כתבות מאת מזל קאופמן
אני מתבוננת בה
“הרגע הנבחר הוא רגע הקשב היכן שעומד אדם בעולם, רגע שנושא עבר ועתיד ורואה את קווי המתאר של הקיום. הרישום הוא גם עיסוק בקווי המתאר של הקיום. גם החדר, המיטה המוצעת בהקפדה וברכות, החדר נזירי, נקי ושקט”. מזל קאופמן על תערוכתו של יוסי מרק במוזיאון תל אביב
הבובה מפחידה כמעט כמו המציאות
- ראיונות
- 28/07/2025
“בעבודות שהוצגו במוזיאון ינקו דאדא אני מדברת על האבא הגיבור כחלק משלל מקצועות שקיימים בחברה שלנו. כמו שיש אימא תופרת, ככה יש אבא גיבור. כך אני מייצרת איזושהי תחושה של בנאליות שבה בחברה שמקדשת מלחמות גיבור הוא בעצם מקצוע לכל דבר”. האמנית דינה הופמן משוחחת עם מזל קאופמן בעקבות התערוכה “לדגדג את השפם של ארדואן”
מגדלי בבל מהופכים במאמץ שווא לגעת בקרקעית
- מסה
- 08/02/2022
“התנועה לא רק שאינה מספרת סיפור אחדותי, היא מערבלת אותו ומעמידה אותו על ראשו. הרישומים מקיימים דיאלוג עם הטקסטים התלמודיים, עם פסלים קלאסיים וכן רישומי חפצים אישיים של האמנית. אופן הרישום הפרגמנטרי אף מערב בין סגנונות ובין גבוה לנמוך, דבר המוסיף לתחושת אי־הלכידות ואי־הנחת”. קריאה חוזרת בספרה של מרים גמבורד “יצר הרע טוב מאד”
כיצד נאמר משהו על משהו
- ביקורת
- 03/08/2021
“כהמשך למהלך זה הוצבה התערוכה באופן בלתי קונבנציונלי, כשעבודות מסוימות מוצמדות זו לזו, תלויות לגובה ויוצרות התכתבות פואטית צורנית עם עבודת החלונות. זוהי מעין קתדרלה חילונית ארעית שכמו הציורים עצמם נבנתה באמצעות הטלאות, השתלות, צירופים מפתיעים ובניה מאולתרת, מרובדת ורב שכבתית”. מזל קאופמן על תערוכתו של ציבי גבע, 21-20, בגלריה הראל