הדס קידר, אוצרת ודוקטורנטית בתכנית האוצרות של אוניברסיטת רדינג, בריטניה והאקדמיה לאמנות, ציריך, שוויץ, היא הזוכה במענק למחקר אוצרותי מטעם הבית לאמנות ישראלית.
המענק, ראשון מסוגו בישראל, נועד לאפשר לאוצר/ת להקדיש זמן למחקר ולפיתוח של תזה אוצרותית מקורית שתתממש כתערוכה במוזיאון או בחלל תצוגה מוכר אחר.
המענק ניתן לקידר לשם מחקר מקיף של גוף יצירתה של האמנית דורית רות יעקובי (2015-1952) שחיה ופעלה בערד. קידר צפויה לאצור תערוכה מקיפה מעבודותיה של יעקובי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בקיץ 2021. הפרס בגובה 42,000 ₪ יועבר ישירות לאוצרת.
מנימוקי השופטים:
גוף העבודה רחב ההיקף שהותירה אחריה האמנית דורית רות יעקובי הוא זירת מחקר מרתקת שמשוועת להתבוננות מעמיקה, לקריאה חדשה ולטיפול אוצרותי רגיש. הדס קידר משלבת בהצעתה פרשנות חדשה של עבודתה של יעקובי המבוססת הן על היכרות אישית עם האמנית ומשפחתה והן על היכרות מעמיקה של העיזבון שהותירה אחריה. יתרה מכך, כבת המקום (הדס הגיעה בגיל העשרה מארה”ב לערד) וכמי שפועלת מזה שנים על קווי התפר שבין מרכז לפריפריה ומאתגרת אותם, לקידר יש יתרון ברור בהבנת יחסי הגומלין הרעיוניים והחומריים שנטוו בין אופיה המיוחד של ערד המדברית לבין עבודתה של יעקובי שקבעה בה את משכנה ואת הסטודיו שלה. הדגשים הפרשניים של קידר, שמתמקדת בזיקתה של האמנית לסביבה המדברית בשפה החזותית שפיתחה ובפרספקטיבה נשית פמיניסטית, עשויים אף להיות רלוונטיים לבחינה מחודשת של מגמות רחבות יותר בשדה האמנות הישראלי.
פעולתה של קידר משלבת היבטים שונים של עבודת אוצרות: מחקר, קיטלוג, מיון, כתיבה, שימור, כתיבה והצגה.
מטעמים אלה מצאה הוועדה כי הצעתה של הדס קידר תואמת למטרות המענק שנועד לתמוך בתהליכי פיתוח רעיוני, כתיבה וגיבוש של תזה אוצרותית.
חבר השופטים כלל את פרופ’ אילון ועדיה, עדנה מושנזון, עידית עמיחי, יונה פישר וד”ר אסנת צוקרמן רכטר.
האוצרת הדס קידר היא הזוכה הראשונה במענק זה והוא יועבר אליה ישירות לאורך 8 חדשי המחקר.
המענק החדש מעמיק את מחויבותו של הבית לאמנות ישראלית לאוצרות מקצועית ומדגיש את אמונתנו בחוסנה של האמנות הישראלית גם בימים אלו. אנו ממשיכים בפעילות שוטפת של הוראה מקוונת ופועלים לקידום הלימוד, המחקר והפרסום של אמנות ישראלית. בעקיפין עתיד הפרס לסייע גם בחיזוק המוזיאונים ומרחבי אמנות אחרים בישראל שעל פי רוב אין בידיהם תקציב ראוי למימון מחקרים מבוססים ומעמיקים לקראת הצגתן של תערוכות מתחלפות.


בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 

השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 


איני יודעת אם דורית היתה אמנית טובה, אך ללא ספק היא היתה שונה ובלתי מתערבבת- תכונה שלא זוכה להערכה בסצנת האמנים המרכזית – בעיני עצמה בעיקר, השמרנית והמבוהלת. שנאתי את אניני הטעם הפוסט מינימאליסטים-קונספטואלים שכל מגע עם ‘בשר ודם’ ובטח אם הוא מגיע מאישה, גרם להם להחמיץ פנים מול עבודותיה העולות על גדותם.
גם מחקר לא ישנה את מיקומה בהיסטוריה של האמנות הישראלית וטוב שכך.
טליה
| |