כתבות מאת גיא רז

  • רק מה שספגה עינה

    ״למעלה מארבעים שנים מלווים צילומיה של עליזה אורבך את עולם התרבות והאמנות בארץ. וכל זאת בסגנון צילום ישיר והומני המאיר ציוני דרך חשובים לזיכרון האישי והלאומי בישראל – מלידה לזקנה, מנשיות לאמהות, מחלוצים דרך עולים ועד לניצולי שואה, ומנוף קולקטיבי לפרטי״. גיא רז בדברים לזכרה של הצלמת עליזה אורבך, שהלכה לעולמה.

  • לחצות את ים האש

    אין "רקמת חיים" המשותפת לאנשים המצולמים ולצופים בהם בגלריה בתל אביב, וגם לא צריך שתהיה. בטרם תהיה רקמת חיים משותפת, דרוש שיהיה כבוד הדדי, אך מכיוון שאין, "המחיר הקטלני" טרם אמר את מילתו האחרונה.

  • דיוקן תימני

    "טקסט זה תובע את עלבונם של המוּדרים מהזיכרון הקולקטיבי בכלל ושל יהודי תימן בפרט. המילים שנכתבו כאן עוטפות את נשמות המצולמים בדוֹק של פרשנות — אך אין ביכולתן לחסום את מבטן הנוקב של העיניים הניבטות אלינו מהצילומים". על אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי, 1948-1881

  • שירת האגם / 2009-1900

    לא שירה עולה מתצלומי האגם הללו אלא קינה. על עבודתו של הצלם פיטר מירום, עם ההודעה על זכייתו בפרס ישראל לשנת תש"ע והצגת תערוכת מחווה לעבודותיו במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קיבוץ אשדות יעקב מאוחד

המלצות מרחבי הרשת