רב ערב 30.07.19

תערוכות חדשות במוזיאון פתח תקוה לאמנות

פתיחה חגיגית ומופעי פרפורמנס ביום חמישי, 1.8.19, בשעה 20:00

״DEEP FEELING: רגשות ובינה מלאכותית״

שיח גלריה עם אוצרת התערוכה נוהר בן אשר והאמן פאביו לאטנזי: שבת, 3.8.19, בשעה 11:00

התערוכה מאירה את החיבור בין האנושי לטכנולוגי בדגש על רגשות.

האמנים המשתתפים בתערוכה הם מהבולטים המשלבים בין אמנות וחדשנות, והם מדגישים את ההיבטים הפילוסופיים והרעיוניים שביצירה באמצעות ובשילוב אלמנטים דיגיטליים. מקצתם שיתפו פעולה עם מתכנתים, אחרים התבססו בתחום מדעי המחשב והציגו בתערוכות רבות. תוך שימוש בטכנולוגיות שונות הם בוחנים את מקומו של הרגש, בזמנים בהם האינטליגנציה המלאכותית נדמית לעתים גדולה מהאדם.

אמנים משתתפים: איל גרוס וערן הדס, דור זליכה לוי, דניאל סמול, ליאור זלמנסון, ליאת סגל, מאיה מגנט, מירי סגל, ניבי אלרואי, פביו לטאנצי אנטינורי (ספרד), רוני קרפיול

אוצרת: נוהר בן אשר

***

״גחליליות פצועות וברקים בצנצנת״

תערוכה-בתוך-תערוכה: "G/host" – במסגרת התואר השני בבצלאל

אוצרת ״גחליליות פצועות וברקים בצנצנת״: נועם סגל

אוצרים/יות ״G/host״: דביר שקד, דניאל ונטורה, מורן סולימרסקי–נועם, נטלי כהן, עדי יניב, שולמית אוחנה

כותבים/יות: גיא פינקלשטיין, גילי סיטון, דלית מתיתיהו, יערה שחורי, ניר שאולוף, נעם פרתום, עודד וולקשטיין, רועי צ'יקי ארד, שאול סתר

"אם הייתי יכול לאסוף ברקים בצנצנת, הייתי נותן אותם לגחליליות פצועות, שישובו לנצנץ ויראו שוב את דרכן". ציטוט זה מדברי משורר אינטרנטי עלום לוכד את רוח התערוכה, את האפשרות להתבונן באוסף קטן, לעתים אזוטרי או אקלקטי, ולהרוויח שפע של תובנות שעולות מתוך הריבוי המרוכז. התערוכה עוסקת באוספים; לא באספנות כתכונה או פעולה, אלא בשאלה מה אנחנו יכולים לראות ולהבין מתוך התבוננות במקבץ, בריבוי, באופן שבו ההצגה של פריטים מאותה "משפחה" זה לצד זה משפיעה על דרכי הקריאה שלהם. המִקבצים בתערוכה לא שואלים על תכונת האספנות, אלא מתבוננים במה שעולה מעצם הנחֲתם של החפצים בצוותא, ובמבט המרובד והמרובה שהם מחוללים.

אמנים משתתפים ״גחליליות פצועות וברקים בצנצנת״:  אוריאול וילנובה (ספרד/בריסל), אנה לונד (שטוקהולם), גבריאל קורי (מקסיקו/לוס-אנג'לס), חמודי ג'נאם (ישראל), סלין קונדורלי (צרפת/לונדון), רות פתיר (ארה"ב/ישראל)

אמנים/יות משתתפים ״G/host״: ארנסט סילבסטרֿ–לונץ, בר דביר, ליהי ניידיץ, מתי אלמליח, נוי חיימוביץ, רוני טרבלסי, רעות קרן, שחר אפק

***

"בועת ציור"

אוצרת: רעות פרסטר

התערוכה "בועת ציור" של הקריקטוריסטים ניר מולד ועמוס אלנבוגן מציגה סדרת איורים הומוריסטיים, אשר חושפים וממחישים את מורכבות יחסינו עם אמנות וטכנולוגיה. הקריקטורות מצליחות להפתיע ב"טוויסט" ממזרי ומצחיק: פתיחת תערוכת ציורי מערות פרה-היסטורית, רגעים גדולים מתולדות האמנות או הצעת נישואים בין רובוטים. "בועות ציור" היא תערוכה המשלבת הדפסים לצד ציורים על קירות הגלריה עצמה, כאשר אלה יחדיו מייצרים מבט רווי הומור – גם עצמי – הן על פעילותו של מוזיאון לאמנות, והן על השפעת הטכנולוגיה על האמנות בפרט ועל החיים כיום בכלל. התערוכה תלווה בתכנית עשירה לקהל הרחב הכוללת סיורים, הרצאות לכל המשפחה וסדנאות קיץ לילדים.

אמנים משתתפים: עמוס אלנבוגן, ניר מולד

מיה מגנט, All love u

"ואז פתאום לנצח נצחים" / נורית דרימר ואיב קריסטל

בית הנסן, מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה ירושלים

מרכז לאמנות ומחקר מעמותה במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים
נעילה: 4.9.19
אוצרות: קבוצת סלה-מנקה

איב ונורית גדלו במקומות שונים; נורית בירושלים ואיב ברומא. למרות זאת, את ילדותן מחבר קשר אישי המבוסס על אסון מקרי. נורית היתה בת ארבע ואיב בת עשר כשמשהו התרחש, הכביד עליהן במשקלו ושינה את כיוון סיפוריהן לנצח. אך החיים המשיכו והשנים עברו. האסון הפך לזכרון, לפעמים לבדיחה. המוות התעורר ונרדם, והזמין להרפתקאות מפתיעות.

ב"ואז פתאום לנצח נצחים" חללי ״מרכז לאמנות ומחקר מעמותה״ הופכים לסט צילומים של סרט שמקורו בפנטזיות ובביוגרפיות של השתיים. בתערוכה זו מתייחסות נורית ואיב למעמותה כאל אתר השחזור של סיפורן האישי, הן מרחיבות רגע תיעודי בודד לרצף של סצנות בדיוניות למחצה המאורגנות בצורה קולנועית. "ואז פתאום לנצח נצחים" היא הזמנה להשתתף ברגע טראגי מעברן של השתיים שהופך להווה תלת-מימדי פואטי.

"ואז פתאום לנצח נצחים" היא התערוכה הראשונה של שתי האמניות הצעירות והמבטיחות, בוגרות בית הספר לתאטרון חזותי בירושלים, שמשתתפות בתוכנית הרזידנסי לאמנים של המרכז לאמנות ומחקר מעמותה.

התערוכה במסגרת אמנות בצומת – פסטיבל הקולנוע בירושלים, בתמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי

ימים ושעות פתיחה של המרכז לאמנות ומחקר מעמותה:

ימים שלישי-חמישי בשעות 14:00-18:00, שישי בשעות 10:00-14:00

צילום: עמית מן

שתי תערוכות חדשות בסדנאות האמנים

הגלריה בסדנאות האמנים, קלישר 5, תל אביב

פתיחה: שבת, 3.8.19, בשעה 20:00

תערוכות אלו יהיו התערוכות האחרונות שיוצגו בבניין סדנאות האמנים בכתובת קלישר 5, תל אביב. פעילות הסדנאות מתוכננת לעבור למיקום חדש הנמצא בסמוך בסביבות חודש אוקטובר השנה.

"אין לי אשליות" / יצחק ליבנה

אוצרת: ורד זפרן גני

בגלריה המרכזית יציג יצחק ליבנה תערוכת ציורים שכותרתה "אין לי אשליות". העבודות בתערוכה בוחנות את פני השטח כפי שהם משתקפים באבולוציה של תרבות השימוש במסכים. המעברים הטכנולוגיים משפורפרות קאטודיות אל נורות לד ייצרו אפשרויות שונות של שטיחות, וכתוצאה מכך מבנים ויזואליים שונים הנוכחים בבסיסם של הדימויים המוקרנים. אופיים המדווח, מראה, ומרחיב את תפיסת המבט מן החלון העקרוני לציור, מציע נקודות מוצא לציורים הכלולים בתערוכה ומחזירים מבט מפוכח ככל שניתן על זמננו הנראה רדוף מתמיד.

"הפעמון צלצל אך המלכה מתחת למים" / אלינור סאם

אוצר: איתן בוגנים

״הפעמון צלצל אך המלכה מתחת למים״ הוא מיצב פרפורמטיבי בהשתתפות הצופים, אשר עוסק במנגנוני ההדחקה והאסקפיזם של הנפש האנושית. בחלל של סדנת אמן אורח בונה אלינור סאם קרחון משונן, החוסם ומשבש את דרכם של הצופים אל פנים החדר. שם, מאחורי מראה דו-כיוונית, ניצבת האמנית ומחוללת שלל התרחשויות באמצעות אובייקטים שונים, גופי תאורה וסאונד. תוך חשיפה חלקית ומשתנה של החלק האחורי, סאם מבקשת לעורר מחשבה אודות הפעולות המנטאליות שאנו נוקטים על מנת להגן על עצמנו אל מול המציאות המחרידה הסובבת אותנו: אסונות סביבתיים, משברים הומניטריים, אזורים מוכי מלחמה וצרות אישיות הפורעות את סדר החיים. בתוך חלל הגלריה, הצופים נדרשים לנקוט פעולה ולבחור: האם להתבונן במה שנמצא מעבר לקצה הקרחון או לברוח ממנו? האם לחשוף את עצמם למתרחש, או להתעלם על מנת להגן על עצמם? האם היכולת להרגיש אמפתיה אל מול ההרס כבר אבדה לחלוטין?

אלינור סאם, מתוך "הפעמון צלצל אך המלכה מתחת למים"