מסה

  • לאן עפה הרוח כשהמדפים מתרוקנים?

    לאן עפה הרוח כשהמדפים מתרוקנים?

    “הספרייה הלאומית משמשת כאן כמטפורה לגוף המתרוקן מרוח ומתמלא בה, מוסד המגלם את הידיעה הפנימית שאחריה האמנית תרה. לפי הילמן, ‘עשיית נפש’ מתרחשת דרך העמקה בדימויים, ובמובן זה, המעבר למשכן החדש הוא תהליך של פרידה ושינוי זהות, המאפשר לספריות הפנימיות שלנו להתגלות מחדש”. ג’וי ברנרד על תערוכתה של הדסה גולדויכט, ועל ספר האמנית הנלווה לה

  • ידיים

    ידיים

    “כשאני מתבוננת ברגע הזה עכשיו יש לי רצון לשחזר את המרחב האפור חסר הדימוי. יש בי סקרנות להתבונן בעקבות שהטיל האור, להתבונן בצל הידיים על משטח הזכוכית, בסטיות ההדפסה של המכונה. להתבונן בדף שממנו נגזרה היד. הדף שנושא את ההעדר שלה”. אמנות במצבי קיצון: מרב שין בן אלון במסה יומנית שנכתבה בפריז בזמן סבב המלחמה הראשון עם איראן

  • מה אקח איתי למקלט?

    מה אקח איתי למקלט?

    “בתקופה זו, שבה תהליך המיקלוּט כבר הפך לעובדה קיימת ומתרחבת בחברה, ראוי לשוב ולשאול ביתר שאת לא רק כיצד אנו מגינים על החיים, אלא על איזה סוג של חיים אנו מבקשים להגן?” אלעד ירון על המקלט כמרחב לשימור, סינון והבעת עמדה תרבותית

  • תיאולוגיה והיסטוריוגרפיה בתערוכה “דעת נחש הקדמוני” של אסי משולם

    תיאולוגיה והיסטוריוגרפיה בתערוכה “דעת נחש הקדמוני” של אסי משולם

    “הקושי בפענוח טקסט הקיר ממשיך את הקושי לפענח את הטקסט “דעת נחש הקדמוני”, שבו משבץ משולם ראשי תיבות ללא מקרא מבאר הפוגמים ברצף הקריאה וביכולת להבינו, בניגוד ל”רועכם” המציג רצף סיפורי קל לפענוח (גם אם קשה תוכנית). הקושי בפענוח טקסט הקיר מותיר את המיזם התיאולוגי של משולם לא ממומש. הוא לא מציע פתרון או מתכון לחיים שלמים, קלים וטובים יותר אלא (לדבריו) מרחב להרהור ומחשבה”. מיקה בכר על תערוכתו של אסי משולם במשכן לאמנות עין חרוד

  • חתול בעל שלוש רגליים ותשע נשמות

    חתול בעל שלוש רגליים ותשע נשמות

    “הביאנלה ה־18 באיסטנבול חפה מכל פסטיבליזם, שבו נהוג להאשים ביאנלות בהיותן זמניות וקרנבליות. היא לא פורעת את הסדר ואינה מאפשרת נוכחות של שיחים אלטרנטיביים כפי שעשתה בשנים קודמות. במקום זאת, כחלופה, היא מציעה דרכים חדשות לחשוב על מוסד הביאנלה”. שלי ליבוביץ קלאורה על ביאנלת איסטנבול 2025

  • מלאכת ייבוש הספרים

    מלאכת ייבוש הספרים

    קריאה בעבודתה של חניתה אילן מהשנים האחרונות (2022–2025), על פעולות של הצפה, ייבוש, שריפה ומחיקה אל מול אוטופיות שעולות על גדותיהן

  • הבוטגה של הגרשונים

    הבוטגה של הגרשונים

    “ראיתי כאן הזדמנות לשוב ולהשתעשע בתחביב שפיתחתי בשנים האחרונות של איחוי משפחות שבורות באמצעות עסק משפחתי. זהו ניסוי בהמרת אמנות במלאכה, יצירות בתוצרים ואינדיבידואל בעסק משפחתי”. נורית דוד על עבודותיו של אורי גרשוני

  • אין כסף באמנות: פרק 6

    אין כסף באמנות: פרק 6

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. הפרק השישי סוקר את הקשרים של אנשי שדה האמנות לכסף או לחסרונו

  • אין כסף באמנות: פרק 5

    אין כסף באמנות: פרק 5

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. הפרק החמישי סוקר את הקשרים בין אמנות לכסף בתחום הפילנתרופיה, מראשית היישוב ועד לימינו

  • “טראמפ גאזה”: יצירת מופת בלתי מכוונת

    “טראמפ גאזה”: יצירת מופת בלתי מכוונת

    “קריסה זו לא מדגימה כישלון של סאטירה אלא הצלחה מושלמת: החזון הסאטירי היה כה קרוב למציאות הקיצונית שלנו שהיעד שלו לא יכול היה להבחין בין לעג לשבח. כל כוונה סאטירית שהייתה נמחקה זמנית כשטראמפ שיתף את הסרטון, מה שמדגים עד כמה המשמעות בעולם המרושת תלויה פחות ביוצרים ויותר במפיצים בעלי כוח ופלטפורמות”. רונן אידלמן על טראמפ גאזה

  • אספניות אמנות ישראלית

    אספניות אמנות ישראלית

    “פטרוניות ואספניות הקימו מוזיאונים ומוסדות אמנות ידועים ומימנו יוזמות חינוכיות, ובכך עזרו לגוון את שוק האמנות ולהרחיב את הגישה לאמנויות בכלל. הן העניקו אוספים לציבור, עסקו בהסברה ופילנתרופיה, ובאיסוף עבודות של נשים יוצרות תוך קריאת תיגר על הטיות מגדריות בעולם האמנות, יצירת הזדמנויות לאמניות, חיזוק שוויון מגדרי והתגברות על מחסומים חברתיים”. מילי פרי על אספנית האמנות צילה ירון בפרט, ואספניות בכלל

  • אין כסף באמנות: פרק 4

    אין כסף באמנות: פרק 4

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. הפרק הרביעי סוקר את הקשרים בין אמנות לכסף בהיבט המדיני, מראשית היישוב ועד לימינו

  • בית, חפצים, אלמנטים

    בית, חפצים, אלמנטים

    “הבית הופך ארעי, משתנה מרגע לרגע, הגבולות הברורים בין פנים לחוץ ובין חלל לחלל הופכים לסימון זמני בלבד. הבחירה של אולמן להציג את תכנית הבית ריקה, בלי לפרט על החפצים והרהיטים שמספרים על אודות המתגוררים במבנה, הופכת את חווית השיטוט בגבולות הבית לחוויה גנרית וחזרתית, וכל מבקר יכול להשליך עליו את ביתו שלו”. עידית קופסקי ובר מוסן לוי על מעמדם הסמלי של רכיבי הבית בצל השבעה באוקטובר

  • יהי זכרך מהפכה: הרש כאנגלוס נובוס

    יהי זכרך מהפכה: הרש כאנגלוס נובוס

    הדימוי של הרש גולדברג-פולין מביט לאחור הפך במהירות לסמל מרכזי במאבק החטופים, והופיע על שלטים, חולצות, במשחקי כדורגל וכדורסל ובהפגנות ברחבי הארץ והעולם. התמונה הייחודית הזו, המתכתבת עם “מלאך ההיסטוריה” של קלה בפירוש של בנימין, לא רק יצרה מודעות לאסון אלא גם הניעה מחאה ומאבק פוליטית ממשית. כפי שאמר אביו בהלוויה – “יהי זכרך מהפכה” – פניו של הרש אכן הפכו לדגל של מאבק מתמשך, כסמל, דימוי שמעורר את המתבוננים בו לא רק לזכור ולהתאבל, אלא גם לדרוש שינוי ולהתעקש על עולם טוב יותר.

  • אין כסף באמנות: פרק 3

    אין כסף באמנות: פרק 3

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. הפרק השלישי סוקר את הרשויות המקומיות בישראל מבחינת תקצוב תחום התרבות בכלל והאמנות הפלסטית בפרט

  • אם הדרך לא קופצת

    אם הדרך לא קופצת

    “דרעי ממצבת את האדמה כמרכז התערוכה, יוצרת מחדש את נרטיב “הארץ” כישות חיה ונושמת, בעלת זיכרון היסטורי עמוק. באמצעות האדמה המתגלגלת והעבודה הפיזית, היא מספרת לא רק את סיפורה האישי אלא גם את סיפור העם כולו: סיפור של הבטחה, גלות, שיבה, שכול ואובדן, ומאבק מתמיד על זהות וקיום”. מרסל תהילה ביטון מציגה קריאה ולימוד במשנת תערוכת היחיד ״קפצה לה הארץ״ של האמנית אניעם לאה דרעי, סדנאות האמנים ירושלים, 2024-2025.

  • אין כסף באמנות: פרק 2

    אין כסף באמנות: פרק 2

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בפרק השני מוצג מיפוי כלכלי של שוק האמנות המקומי

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ד׳

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ד’ של הפרק הראשון מוצג מיפוי כלכלי בינלאומי של עולם האמנות

  • העובדות הידועות לנו

    העובדות הידועות לנו

    “היא מבקשת לעורר תהיה על גורל האדם והקיום האנושי תחת ההסדרה הגלובלית של מערכות החליפין וההמרה של המסמנים. על גורלו של האדם הפרטי – הסובייקט – בעולם שהכריז שאין בו צורך עוד, שחייו שווים כמידת השימוש והרווח שניתן לגזור מהם כסיפור”. מנחם גולדנברג על תערוכתה של מאיה שמעוני

  • אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    אין כסף באמנות: פרק 1, חלק ג’

    קשה עד בלתי אפשרי לצייר תמונה בהירה של כלכלת עולם האמנות. וככל שנעמיק, נגלה שרב הנסתר על הגלוי. “אמנות וכסף בישראל” היא סדרת מאמרים חדשה שתסקור בכל פרק פן שונה של ההקשרים המגוונים בין כסף לאמנות בארץ. שהרי ללא נתונים רחבים על התחום, אנו בעצם מנווטים ללא מצפן. בחלק ג’ של הפרק הראשון מוצגת התמונה הבינלאומית של התקציבים הציבוריים