פריחת מוחות 11 – יעל קנרק, ניו-יורק

שם: יעל קנרק מדינה: ניו יורק גיל: 42 מצב משפחתי: גרושה גדלה והתחנכה ב: ברמת אילן, גבעת שמואל השכלה: תואר ראשון באמנות מ-,SUNY Empire State College, Studio Program, New York, NY תואר שני באמנות אלקטרונית מ- Rensselaer Polytechnic Institute, Troy, NY גלריה: נלי אמן, תל-אביב, Bitforms gallery, New York תחומי עיסוק/עניין: מעסיק אותי הקשר והיחסיות […]

שם: יעל קנרק
מדינה: ניו יורק
גיל: 42
מצב משפחתי: גרושה
גדלה והתחנכה ב: ברמת אילן, גבעת שמואל
השכלה: תואר ראשון באמנות מ-,SUNY Empire State College, Studio Program, New York, NY
תואר שני באמנות אלקטרונית מ- Rensselaer Polytechnic Institute, Troy, NY
גלריה: נלי אמן, תל-אביב,
Bitforms gallery, New York

יעל קנרק

יעל קנרק

תחומי עיסוק/עניין:
מעסיק אותי הקשר והיחסיות בין שפות, וכן נרטיבים קולקטיביים ביחס לתפישת המציאות. כך הגעתי להתבונן ברשתות חברתיות היסטוריות, כגון אלו של מסחר, ורשתות עכשוויות כמו האינטרנט. מעניין אותי כיצד רשת האינטרנט, המורכבת משפות מחשב ושפות טבעיות, מרנדרת דימוי מרחבי; מעניינת אותי השפה כמרחב וגבול בהיבטיה הגיאו-פוליטיים, וכיצד הרשת משפיעה על החוויה הגיאוגרפית; מעניין אותי שהאנגלית עשירה והעברית מקודדת; מעניינת אותי תפישת המציאות כפי שהיא מצוירת בקבלה של "בעל הסולם"; מעניין אותי הקורקינט שלי ולחרוש את העיר; מעניין אותי מי נגד מי, ואיפה אני, ומה זה "אנחנו"; ואיך טכנולוגיה מחברת ומפרידה אותנו; מעניין אותי הרחם, משפחה ושאר חלקי הגוף; מעניינת אותי תחושת הנצחיות. מעניין אותי היצר.

ספרי בקצרה על האמנות שלך:
אני עובדת במדיומים שונים כשמילים, משפטים וסיפורים הם העורקים המחברים את החומר לעולם. הפרקטיקה מורכבת משורש פנימי ומעגל חיצוני. בשורש הפנימי, שלוש (מתוך שבע) עבודות אינטרנט הן פרקים ביומן מסע בעולם מקביל בחיפוש אחר אוצר אבוד. היומן מתאר נוף סובייקטיבי בודד. המעגל חיצוני מכיל עבודות שמתייחסות לעולם החברתי המשותף של פוליטיקה, מסחר ומדע. הוא מורכב מפסלים, הדפסים, תכשיטים, מוסיקה וטכנולוגיה. יש סינרגיה והדדיות בין עבודות מהשורש הפנימי לאלו במעגל החיצוני.

Wavelength range of roughly 630–740 nm #1, 2010 Red in English, Hebrew, Arabic, Yiddish and Spanish Silicone on wood

Untitled (L'Origine), 2008Rubber, pins115.5 x 109 in / 293.5 x 277 cm

אמן/ית שאת מעריכה במיוחד:
בסדר רנדומאלי: רוני הורן, קיקי סמית‘, מייקל גריי, ג‘ימי דורהם, סול לוויט, לואיז בורז‘ואה. פרנץ ווסט, מרינה אברמוביץ‘. מהדור שלי: קבוצת סלמנקה, סיגלית לנדאו, מירי סגל, וואפא בילאל, מייקל רקוויץ‘, יס מן, הילה לולו-לין, גבריאל אורוזקו. אני סקרנית לראות לאן דור גז ייקח אותנו.

למה ניו יורק?
נולדתי פה. זוהי עיר מרתקת, אין-סופית ושוחרת המצאות. יזמית, כספית, תובענית, מפלצת, מופלאה.

איך את חווה את הישראליות ו/או היהדות שלך בניו יורק?
את הישראליות אני חווה בעיקר דרך הקטבים: מצד אחד, הדיאלוג המדכא על הכיבוש והשלכותיו המחליאות. מהצד השני, הערצה עיוורת לישראל דרך שני הנרטיבים "אנחנו רק קטנים ומתגוננים" ו"כל העולם שונא אותנו," שמובילה להתרגשות מחיילות (במיוחד כשהן מחזיקות נשק). ביחס ליהדות, גיליתי פנים אחרות של יהדות כמרחב יצירתי ורב-גוני. גיליתי יהדות אנרכיסטית, פנקיסטית, יהדות "עשה זאת בעצמך"; יהדות יותר מעניינת ורלוונטית לנשים; יהדות כבחירה חופשית, ביחס הפוך להרגשת הכפייה המוכרת מהתרבות היהודית בישראל; יהדות שבונה גשרים. הייתי אפילו מקצינה ואומרת שכדי לגלות יהדות צריך לחוות אותה בארה"ב או לייבא אותה לישראל. מומלץ גם באנגלית כדי לקחת קצת חופש מהמגדריות המכבידה בעברית. בשנתיים האחרונות אני מתחברת ליהדות בעיקר דרך קבלה של "בעל הסולם" בשל המסרים האוניברסאליים ותפיסת המציאות שמציעה תיאוריה מספקת ל"הכל".

את מתגעגעת לישראל?
למשפחה וחברים. יש 'רילאקס' בישראל שלא קיים בניו יורק. ים, מטקות, קניות בשוק, להתגושש עם האחיינים, שישי אחה"צ והרפתקאות בטווח נסיעה של שעה או שעתיים.

האם את חושבת לחזור בעתיד לישראל?
החיים יכתיבו. בשנתיים האחרונות אני מאוד נהנית מהביקורים בישראל. יש בישראל שפע אנושי של חוכמה וכישרון. לצערי/נו, היסטורית, אין לנו הצלחה גדולה בניהול עצמי ברמה המדינית. מקווה מאד שנלמד.

האם לדעתך כדי להצליח בישראל צריך בהכרח לעבוד מחוץ לישראל, או לפחות ללמוד בחו"ל?
נראה כך. לא חוויתי את חיי הבוגרים בישראל כדי להשוות. אנחנו היהודים מאד שאפתנים. ייתכן שמושג ההצלחה שווה בדיקה. שומעים אותו הרבה במדיה הישראלית. יש אומרים "אין נביאה בעירה". גם רוק'נרול ופופ אמריקאי נוסע להתבסס באירופה כדי לחדור לשוק האמריקאי. כיום אני נהנית משני העולמות. בניו יורק אני מיוצגת על ידי גלריה ביטפורמס שמתמקדת באמנים שעובדים עם ו/או ביחס לטכנולוגיה ומדע. בישראל אני עובדת עם גלריה נלי אמן שמציגה חתך רחב יותר של יצירה אמנותית. אול גוד…

Wavelength range of roughly 630–740 nm #1, 2010 Red in English, Hebrew, Arabic, Yiddish and Spanish Silicone on wood 40 x 40 inch / 100 x 100 cm

Wavelength range of roughly 630–740 nm #1, 2010 Red in English, Hebrew, Arabic, Yiddish and Spanish Silicone on wood 40 x 40 inch / 100 x 100 cm

האם את מרגישה שהלימודים והחיים בניו יורק תרמו להתפתחותך המקצועית?
כן. אני משוכנעת שהחיים בניו יורק אפשרו לי ליצור ולהשתתף בפיתוח של תחומים מאד ניסיוניים כמו אמנות אינטרנט, שהוא מדיום שמציע מימד רענן לחשיבה על אובייקט האמנות, על אספנות, על בעלות, ועל היכן ומתי מתרחשת חווית האמנות. בארה"ב יש אפשרות לפתח פרקטיקה שאינה תלויה בשוק האמנות וניזונה דרך האקדמיה וארגונים ללא מטרות רווח. ההזדמנות לחשוב וליצור בתחום הזה של אמנות אינטרנט מאפשרת לי לייחס את המרחב המקוון לעבודות קיר ופסלים שהחומריות והמבנה שלהם מעוגנים בתרבות הכלכלית של עולם האמנות. תמוה שבישראל הסינרגיה בין טכנולוגיות היי-טק ואמנות אינו דינמי יותר. ישראל כל כך חזקה בטכנולוגיות היי-טק, יש רושם שכל אחת בזמנה החופשי מטפחת סטרטאפ. זה נכון?

ספרי על רשת האפגרייד שייסדת .
את רשת האפגרייד התחלתי ב-1999 בסדרה של שיחות בין אמנים ואוצרים בבר באיסט ווילג‘ בניו יורק בנושאים הקשורים לאמנות בטכנולוגיות אינטרנט ותוכנה, וזו התפתחה לרשת בינלאומית. אנשים באו ואמרו שהם רוצים להתחיל פגישות אפגרייד במקום מוצאם. אפשרתי לזה להתפתח, קבלתי את היוזמות הללו בברכה. באוקטובר אנו עורכים את הפגישה הבינלאומית הרביעית בסאו פאולו, ברזיל.

ספרי בקצרה על כמה מהפרויקטים שלך:
אני עובדת על תערוכת יחיד בגלריה ביטפורמס בניו יורק שתיפתח בספטמבר. התערוכה תכיל עבודות שמורכבות ממילים במספר שפות תוך הפרטה והפעלה של תכונות צליל, צורה ומימד גיאו-פוליטי של המילים; סדרה של פסלים מחימר וזהב כשהטקסט המוזהב "מצאתי את המפתח ליופי קיצוני" מקשר בין מערכות ערכיות של פיסול וגוף; עבודת וידאו ממוחשב שמתאם וידאו וסאונד עם שעון המחשב, כך שהתמונה נעה על מנגנון הזמן במחזוריות וחזרתיות. קצת קשה להסביר את הפרויקט הזה במילים.
יש לי גם פרויקט-מחמד: פינקס – בלוג של רשימות בעברית מתויג לפי חלקי הגוף על החיים באיסט ווילג‘ בניו יורק; סיפורים קצרים על החיים בין תרבויות. תחת הקישור "אודות" כתבתי:
"גנבתי חסקה וחתרתי עם הידיים עד אחרי גיברלטר. כשאיבדתי את ההכרה הלווייתנים נשאו אותי מערבה. פעמיים פתחתי עיניים אל אופק אינסופי. בסוף פלט אותי האטלנטי בקוני-איילנד. שרועה על החול, שבתי לחוש כשהילדים בעטו לראות אם אני חיה. מישהו גנב לי את המזוודה. מעל ראשם חייך אלי הגלגל הענק חמוד כזה, ישר חייכתי חזרה.
כל שנה משנת 1991 אני חותמת חוזה שכירות לעוד שנה. קבועה זמנית באיסט ווילג’, ניו יורק. מקום שכלום לא קורה בו."

מה תוכניותייך לעתיד הקרוב?
בספטמבר תערוכת יחיד בגלריה ביטפורמס בניו יורק; תערוכה קבוצתית והרצאה במוזיאון האוניברסיטה של בולדר, קולורדו; הרצאה באוניברסיטת אוסיטן פי בטנסי; כנראה משהו בהרווארד; הרצאה במוזיאון לאמנות עכשווית באתונה במסגרת תערוכת אוסף המוזיאון; תערוכה קבוצתית בגלריית אוניברסיטת צ‘יקו בקליפורניה; והמפגש הבינלאומי הרביעי של אפגרייד בסאו פאולו, בררררררררררררזיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.