משכן לאמנות עין חרוד

  • על החיים ועל המוות: בעקבות הרטרוספקטיבה של ביאנקה אשל-גרשוני

    על החיים ועל המוות: בעקבות הרטרוספקטיבה של ביאנקה אשל-גרשוני

    “ביאנקה אשל-גרשוני הייתה פמיניסטית שהתעקשה שאינה פמיניסטית, אבל גם הודתה שהיא כזו; צורפת שאינה פועלת כצורפת קלאסית במובן המקובל של המילה; אמנית שנטועה עמוק בתולדות האמנות ובאיקונוגרפיה נוצרית, אבל אף פעם לא פועלת לפי המוסכמות; ויוצרת, שלמרות המקום המרכזי שתופס המוות בעבודותיה, מתעקשת שהאמנות היא בחירה בחיים. על אף שהייתה אמנית מוערכת מאוד, היא לא הייתה חלק אינטגרלי מהמהלכים הקאנוניים של האמנות הישראלית”. אבי לובין, מתוך קטלוג התערוכה הרטרוספקטיבית על אשל-גרשוני

  • תיאולוגיה והיסטוריוגרפיה בתערוכה “דעת נחש הקדמוני” של אסי משולם

    תיאולוגיה והיסטוריוגרפיה בתערוכה “דעת נחש הקדמוני” של אסי משולם

    “הקושי בפענוח טקסט הקיר ממשיך את הקושי לפענח את הטקסט “דעת נחש הקדמוני”, שבו משבץ משולם ראשי תיבות ללא מקרא מבאר הפוגמים ברצף הקריאה וביכולת להבינו, בניגוד ל”רועכם” המציג רצף סיפורי קל לפענוח (גם אם קשה תוכנית). הקושי בפענוח טקסט הקיר מותיר את המיזם התיאולוגי של משולם לא ממומש. הוא לא מציע פתרון או מתכון לחיים שלמים, קלים וטובים יותר אלא (לדבריו) מרחב להרהור ומחשבה”. מיקה בכר על תערוכתו של אסי משולם במשכן לאמנות עין חרוד

  • מנכ״לית חדשה למשכן לאמנות עין חרוד

    מנכ״לית חדשה למשכן לאמנות עין חרוד

    המנכ״לית החדשה אורית לב-שגב מחליפה את הניהול המשותף של יניב שפירא ואילה אופנהיימר. שפירא ימשיך בתפקידו כאוצר ראשי של המוסד

  • המלצת השבוע: הברביזון-החדש, סיכום ביניים

    המלצת השבוע: הברביזון-החדש, סיכום ביניים

    “העבודות מעוררות רגשות סותרים: מצד אחד הן מציעות מבט חיצוני, אפילו קולוניאליסטי-רומנטי, על הילידים ועליבות חייהם, ומצד אחר יש בהן מבט של חמלה, השתתפות וציור מתוך החיים שלהן עצמם”. רונן אידלמן על התערוכה “השיבה לחיים” של קבוצת הברביזון-החדש במשכן עין חרוד

  • סדר מגובב למופת

    סדר מגובב למופת

    סימן השאלה בנוגע להצדקת החיבור בין נחום טבת לאולף הולצאפפל נותר בעינו, אך התערוכה של השניים במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין-חרוד מצליחה לחלץ מעבודתו של טבת רוך, פיוטיות ותחושת משחק.

  • המשנה הסדורה של דוד וקשטיין

    המשנה הסדורה של דוד וקשטיין

    “בתערוכה מופיע דיוקן עצמי הנושא את השם ‘צייר’: גבר בגיל העמידה המתבונן במראה שממנה נשקפת דמותו המעוותת. דימוי זה הוא העתק של קריקטורה סטירית מעיתון יומי שמעליה הוסיף וקשטיין בכתב ידו את המלה ‘צייר’, ובכך ניכס אותה לעצמו. השתקפות עצמית זו עשויה לתפקד כמטפורה לתערוכה כולה”. יניב שפירא בעקבות התערוכה “דוד וקשטיין ציור, 2014–1975”.

  • יומן מעודכן

    יומן מעודכן

    תערוכתו של הקולנוען דוד פרלוב במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד, מציגה ציורים, רישומים ותצלומים שיצר לאורך השנים, ומציעה מהלך פרשני משלים לעבודתו הקולנועית המוכרת.

  • בתים אידאיים, סובייקטים ממשיים

    בתים אידאיים, סובייקטים ממשיים

    על תצלומיה של אפרת שוילי. מאמר מקטלוג תערוכתה של שוילי במשכן לאמנות ישראלית בקיבוץ עין חרוד.

  • הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח

    הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח

    “הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית”. דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.

  • תוכנית ללימודי פרשנות

    תוכנית ללימודי פרשנות

    פרק בסדרת טלוויזיה העוסק באמנית אביבה אורי מוקדש לדרמה הפסיכולוגית והמשפחתית שעיצבה את חיי האמנית. מבלי להתכוון לכך, הוא עשוי להשפיע גם על היווצרות פרשנויותיהן העתידיות של יצירותיה.

  • צייר ההווה המתמשך

    צייר ההווה המתמשך

    “החמקנות הגדולה של המעשה הקופפרמני, שלא ניתן למקם אותו ועדיין מזמן שיח חדש, היא חלק מהמבע האתי-אסתטי של הצייר”. ראיון עם חוקר הפילוסופיה עירן דורפמן והמוזיקאי נמרוד רייטמן, שאצרו יחד עם גליה בר-אור תערוכה גדולה של האמן.

  • האוצר האבוד

    האוצר האבוד

    הצהרת אוצרי ואוצרות המוזיאונים הגדולים בדבר המחויבות ההומניסטית והחברתית שלהם בכלל, ומחויבותם האתית לעולם האמנות בפרט, תמומש כאשר יצטרפו למאבק או לכל הפחות ישתתפו בדיון שהוא מעורר.