנים מפלסטינה”, ״אמנים יהודים מפלסטינה״. פנו ביקש כי לשון הכיתוב תהיה “אמנים מארץ ישראל, פלסטינה”. הכיתוב שנבחר לבסוף נפרש באותיות גדולות על פני שני קירות ניצבים של אולם התצוגה. על אחד מהם הופיע הכיתוב “ארץ ישראל” ועל האחר ‘אמנים פלסטינים'”. אליק מישורי על אמנות ישראלית בביאנלה בוונציה מאז שנת 1948 מתוך גיליון 08 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פרופסור לארי ומיסטר אברמסון – סיפורה של עסקה אמנותית אפלה

    פרופסור לארי ומיסטר אברמסון – סיפורה של עסקה אמנותית אפלה

    “מתחת לפני השטח המושכלים של ציוריו של אברמסון מבעבעת גרוטסקיות ייצרית ומדממת, קרנבל של גוויות מרוטשות, איברים מבותרים, סטיות, הפרשות ורוחות רפאים”. יונתן אמיר מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • מושג שמתחיל בכישלון: “מבוך” והולדת האמנות המושגית בישראל

    מושג שמתחיל בכישלון: “מבוך” והולדת האמנות המושגית בישראל

    “מבוך נפתחה כשלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, והציעה מהלך אמנותי ששיבש את אופני התצוגה המסורתיים, ואתגר את הדרך שבה אמנות נעשית ונחווית”. מיטל רז מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • גלגולו של אגרוף

    גלגולו של אגרוף

    “משטרים דמוקרטיים מעלים על נס את חופש הביטוי, ואת הבטחת חופש היצירה. הדיקטטורה מפעילה צנזורה על יצירות אמנות. קשה לנבא את מידת ההשפעה של מחאת 2023, שנקטעה באיבה בשל אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ניתן לקבוע בבירור שקהיליית היוצרים בישראל התגייסה ולקחה חלק פעיל במחאה באופן חסר תקדים”. דנה אריאלי מתוך גיליון 07 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • פנטום המושגיות

    פנטום המושגיות

    “התערוכה הכילה הד של פעולות שהסתיימו או שיתקיימו בעתיד ושלא ניתן להיות נוכח בהן אך נדרש מהמבקר בה לחוות אותן; דברים שלא ניתן לראותם אך בכל זאת רואים אותם, צלילים מדומיינים או מנותקים ממקורם שמגיחים במקומות אחרים. התערוכה הייתה התרחשות של היעדר־נוכח, וככזו הבטיחה את הישרדותה”, אסנת צוקרמן רכטר על על התערוכה “מושג + אינפורמציה”, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • דלות החומר, הלב השלם

    דלות החומר, הלב השלם

    “מדוע סילקה והשכיחה התרבות הישראלית את חלקה הראשון של כותרת התערוכה ״כי קרוב אליך הדבר מאד”: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית? מה לא היה בר נשיאה במילים אלו, עד כדי כך שנותרנו עם דלות החומר בלבד, ללא האיכות האינטימית, הקרובה ללב?” הילה כהן-שניידרמן על התערוכה שאצרה שרה ברייטברג־סמל, מתוך גיליון 06 במהדורת הדפוס של ערב רב

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ד’ של הפרק הראשון מוצג מיפוי כלכלי בינלאומי של עולם האמנות

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ג’ של הפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית של התקציבים הציבוריים

  • מה שהיה ומה יהיה

    מה שהיה ומה יהיה

    ציבי גבע מספר על ההצעה שלו לביאנלה 2003 בוונציה, שלא התקבלה, אך מצאה את דרכה לגיליון מודפס 08 של ערב רב, כשיחה בינו לבין נמרוד סמוראי לוי. לרכישת גיליון 08 לחצו כאן. הווידאו מתוך אירוע הנעילה בתערוכה של ציבי גבע (אוצרת: סברינה צגלה) בבית ליבלינג, שהתקיים ב-20.1.