המרכז לאמנות עכשווית

  • ריטריט אפסילון

    "בסופו של דבר, אי אפשר לדעת בבירור מי זה מי ומה הופך למה, ובכל זאת מרגישים שהכל מושמע בשידור חי ונקלט בסתר. המלל אינו מופנה לקהל, אינו מבקש להיות ברור ברמה התקשורתית או הרעיונית, ובכך מזמין האזנה חטטנית. דרך הציתות מתגלה האופי האמיתי של הקשבה לצלילי הרחוב ולשיחות הזולת: שילוב של זיהום רעש ומציצנות". דורון פייסיק על התערוכה "אפסילון"

  • אוזן ורוח, עין וריח

    "העניין כאן אינו למצוא הגיון בסינסתזיה הגיאוגרפית המסועפת שיצר אנגלשטיין. כמו בז׳אנר ציורי המצותתים הפלמי מהמאות ה־17 וה־18, שבו נרטיב הציתות סיפק הזדמנות לציור חלל פנימי אדריכלי מורכב, ניסיון הציתות ב'אפסילון' למעשה מאפשר לנו ייצוג מנטלי דמיוני של החללים הסובבים אותנו מקרוב ומרחוק". קרן גולדברג על ״אפסילון״ של טל אנגלשטיין

  • אמנות ההשתנות והתנועה

    "הבחירה בחומר הפשוט, עץ הסנדוויץ׳, וצביעתו בגימור באיכות גבוהה מתריסים גם כנגד כובד הראש האידיאולוגי של אבות הפיסול הישראלי. יש ממד מרענן בשילוב חומרים קלים והקפדה חמורה על הפרטים, שאמנם מעניקים למיצב חזות רצינית, אך כזאת שלא לוקחת את עצמה ברצינות רבה מדי". יהונתן משעל על תערוכתו של ראובן ישראל במרכז לאמנות עכשוווית

  • בשבילים לא מסומנים

    "ליטביץ הציעה דיבור עם המיתוס בשפתו שלו, ובאופן (אולי לא) מפתיע בחירה זו הצליחה לחלץ מתוכו הרבה יותר. במקום לנתח סיפור בחדר המתים היא הניחה אותו בלוקיישן חדש כדי לברר מה קורה, במקום לדבר על המיתוס היא חיה אותו". ידידיה גזבר על תערוכתה של אלה ליטביץ

  • "הדחפים התת מודעים הסתנוורו מהשמש הקופחת"

    ״התערוכה מצליחה להפוך את המרכז לאמנות עכשווית למה שהוא – חלל ישראלי-תל אביבי-מקומי, זוהר בעליבותו, מונמך בתקרתו, מהבהב בתאורתו״. קרן גולדברג על ״זיכרון חרבות״, המרכז לאמנות עכשווית

  • אורח בביתו שלו

    ״החלל עצמו רחוק מלהותיר בצופה תחושה של חמימות ואירוח ואולי כאן טמון כוחה של התערוכה. מהכניסה ועד היציאה מרחפת מעל הצופה עננת אי נוחות, חוסר אונים וזרות עמוקה של אדם שהוא אורח בביתו שלו ואף בעולמו״. גילי סיטון על התערוכה הקבוצתית ״קבלת פנים״ במרכז לאמנות עכשווית, ערד

  • המלצת השבוע: שטיפת מוח למחשבים בלבד

    "מה שפגלן משיג הוא יותר מחוויה אסתטית וסיפור טוב על טכנולוגיה חדשה. סרטו של פגלן הוא אזהרה". רונן אידלמן מצייד אתכם במידע שבלעדיו תערוכתו של טרבור פגלן במרכז לאמנות עכשווית בתל-אביב תיראה לכם כמו סיוט מ"התפוז המכני" (וזורק מלה טובה על מיכל בראור)

  • לא רק יין זול, 8.5.14. פרק שני של הסיפור "הקול": מתחת לשטיח ההכרה

    בטור היום מובא הפרק השני מתוך סיפור "הקול". כמה מחשבות, תרופה לעצב וכמובן, תערוכות.

  • המשתתף, הצופה והמציצן

    אם יש חוט מקשר עקבי בקריירה הפורה של כריסטיאן ינקובסקי, הרי זוהי האינטראקציה המפתיעה שלו עם כלי התקשורת ההמונית של הקולנוע, הטלוויזיה והמוזיקה, או ליתר דיוק, חדירתו אליהם.

  • סימנים מוסכמים

    התערוכה של מיכל הלפמן במרכז לאמנות עכשווית מציגה הפקה מהוקצעת, שמתקשה לחפות על עבודה גולמית המבוססת על קרעי רעיונות חצי-אפויים.

  • לא רק יין זול, 28.11.13

    גדעון גכטמן, מיכל הלפמן, נעמי גיגר, מופע בובות אינטרגלקטי "הרפתקאות יאן טיכי בכוכב הרובוטים", רועי מנחם מרקוביץ', Raw Beats, נוי פורר, 60 ריבוא ועוד

  • הזדהות יתר עם המקום

    פיסול הוא אובייקט תלת-מימדי ללא פתח כניסה, וזאת לעומת מבנה אדריכלי שיוצר האפשרות לחיות בתוכו. אותי מעניינת נקודת ההשקה בין השניים. שיחה עם אלונה רודה.

  • לא רק יין זול 23.5.13

    השבוע בטור: קיבוץ גלויות, ערבים יהודים, מזרחיות ואשכנזיות, שפיות וטירוף.

  • שם המשחק: סוף המשחק

    כריסטופר קולונדרן תומס הגיע מוכן לעימות עם הסטודנטים בגלריה BAAD. פער המידע בינו לבין הקהל השאיר אותו בודד על הבמה.

  • לא רק יין זול 2.5.13

    טמיר ליכטנברג; יוני פזי וכרמי דרור; אורי גרשוני, ניר עברון ומיקי קרצמן; "פעם אחר פעם"; "מארח ואורח" במוזיאון תל- אביב; ינאי סגל, שחר סיוון, יחיאל שמי; יאן ראוכוורגר; "עיר לפי מידה", כריסטופר קולנדרן תומאס, ואלונה רודה ב-CCA; ערב רב בבית העיר; הלכות ג'ין; ברית שלום 2012 בגוטמן; נעה בירן

  • בין הכיסאות

    "אחד הדברים שהכי מוזרים לי מאז שהתחלתי לעבוד כאוצרת במוזיאון פתח תקווה, זה שיש לי משרד. אמנים באים להיפגש איתי, ואז יש את הכיסא שברור שהוא של בעלת המקום, ולצורך העניין בעלת הסמכות; ויש את הכיסא של מי שהוא מהעבר השני של השולחן". הילה כהן שניידרמן מסרבת להיררכיה בין אוצרים לאמנים ונהנית לעבוד עם אמנים חיים.

  • תרגול אינסופי

    תערוכתה של נירה פרג עוסקת בריטואלים דתיים וחברתיים באמצעות עבודות ההכנה שלהם, ההופכות למוקד ההתרחשות ולריטואל בפני עצמו.

  • לחתוך, לחבר, לאסוף: עריכה מחדש של העולם

    באמצעות כלי העריכה הקולנועית, מתזמרת נירה פרג את העולם ואגב כך מראה לנו עולם שהוא כבר מתוזמר.

  • תחושה של אנימציה מושהית

    סרג'יו אדלשטין מראיין את גרי היל, מתוך קטלוג התערוכה של גרי היל שמוצגת במרכז לאמנות עכשווית.

  • חן תמיר תחליף את מעין שלף

    האוצרת חן תמיר תחליף את מעין שלף כאוצרת במרכז לאמנות עכשווית בתל-אביב ומרצה בתוכנית ללימודי אוצרות המשותפת למרכז ולסמינר הקיבוצים.