פרויקט “חלל” זכה במענק על שם בנימין מץ’. ״חלל״ הוא שיתוף פעולה בין הצמד PELEPE (אבנר מרים עמית וקרן בן-אלטבט) והאמן ציון אברהם חזן. הפרויקט נבחר מתוך עשרות פרויקטים שנענו לקול קורא והוא הזוכה הראשון במענק בשווי 10,000 שקלים ע״ש בנימין מץ׳ לשנת 2019.
“חלל” הוא עבודת וידאו המממשת פוטנציאל מוזיקלי הטבוע בקשר אנושי אינטימי דרך הצלבת חללי נשימה ופתחי פנים. העבודה מתרחשת בעומקה של ניקבת מעיין, בה הגופים מתפקדים כאיברים חיים בתוך המערה-רחם. כששני קולות נפגשים בתוך חלל קטן אחד הם מתערבבים, מתמזגים ומתאבכים, באופן שמדגיש ומגביר אוברטונים ותדרים מסוימים. חללים בתוך חללים, נקבים בתוך נקבים, הצלילים נגזרים מכוריאוגרפיה בלתי נראית של איברים פנימיים (לשונות, אפים, לועות, סינוסים), וכוריאוגרפיה נראית של גופים הבאים במגע בעומק האדמה, בתוך המים.
חברי ועדת השופטים: האמנית רותי סלע, האוצרת מארה שטוק (langen foundation) ומעצבי האופנה תמר לוית ויען לוי בעלי המותג “האחים מוסלין” (ישראל, בלגיה).
בנג’מין (בן) מץ’ (1985-2017) היה אמן שפעל בין פריז לתל-אביב. בדצמבר 2017 נהרג מץ בתאונת אופניים בתל אביב. עם לכתו, שורה של יוצרים שמץ היה חלק בלתי נפרד מעולמם ארגנו את התערוכה “אנסמבל” בגלריה של הרצל 16. התערוכה כללה 67 אמנים ישראליים (צעירים ובכירים) שתרמו את עבודותיהם על מנת לגייס כסף עבור הקמת הקרן ע”ש בנימין מץ’.



השבוע עמד בסימן מלחמות עצמאות: בישראל איים שר התרבות לשלול את אזרחותם של יוצרי סרט ביקורתי; ראש מכון סמיתסוניאן בארה"ב הודיע על פרישה בעקבות לחץ פוליטי מתמשך; בריטניה שוקלת לגבות דמי כניסה מתיירים במוזיאונים הלאומיים; ובהודו שללו זכויות יוצרים מעבודה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית. 

הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.