הזוכה לשנת 2017 בפרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר הוא הצלם דניאל צאל. פרס פרסר מוענק מטעם מוזיאון תל-אביב זו הפעם הרביעית; בשנת 2015 זכה בו הצלם רמי מימון, בשנת 2016 זכה בו הצלם מארק יאשאייב ובשנת 2017 זכתה הצלמת רונית פורת. הפרס כולל מענק כספי בסכום של 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב לאמנות.
צאל נולד בשנת 1985, בתל-אביב, והוא חי ופועל בתל-אביב ובברלין. צאל הוא בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל ותוכנית חילופי סטודנטים ב-Staedelschule, פרנקפורט, גרמניה. הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בגלריות בארץ ובעולם. כמה מהן פורסמו בכתבי-עת ומגזינים מקומיים ובינלאומיים.
“דריוס תופר”, 2014. צילום: דניאל צאל
צוות השופטים בוועדת הפרס כלל את דורון רבינא, האוצר הראשי של המוזיאון; לוקה לו פינטו, אוצר ב- Kunsthalle Wienומקים שותף של המגזין ובית ההוצאה לאור NERO; וברנדן אמבסר (Embser), עורך המגזין “Aperture”, לשעבר מנהל תערוכות באוסף וולטר ושופט בתערוכות בינלאומית מרכזיות.
מנימוקי השופטים: “צאל מחלץ מפעולות יומיומיות דרמות שקטות, קריאה להפוגה ולעצירה של המבט. הוא יוצר מנעד פסיכולוגי עשיר באמצעות צילום המבוים ומתוכנן בקפידה. הצילום שלו מצטיין בזיקוק של אנושיות מתוך הפרוזאיות, מתוך השולי, מתוך מה שאינו מבקש להיראות, להיזכר ולהפוך לדימוי”.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 
