יגאל צלמונה

  • תומרקין הולך בשדות

    "כל האברים שלמים, אבל בכל זאת זהו גוף חשוף, מקולף. הפנים שלו גלויים ואין חציצה בינו לבין החוץ. חשיפה וגילוי קשורים למושג האמת, ותומרקין מגלה לנו את האמת של הדמות הזו". יגאל צלמונה על עבודתו של יגאל תומרקין

  • אורי והקצנשטיינים. זיכרון

    "הפרסונה שלו הצטיירה כזו של מדען מטורף וחסר גבולות שהאמנות שהוא יוצר קשורה מצד אחד לאיזו ניו-אייג'יות קורקטית ותמימה ומצד שני לאסתטיקה של סרטי אימה. שילוב של וולט דיסני ואנטונין ארטו, אמר מישהו. אולי אני. הלוואי שזה הייתי אני". יגאל צלמונה כמעט נפרד

  • גרשוני: הפרעה תמידית

    ״היטמעות שמייצרת שיירים, שמצביעה על סתירות ומכוננת שונות, היא המנגנון העומד בבסיס מכלול יצירתו של גרשוני. המפגש בין החומרים לפעולות, בין הדימויים למילים, בין הפורמליזם למושגיות ובין האקפרסיבי והמתמסר למה שנתון תמיד תחת שליטה – לעולם אינו מושלם״. יונתן אמיר על עבודתו של משה גרשוני, במלאת שנה למותו

  • יגאל צלמונה – אחראי התוכן של מוזיאון ישראל

    צלמונה, שכיהן כאוצר ראשי בינתחומי במוזיאון במשך 14 שנה, ישמש בתפקיד החדש בששת החודשים הקרובים, אלא אם ימונה מנכ"ל למוזיאון או אחראי תוכן קבוע קודם לכן

  • תעודת אוצר

    ישראל, כמו ארצות אחרות בעולם, שרויה באינפלציה של תוכניות ללימודי אוצרות. מי מרוויח מהן? מי מפסיד? האם שדה האמנות ערוך בכלל לקלוט את בוגרי התוכניות? והיכן עשוי לצמוח דור חדש של אוצרים משמעותיים?

  • הוראת קבע

    "החלפת תערוכת הקבע הישראלית היא פעולה שראוי להפוך למסורת, אולם לא נכון להשאיר את העבודה בידיהם הבלעדיות של אוצרי המוזיאונים הקבועים". כמה מלים לקראת החלפתה של תערוכת האמנות הישראלית הקבועה במוזיאון תל-אביב.

  • הפיכת שוליותן של נשים מחולשה לכוח

    "הטקסט המופתי של גליה בר-אור לא רק שם את הזרקור על אמנית מודרת ומודחקת שפעלה בקרב השדה הגברי הישראלי, אלא גם מציב באופן משכנע את השוליות הזאת ככוח בתוך המסגרת ההגמונית". דוד שפרבר על קטלוג התערוכה של חיותה בהט.

  • מבריש את ההיסטוריה נגד כיוון הזיפים

    חוקר האמנות אליק מישורי מכוון לא פעם לערער על תובנות מקובלות, אולם מוותר לפעמים על הצגת התשתית התיאורטית העומדת בבסיסן. ביקורת על ספרו החדש "סביב למדורה בסלון: שדה האמנות היהודי בישראל, 1948–1949".

  • על דרך השלילה

    בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית נעשו ניסיונות רבים לבחון את האמנות הנוצרת במרחב המקומי מתוך פרספקטיבות "יהודיות". אלא שעולם היהדות הוא מרחב עצום, והוא כולל בתוכו לעיתים קרובות השקפות עולם והיפוכן.

  • המקום רץ אחריך

    בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תוכנית ראשונה ללימודי אמנות ישראלית. ההיסטוריון גדעון עפרת, מיזמי התוכנית ומבכירי חוקרי האמנות בארץ, טוען שהעניין בהול ומדבר על אקדמיה, מקומיות, בורות, אספנות ושוליות.

  • דיוקן תימני

    "טקסט זה תובע את עלבונם של המוּדרים מהזיכרון הקולקטיבי בכלל ושל יהודי תימן בפרט. המילים שנכתבו כאן עוטפות את נשמות המצולמים בדוֹק של פרשנות — אך אין ביכולתן לחסום את מבטן הנוקב של העיניים הניבטות אלינו מהצילומים". על אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881

  • אחדות הניגודים

    כמו אצל רבים בשדה האמנות המקומי, גם אצל יגאל צלמונה נעלמים באחת המושגים מורכבות, היברידיות ודיאלוגיות כאשר הדבר נוגע בקודש הקודשים החילוני-מודרניסטי. יחד עם זאת קטלוג התערוכה שאצר למיכה אולמן, מהווה תרומה מחקרית חשובה למדף ספרי האמנות הישראלית.

  • האוצר האבוד

    הצהרת אוצרי ואוצרות המוזיאונים הגדולים בדבר המחויבות ההומניסטית והחברתית שלהם בכלל, ומחויבותם האתית לעולם האמנות בפרט, תמומש כאשר יצטרפו למאבק או לכל הפחות ישתתפו בדיון שהוא מעורר.

  • מאה שנים של בידוד

    כבר מכריכת הקטלוג הגדול והמושקע "מאה שנות אמנות ישראלית" ניתן ללמוד שיעור על דרכי התהוותם של נראטיבים היסטוריים. את הספר שיצא בהוצאת מוזיאון ישראל ונכתב ע"י האוצר הראשי יגאל צלמונה, מעטר פרט מציור של אורי ריזמן – גזעי עצים קצרים, סבך ירוק-צהצהב הנפרש על פני רוב השטח, וכחול דהוי מעט של שמיים המבצבץ מבעד לצמרות. […]

  • קאנוני, איכותי וחלקי

    ספרו החדש של האוצר יגאל צלמונה "100 שנות אמנות ישראלית" יצא עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל, והוא משמש גם קטלוג לתצוגת האמנות הישראלית החדשה שאצר צלמונה יחד עם אמיתי מנדלסון. הספר הוא פנינה היסטוריוגרפית בתחום האמנות הישראלית. הוא מצטיין בבהירות, שאמנם מאפיינת את הכתיבה על אמנות במחלקות האוניברסיטאיות לתולדות האמנות, אבל רחוקה מלהיות הבון […]

  • קאנון בשלושה קולות

    עם פתיחתו המחודשת של מוזיאון ישראל תיחנך, לראשונה בארץ, תערוכת קבע של אמנות ישראלית. אמיתי מנדלסון, שאצר את התערוכה יחד עם יגאל צלמונה, מסביר את שיקולי האוצרות העומדים בבסיס פרויקט שכזה, מציג את העבודות שיוצגו בתערוכה ומתאר את צירי ההתייחסות המרכזיים שמארגנים אותה. נוסח עברי למאמר שפורסם באנגלית בגליונו השני של כתב העת פרוגרמה. ינואר. […]