כתבות מאת גדעון עפרת

  • אהרון מסג מת

    "אווירה של שריפה, אסון וחרדה אפפה את הציפור המיוצגת על הבדים והניירות. זהו עורב-חולד פוחלצי שהוא שד פנימי המגיח מעומק אפלת נפשו של אמן ערב משבר. זהו עורב-חולד של טורף נבלות ושל חופר-במחשכי-מחילות, שבואו והשתלטותו על הציור נושאים בשורה מורבידית לאמן". גדעון עפרת סופד לצייר אהרון מסג

  • האמן היהודי האחרון

    יוסל ברגנר שב והכריז בציוריו: לנודדים הגולים – אותם רהיטים, כלי מטבח, עששיות וכו' – אין חוף מבטחים; כל חוף מבטחים אינו אלא אשליה קיומית. וכך, בישימון אינסופי, ברגנר דן את האדם – יהודי ולא יהודי כאחד – למה שברנר קרא "כל מקום גלות" ו"הוויה של קוצים". גדעון עפרת סופד לאמן הוותיק, שנפטר בשבוע שעבר

  • ה חֶ רְ פָּ ה

    התישָמַע הצעקה, ולו גם תצריד את הגרון ותעוות את הפנים? או שמא נסכין לאותות הקין הצורבים את עורנו תחת מטחי האיפור הפטריוטיים של טקסי תעמולה ממטבח משרד ההסברה?

  • איך נזכור את ארתור דנטו

    "האמנים פתחו את הדרך בפני הפילוסופיה, והגיע הרגע בו הלפיד חייב לעבור לידי הפילוסופים", כתב הפילוסוף האמריקאי ארתור דנטו, שהכריז על עצמו כי הוא "מבקר האמנות הפוסט-היסטורי הראשון". גדעון עפרת סופד לאינטלקטואל המשפיע שהלך לעולמו בסוף השבוע.

  • בוסר הבנים ושיני האב

    "יש לנו יותר מדי אמנים! יש לנו יותר מדי אמנות! אינפלציה אמנותית זו היא ורק היא אחראית למצב בו הפכו המסעות בתערוכות סוף-שנה ובין הגלריות הפטרייתיות של דרום תל-אביב, על שלל המטאוריטים שזה אך נולדו, מאירים ונופלים באחת – למסעות ייסורים". דברים שנאמרו בפתח יום-עיון ב"שנקר" בנושא "הדור הבא: תרבות צעירים בישראל"

המלצות מרחבי הרשת