הביאנלה לעבדים צעירים

נראה שאל רשימת הנושאים בהם מטפל איגוד האמנים הפלסטיים במאבקו למען הסדרת תנאי עבודתם של אמנים בישראל ניתן להוסיף יעד נוסף: הביאנלה לאמנים צעירים ברמת השרון, הפועלת, כך מסתמן, מבלי לשלם לאוצרים ואמנים על עבודתם. לאחרונה שלחה הנהלת הביאנלה, שנוסדה לפני שנתיים ותתקיים שוב באוקטובר הקרוב, קול קורא לאוצרים ואמנים צעירים (אם כי לא צויינה הגבלת גיל כלשהי). אלו התבקשו להציע תוכנית להקמת תערוכה במסגרת הביאנלה, שתתקיים השנה במתכונת של אגד תערוכות קטנות שיוצגו בביתנים מודולריים ברחבי העיר ולא בתערוכה גדולה ומרכזית. בתשובה לשאלה בנוגע לתשלום עבור העבודה כתב האוצר הראשי של הביאנלה סורין הלר כי “יש להבהיר לכל אמן\אוצר אליו פנינו לקבלת הצעה למיני תערוכה במסגרת הביאנלה רמת השרון השנייה לאמנים צעירים, שלא ישולם שכר עבור ההצעה ו-או עבודת האוצרות במסגרת הביאנלה רמת השרון השנייה לאמנים צעירים”. עוד הוסיף הלר כי תערוכות נבחרות יזכו בפרס מטעם העירייה.

תשובתו של הלר מעציבה ומעידה על כברת הדרך שהמאבק למען תנאי עבודה נאותים לאמנים עדיין צריך לעבור. ביאנלות משמשות כמנוף עירוני יחצ”ני, וניתן להניח שכל אחד מן המעורבים בארגון הביאנלה, החל אנשי אגף התרבות, עבור דרך האוצר הראשי, חברות ההפקה ויחסי הציבור, וכלה בטכנאים, המאבטחים והמלצרים שיגישו יין למוזמנים בערב הפתיחה יקבלו שכר בעבור עבודתם. לא ברור אם כן, מדוע אוצרים ואמנים – אבני היסוד של התערוכה – ממשיכים להיתפס כחוליה האחרונה בשרשרת המזון ומתבקשים לעבוד ללא תמורה, ומעניין איזו תשובה הייתה מתקבלת בתגובה להצעה שמאבטחי האירוע יעבדו בחינם, אך המאבטח שיבדוק את מספר התיקים הגדול ביותר יזכה בפרס.
על רקע הדברים, הבטחת המארגנים כי הביאנלה תעסוק ב”כוחות הפועלים בשדה האמנות בישראל מתוך נקודת מבטם של יוצרים ואוצרים צעירים הפועלים בארץ”, זוכה למשמעות אירונית וצורמת.

עדכון 15.2.10: תשובתו של אלי שגיא, מנהל מחלקת תרבות ואירועים בעיריית רמת השרון.