כתבות מאת דנה שלו
מה חי באמנות החיה
- אמנויות הבמה
- 23/05/2016
"אין לנו אג'נדה חינוכית מוצהרת. אנחנו באמת מבקשים להרחיב את השיח וליצור אירוע תוסס ורב-שכבות. אנחנו בהחלט רואים בסדנאות, בכנסים ובאירועי שיח חלק בלתי נפרד מהפסטיבל. זה קורה כי גם אצלנו וגם אצל הקהל יש רעב לזה". הצצה לתוכנייה של פסטיבל ישראל ה-55 ושיחה קצרצרה עם המנהל האמנותי, איציק ג'ולי
ניסוי כלים
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 15/05/2016
"בשתי העבודות שצפיתי בהן, יוצרות מוכשרות בוחרות שלא לבחור, לא למתוח ביקורת או לנקוט עמדה ברורה – אלא להציג מצב. העדינות הזו יכולה להיות שפה, סגנון או טרנד, אבל לטעמי היא פשוט בוסרית". דנה שלו על מרכז כלים לכוריאוגרפיה בבת-ים ועל יצירותיהן של טליה בק ויולי קובבסניאן
"זה פשוט עניין אנושי"
- אמנויות הבמה, ראיונות
- 12/02/2016
"יוזמה אזרחית שברירית", כך מכנה הכוריאוגרף הבלגי אלאן פלאטל את החרם התרבותי על ישראל. "אני תומך בחרם, אבל אני לא חבר התנועה. אני רוצה לשמור על החופש להחליט מהי עמדתי בכל מקרה לגופו. אני רוצה לקחת בחשבון את הרגשות של המעורבים בעניין משני הצדדים, אחרת אני עלול להשתמש בכוח באופן שעלול להתפרש כאלים"
חזרתו של המבע
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 31/01/2016
"רוח של נעורים פיעמה בפסטיבל השנה, שקידש את ההתנסות. כמה מהיוצרים השתמשו בה כעלה תאנה לעשייה חסרת תכלית או משעממת, ועבור אחרים היא היתה זרז או מנוף לחקירה וביטוי חכם של הדבר הזה (בריחוק מה) שאנחנו קוראים לו 'מחול'". דנה שלו על 4 מופעים נבחרים מפסטיבל "הרמת מסך"
הגוף המכריע, הרקוויאם המוכרע
- ביקורת
- 12/11/2015
שני הרהורים על שני מופעי מחול: "More than Enough" של דוריס אוליך, שמאתגר את תפיסת הגוף הנורמטיבי, ו"רקוויאם גרמני" של בלט אם ריין דיסלדורף, שמפרפר בין סגנונות
"יש גבול לכמה אחריות אפשר להפיל על האינדיבידואל"
- ראיונות
- 05/11/2015
"העבודה לא עוסקת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא בתוצאות שלו – מה ההשפעה שלו על חייו היומיומיים של האזרח. היא מעלה את השאלה איך מלחמה גורמת לאנשים לשנות את התנהלותם היומיומית ולהפוך להיות משהו שהם לא רוצים להפוך אליו". שיחה עם רתם תש"ח בעקבות יצירתו "Some Nerve".
מיישר קו עם העליונות הגברית
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 18/10/2015
דנה שלו מציעה להתייחס ליצירתו האחרונה של רועי אסף, "בויס", כמשלימה לטרילוגיה את יצירותיו "הגבעה" ו"גירלז". ככזאת, "'בויס' נופלת למלכודת המבט הגברי במשמעותו הפמיניסטית הקלאסית. גם כאשר הגברים ב'בויס' מפלרטטים, אין בכך כדי לערער את מעמדם כנושאי המשמעות הבלעדיים". ביקורת
פיספסו את ההר
- ביקורת
- 29/09/2015
דנה שלו השתתפה בשלושה אירועים בפסטיבל "מתחת להר". סנטייגו סיירה ויעל ברתנא "הציעו עיסוק מרפרף, חסר אחריות ויהיר בסמלים של מלחמה וקדושה", והמפגש-הרצאה של ד"ר עלי קלייבו הידרדר לפרפורמנס של געגוע והאדרה.
סוג אחר של ניהול טעם
- אמנויות הבמה, ראיונות
- 23/08/2015
"אנחנו שומרים על המיתוג שלנו, משתדלים לא להיות מזוהים רק עם תמונע או עם המחסן למשל. אנחנו תופסים את עצמנו כסוכנים עצמאיים, קול נוסף בשדה שעושה ארגון מחדש של הדברים". שיחה עם עדו פדר, מנהל אמנותי שותף של פסטיבל "צוללן", שיתקיים בספטמבר הקרוב בתל-אביב–יפו
הפוטנציאל לשינוי של תולעות המשי
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 15/06/2015
"אני מגדלת את התולעות בשביל רגע מסוים – כשמתחיל חוסר נחת כזה של התולעת והיא חייבת לחפש פינה, היא מחפשת גובה. התנועה שלה נראית לי כמו עינוי, משהו לא מספיק לה כבר, והיא חייבת ללכת למשהו יותר נעלה". דנה שלו צפתה ב"שעת הגלגול" של קבוצת תיאטרון רות קנר ושוחחה עימה
פסטיבל ישראל: המציאות חותרת תחת האמנות
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 08/06/2015
"באופן פרדוקסלי, בזכות התנגדות הממסד לאמנות ביקורתית והאווירה הציבורית העכשווית, לא ניתן לעצור את שטף האסוציאציות הפוליטיות שמתקשרות עתה לכל מחווה מהדהדת של 'יוליוס קיסר' של רומיאו קסטלוצ'י או למוזיקה הערבית שמשתרבבת מהרחוב להופעתו של קסבייה לה-רואה". דנה שלו מהרהרת על שלושה מופעים בפסטיבל ישראל 2015
אשה, ספק אשה
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 30/04/2015
"הגוף העומד בתווך הוא נקודת המוצא; ג'ולי מבקש לטשטש אותו כדי לאפשר את השאלות, ויצמן מבקשת לחדד אותו כדי להפוך מלים לחומר". דנה שלו צפתה ב"שמש על יוטה" של איציק ג'ולי וב"ראיתי היום בפייסבוק תמונה שלך בגופייה צהובה עם דגל של אש"ף" של עינת ויצמן.
האשה שהרעישה את מוזיאון תל-אביב
- אמנויות הבמה, ראיונות
- 29/01/2015
"במקום כמו ישראל אני מרגישה צורך להתייחס לנושאים רגישים שלא פשוט להתמודד איתם. רציתי להביא קולות ומחשבות שמבוצעים כפעולות במרחב מוזיאלי מונומנטלי ורפלקסיבי, ולשאול שאלות אולי קיומיות בלי להיות פרובוקטיבית או לנסות לזעזע במכוון". שיחה עם דנה הלר, אוצרת "הד", פרויקט סאונד-פרפורמרס חדשני שהתרחש בחללים שונים של המוזיאון.
מרימים מסך על מחול חדש
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 08/01/2015
פסטיבל "הרמת מסך" האחרון עירער על תפיסת המחול השמרנית שאיפיינה את המוסד בשנים האחרונות. היוצרים חגגו, המבקרים הגיבו בחשש מ"אובדן המחול" ואכזבה מהתוצרים שהוצגו. דנה שלו ניסתה ללבן כמה מן השאלות שעלו בעקבות הפסטיבל עם המנהל האמנותי איציק ג'ולי, האוצר רן בראון והיוצרים ארקדי זיידס, עדו פדר, שני גרנות ונבו רומנו
כובש את הכיבוש
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 07/10/2014
"העבודה מציבה מראה לכלל הציבור הישראלי, שנדרש לזהות ולהתמודד באמצעותה עם ביטויי האלימות שלו עצמו, גם באופן אישי וגם כאזרח. החשיבות שלה בימים אלה חשובה לאין שיעור, במיוחד לנוכח קולות של צנזורה, משום שהיא מפנה אצבע מאשימה באופן שווה אל כולם". דנה שלו על "ארכיון", יצירתו של ארקדי זיידס
לעולם ואף פעם, שוב ושוב
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 09/09/2014
"היציבות היחידה שניתן למצוא ביצירה הזאת היא המחזוריות האינסופית, והאפשרות היחידה לנחת היא בהתמוטטות שתכלה הכל". על "Forever/Never" של תיאטרון קליפה במוזיאון תל-אביב.
משק אוטרקי שלא באמת יכול להתקיים
- אמנויות הבמה
- 16/07/2014
"אנחנו יכולים לנסות לשנות את הגבול שלנו, לעצב או לפרוץ אותו, אבל עדיין בנקודה שבה העור שלנו מסתיים, שם אנחנו נגמרים". שיחה עם נעה דר על "עור", יצירתה החדשה
לרקוד עם הגב לכובש
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 04/05/2014
"Badke", יצירתה של הלהקה הבלגית les ballets c de la b, שהוצגה בפסטיבל רמאללה למחול עכשווי, מכוננת את הזהות הפלסטינית ללא תלות בהתנגדות לזהות הישראלית, אלא מתוך כוונה להדרה שלה.
דיאלוג לכל החיים, נשיות קליידוסקופית
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 27/12/2013
שני מופעי מחול מסקרנים: "Arrowed" של בובי ג'ין סמית, שמג'נגלת בין שליטה לחוסר אונים, ו"Girls" של רועי אסף, המציעה מבט חדש על הנערוּת הנשית
בין הרמוניה לנימוס
- אמנויות הבמה, ביקורת
- 17/12/2013
"לא נוצר מתח באף אחד מחלקי היצירה; לא בין הדמויות לבין עצמן ולא בין הדמויות לחלל. העדר הקונפליקט הוא מרכז היצירה בעיני, ומתפקד כאפשרות ההתרסה היחידה בה". על "בוטניקה של תשוקה", יצירת המחול של טליה בק