תומר רוזנטל הוא זוכה הפרס לציור ע”ש אסנת מוזס לאמנים צעירים לשנת 2021, המוענק בשיתוף עם בית האמנים ירושלים. הפרס, המשלב מענק כספי בסך 10,000 ₪ ותערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים, הושק בשנת 2007. תערוכתו של רוזנטל תיפתח בבית האמנים ירושלים ב-9 באוקטובר 2021, וטקס הענקת הפרס ייערך ב-24 באוקטובר 2021.
רוזנטל, יליד 1987, הוא בעל תואר ראשון ושני מהמחלקה לאמנות בבצלאל. בנימוקי הבחירה כתבו חברי ועדת השיפוט שי אזולאי, מרים כבסה ואלי פטל:
תומר רוזנטל מציג גוף עבודה מובחן ומגובש. עבודתו עוסקת באופן בלעדי בפעולה של רישום ומחלצת מתוכו מבט פנימי עמוק ועמום כאחד. רוזנטל עוסק בַּפּנִים, בנפש ובמצב שעל פניו נדמה שאינו ניתן לתיאור באמצעות דימוי. עבודתו מתקיימת במרחב איטי. מייצרת דמויות, הממוקמות כאנימזם (מונח שטבע האנתרופולוג א.ב. טיילור כאחד המקורות הקדומים לדת, ומשם לנשמה ולנפש) הנע בין הסימלי לאורגני בחלל של שקט מוחלט, כאילו רובצות על סף קיפאון, לעיתים הן מפתות ומגלות לצופה משהו על עצמו, אולי על זרות פנימית או על דבר מה מאיים ומנחם כאחד בפנימיות. עבודותיו של רוזנטל קוראות לריכוז, להעמקה, לצפייה אישית המחייבת מרחב נשימה.

תומר רוזנטל, “התקלות”, 2018, פחם על נייר



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.