מטומטמים?: על פריצת יישומי ה-NFT בעולם האמנות

את עבודתו "מטומטמים" יצר האמן האנגלי בנקסי בשנת 2006. זהו איור בצבעי שחור-לבן המתאר מכירה פומבית בבית המכירות כריסטיז, ומטרתו לשים ללעג ולקלס את מנגנוני שוק האמנות הבינלאומי: טקסט ממוסגר בתוך האיור מכריז בלגלוג "מטומטמים, איני מאמין שאתם באמת קונים את זה". הכרזה זו מתייחסת לכך שבעשורים האחרונים נמכרות עבודות אמנות במחירים מרקיעי שחקים. דוח שוק האמנות לשנת 2020, שמפרסמים ארט באזל ובנק UBS, מבהיר כי היקף הפעילות הכלכלית בשוק זה עומד על חמישים מיליארד דולר ומותיר ארבעים ואחד אחוזים מכלל ההכנסות בידי שלושה אחוזים מאמני העילית. נתון זה דומה לנתוני חלוקת העושר העולמי: ארבעים וארבעה אחוזים מההון נמצא בידי אחוז אחד מהמבוגרים בעולם. בעקבות המגפה והשפעותיה והעובדה שהון בהיקף של 64 טריליון דולר נמצא כעת בתהליך העברה בין-דורית מהבייבי בומרס לדור ה-X ולמילנייאלז,¹ עולה השאלה "האם דפוסי הפעולה הכלכליים והחברתיים צפויים להשתנות, ואם כן, מה תהיה ההשפעה של השינויים על עולם האמנות?".

"מטומטמים" נרכשה במרץ השנה בידי חברת טכנולוגיה העוסקת בבלוקצ'יין בסכום של 95,000 דולר. לאחר רכישתה נשרפה היצירה בטקס מיוחצן ומצולם במטרה להפוך את הסרטון ל-NFT. לאחר שה-NFT הוטבע ברשת הבלוקצ'יין, נמכר הטוקן של היצירה בסכום של 380,000 דולר. בחודשים האחרונים נאמר ונכתב רבות על ה-NFT בכל כלי התקשורת בעולם העוסקים בטכנולוגיה, כלכלה, אמנות ומה שביניהם.  NFTהיא דרך טכנולוגית המאפשרת הטבעה של תעודת בעלות על גבי רשת הבלוקצ'יין, כך שמי שרוכש עבודת אמנות דיגיטלית (איור, סרטון, עיצוב, קליפ, ציור וכו') יוכל להוכיח שהוא הבעלים של העבודה בו בזמן שהעבודה עצמה זמינה ברשת האינטרנט לכל דורש, לצפייה, להורדה או להדפסה (הרוכש של ה-NFT לא רוכש גם זכות לשכפל את היצירה המקורית, אלא אם כן קיים הסכם כתוב מפורש בין האמן ובין הקונה).

NFTs– Non Fungible Token (אסימונים ייחודיים שאינם ברי חליפין),  הם רשומות מבוססות בלוקצ'יין המסמלות בעלות על נכסים דיגיטליים או פיזיים. בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שפותחה במקור עבור ביטקוין ונכנסה לאחר מכן לשימוש במגוון ענפים (וגם במטבעות קריפטוגרפיים אחרים), היוצרת רשומת עסקאות בספר חשבונות דיגיטלי מבוזר שאינה ניתנת לשינוי. בכל פעם שמתבצעים עסקה, תשלום או מכירה של נכס, מתווספת שורה חדשה של מידע בספר החשבונות הדיגיטלי, שעותק שלו מצוי במחשב של המשתמשים. חברות טכנולוגיה גדולות מפתחות בימים אלה ממש פלטפורמות חדשות לצורכי ה-NFT, ויזמים זריזים מפתחם שווקים דיגיטליים שבהם אפשר להציע את העבודות הדיגיטליות למכירה.

בעולם האמנות NFTs מספקים הוכחה ייחודית וברורה לבעלות על עבודת האמנות, בדרך כלל אמנות דיגיטלית אך גם עבודות אמנות פיזיות, ולזהותו של האמן היוצר משום שהאמן המטביע נרשם תמיד כבעליה המקוריים של יצירת האמנות הקשורה ל-NFT. הנפקת אסימון מקשרת בין מידע על הפריט ורישומו בבלוקצ'יין. האמן היוצר הוא בעל זכויות היוצרים על היצירה, והקונה מקבל תעודת בעלות המוטבעת ברשת הבלוקצ'יין, בה אפשר לראות את הפרובננס, שהוא היסטוריית הבעלות על יצירת האמנות (לא באופן שמי) וכן את היסטוריית המחירים של העבודה. יכולת שמירת המידע, המעקב אחר פריטי מידע, השקיפות הקיימת ברשת הבלוקצ'יין והעובדה שהמידע שמור בה ואינו ניתן לזיוף, כל אלה נותנים מזור לאחד החוליים המעיקים של עולם האמנות: העמימות. עמימות זו, המועצמת בשל מגוון אינטרסים של בעלי עניין, מכבידה על ביצוע עסקאות, מעלה מאוד את רף הכניסה לשוק האמנות וצורכת משאבים רבים ממי שמעוניין למצוא מידע בשוק זה של מידע א-סימטרי. כפי שעולה מכל דוח המנתח את שוק האמנות, העמימות מקשה על שוק זה לגדול ולהתרחב.

תהליך ההטבעה והגדרת הבעלות על עבודת אמנות המוצע באמצעות פלטפורמות ה-NFT מאפשר לאמנים להציע יצירות אמנות למכירה לאספנים פוטנציאלים בלי להשתמש בשירותיהם של סוחר אמנות או גלריה. מרבית הפלטפורמות נותנות אפשרות להגדיר גם את הבעלות וגם את דרך המכירה בשוק הדיגיטלי. ישנן פלטפורמות בררניות הפועלות על בסיס הזמנות בלבד (לדוגמהNifty Gateway, Knoworigin, Foundation, SuperRare), ואילו אחרות דורשות אימות של זהות המשתמש לפני ביצוע עסקה (לדוגמה Rarible, Foundation). הפלטפורמות הללו גובות עמלה על שירותיהן, אם מהמוכר ואם מהאמן, בשיעור של שלושה עד חמישה עשר אחוזים.

עד היום, תעשיית העיצוב הדיגיטלי הייתה חסרה מודל עסקי (מלבד הזמנות עבודה מחברות עסקיות), ורוב העבודות הדיגיטליות נעשו ללא תגמול כלל, הופצו ברשת והפכו נחלת הכלל או נמכרו על ידי פלטפורמות מתווכות באופן שהותיר לאמן חלק קטן בלבד מהזכויות ומההכנסות. לפיכך, אין תמה שהתעשייה היצירתית הגלובלית (מוזיקה, אמנות, עיצוב, סרטונים) רוגשת. אחד היתרונות של מכירת אמנות דיגיטלית באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין, בשונה מעסקאות "מסורתיות" יותר בשוק האמנות, הוא היכולת של האמן לקבל תמלוגים ממכירות חוזרות בשוק המשני באופן אוטומטי. חוק ה-Droit de suite, זכותו של האמן לעקוב אחר מכירה חוזרת של עבודת האמנות שייצר ולקבל תמלוגים עבור הזכויות, אינו תקף בכל העולם. בארצות הברית החוק אינו מזכה אמנים באחוזים מרווחי המכירה החוזרת של האספנים בשוק המשני, וגם אם נחתם חוזה פרטי קשה מאוד לעקוב אחר יישומו. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציעה פתרון על ידי הכללת סעיף מכירה חוזרת בחוזים חכמים. חוזים חכמים הם קוד, סדרה של תנאי "אם, אז" אוטומטיים המאפשרים קידוד מראש של חלוקת כספים, כגון תמלוגים ממכירה חוזרת לאדם מסוים עם כל עסקה. מרבית שווקי ה-NFT כוללים בחוזים החכמים שלהם תמלוגים לאמן ממכירה חוזרת בשיעור של עשרה אחוזים, ואף מציעים גמישות בבחירת רמת התמלוגים מן המכירה החוזרת.

האינטרנט והרשתות החברתיות השפיעו רבות על שוק האמנות בשנים האחרונות, אך נראה כי שנת הקורונה היא שתרמה לפריצה הגדולה של השימוש המקוון, שעומד היום על כעשרים וחמישה אחוזים מכלל המכירות. העושר העולמי – הנמצא כאמור בתחילת תהליך של העברה בין-דורית – מענקי הקורונה והשגשוג של תעשיית הקריפטו, שהיקפה, רק בתחום המטבעות, הגיע באפריל לגובה של 2 טריליון דולר, מסייעים להבין את הפריצה של טכנולוגיות ה-NFT לעולם האמנות.

קיימים כמובן אתגרים ומכשלות ויש אי-בהירויות רגולטוריות הנובעות מעצם טיבן של התפתחויות טכנולוגיות שנכנסות במהירות לשווקים הגלובליים. מקרי העתקה, זיוף, שימוש בתמונות קיימות ושילובן ב-NFT והטבעה של יצירת אמנות דיגיטלית ללא הרשאה מפורשת מן היוצר, כל אלה עלולים להוביל לבית המשפט, והמפר יידרש להוכיח כי השימוש שלו הוא "הוגן" לפי חוק זכויות היוצרים. פסיקות בנוגע לשימוש הוגן, המביאות בחשבון את הדמיון בין היצירה המקורית ליצירה של הנתבע, יבחנו גם את השימושים ב-NFT.

קיימות בעיות אבטחה, בעיות של צריכת אנרגיה רבה והשפעה אקולוגית שלילית של כרייה בבלוקצ'יין, וטענות על כך שהתשלומים לרשת האיטריום מייקרים מאוד את הפעולות. קיים גם קושי בחיבור בין הפלטפורמות (אינטראופרביליות): התמלוגים המועברים באופן אוטומטי לאמן בעבור המכירה החוזרת יכולים לעבוד רק כאשר ה-NFT נמכר מחדש באמצעות אותה הפלטפורמה. אך אלו מחלות ילדות טכנולוגיות שאפשר לפתור בעזרת גיבוש תקנים בתעשיית הבלוקצ'יין, לדוגמא ISO. הנושא האקולוגי נמצא על סדר היום הציבורי ומפתחי הפלטפורמות מחפשים פתרונות טכנולוגיים. לדוגמא, שמירת המידע בשרשראות צד (sidechain) ורק לאחר איסוף מידע בגודל מסוים, הטמעתו כבלוק אחד ברשת הבלוקצ'יין.

המקטרגים טוענים בלהט שכל עניין ה-NFT הוא "בועה", "גימיק" או "הונאת פרמידה", ושבעצם מוכרים אוויר; הרי הרוכש לא מקבל אפילו קובץ של עבודת אמנות, אלא פיסת קוד המצביעה על כתובת URL שבה מצוי קובץ דיגיטלי של העבודה. אחרים נפעמים מהמחירים שבהם נמכרות מספר קטן של עבודות בשוק האמנות המסורתי (האמן הגרפי ביפל מכר את עבודתו במכירה פומבית בכריסטיס בסכום מדהים של 69 מיליון דולר, וג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר, מכר את הציוץ הראשון שלו ב-2.5 מיליון דולר).

היקף השוק של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ה-NFT,  נאמד ב-878 מיליון דולר, כשיישומיה משמשים כיום בעיקר לרישום בעלות על עבודות אמנות דיגיטליות (ארבעים ותשעה אחוזים), למשחקי מחשב (אחד עשר אחוזים), פריטי אספנות (שלושים ואחד אחוזים), לרכישת נדל"ן וירטואלי (שמונה אחוזים) ולרכישת כתובות לאתרי אינטרנט (אחוז אחד). אולם, אנו נמצאים רק בתחילתו של התהליך. ה-NFT ישמש בעתיד הקרוב גם להגנה על זכויות יוצרים של שירים, סרטונים, מאמרים (כדוגמת המאמר של העיתון טיימס שנמכר לאחרונה), קלפים של שחקני ספורט וידוענים, רישום נדל"ן בעולמות וירטואליים ופיזיים גם יחד, תוכניות אדריכליות, רישומי אופנה ורישום בעלות על חפצים פיזיים כמו מכוניות, שעוני יוקרה, נעלי ספורט ופריטי אספנים. השימוש בטכנולוגיה זו אף צפוי להקטין את בעיית ידיעות הכזב בתקשורת וברשתות החברתיות על ידי סימון מקוריות של הודעות ממקורות אמינים.

השימושים הרבים שצפויים במטבע שאינו בר חליפין הם קצה הקרחון של יישומי הבלוקצ'יין במגוון תעשיות: פיננסים, ביטוח, השקעות, הלוואות, תעופה, חקלאות, תחבורה, רפואה, מזון ועוד. נוסף על היישומים בתחומי הנדל"ן, האנרגיה והתיירות, תסייע הטכנולוגיה גם להגדרת זהות דיגיטלית מבוזרת, ליצירת חוזים חכמים, ארגונים אוטונומיים שעובדיהם הם גם בעלי המניות והבעלים של התאגיד (DAO –Decentralized Autonomous Organization), אינטרנט של הדברים (IoT), סחר בינלאומי ואבטחת סייבר. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מזמנת שווקים חדשים ומודלים עסקיים יצירתיים, ומחוללת שינוי פרדיגמטי בדומה לשינויים שחוללה רשת האינטרנט בעולם העסקי בתקשורת ובחברה כולה.

אין לדעת את ההיקף ואת עומק השינוי בדרכי הפעולה ובהשלכות הכלכליות הצפויות, ולא ברור בשלב ראשוני זה האם ה-NFT יהיה כלי פעולה משמעותי על פלטפורמת הבלוקצ'יין. עסקים, ממשלות, יזמים ומשקיעים בוחנים ולומדים את האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה זו ואת השימוש בה בכפוף לרגולציה (החלקית) הקיימת, כל זאת בתקווה שבעתיד לא יכתיר בנקסי את הספקנים של היום בתארים לא מחמיאים דוגמת זה שבכותרת.

בישראל, שוק ה-NFT נמצא בתחילת הדרך, הגם שקיימים מספר מיזמים העוסקים ביישומי NFT בנדל"ן, באופנה, באמנות ובספורט ואף פלטפורמות ייעודיות שפיתחו או הוסיפו פתרונות NFT לשמירה על זכויות יוצרים ופטנטים במוזיקה, אמנות, ניו מדיה ועוד.

יזמת NFT ISRAEL הלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל