רב ערב 02.01.18

יעל דקלבאום ולירון מיוחס במופע מיוחד לתחילת השנה | שנה של חזונות וכשלונות בגלריה אלפרד | "פקטורי" 4# לילה של יצירה חיה במוזיאון חיפה לאמנות | "הרוקמת והידעונית", תמר לב-און

יעל דקלבאום ולירון מיוחס במופע מיוחד לתחילת השנה

מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע

חמישי, 4.1.18, בשעה 21:00

מופע משותף ומרתק של היוצרות יעל דקלבאום (שירה וגיטרה) ולירון מיוחס (שירה וכלי הקשה). מוזיקה שמגשרת, מחברת, מחזירה לשורשים ומביאה בשורה חדשה. השתיים הכירו לפני יותר משנה בצעדת התקווה של "נשים עושות שלום" בקאסר אל-יהוד. יחד צעדו בראש אלפי הנשים בשירה ונגינה. במהלך השנה האחרונה צעדו יחד בצעדות נשים בגרמניה, ציריך, ברזיל וישראל. משתפות פעולה באנסמבל תפילת-האמהות בניצוחה של דקלבאום, שגם הפיקה מוזיקלית את אלבום הבכורה של מיוחס, שעתיד לצאת ב-2018. השתיים יבצעו חומרים שלהן, כל אחת וסיפור החיים שלה, כאשר החוט המקשר הוא חיבור לרוח, אדמה ונשיות.
לרכישת כרטיסים: כאן.

צילום: מארק סגל, יפעת יוגב



שנת התערוכות 2018 בגלריה אלפרד

שנה של חזונות וכשלונות

הגלריה השיתופית "אלפרד" החליטה לייחד את שנת 2018 לנושא "חזון וכישלון". בקריאה פתוחה לקהל הרחב הזמינה הגלריה אמנים ואוצרים להציע הצעות לתערוכות ולאירועים תחת כותרת זו. מתוך עשרות ההצעות שהוגשו, נבחרו 10 תערוכות נסיוניות ועשירות מבחינה מדיומלית, ובהן עבודות הצבה שנוצרו במיוחד לחלל הגלריה. התערוכות מבקשות לבחון את ההזדמנויות היצירתיות האפשריות הטמונות בכישלון, להפנות את הזרקור לתעוזה וללקיחת סיכונים הגלומות בחזון, גם אם ביצועו עלול להסתיים בכישלון מפואר. עלידי עיסוק בנושא הנבחר, מבקשים באלפרד להרחיב את שדה המשמעויות הנרקמות בין המלים חזון, הצלחה, כישלון, תכנון ואלתור, להעלות שאלות ביחס לגורמים המגדירים מושגים אלה ולפרק מוקדי כוח.
בתערוכה שתיפתח ב4.1.18 יציגו האמנים נעה גינזבורג, ענת מרטקוביץ וגידי גילעם. כל אחד מהשלושה יבצע מיצב עלפי סקיצה שיצר אמן אחר מן הקבוצה וייאלץ לוותר על השליטה בתוצאה של חזונו האמנותי.
את רשימת התערוכות הנבחרות לשנה ניתן לראות בתוכנייה השנתית באתר אלפרד. התערוכות ילוו באירועי פרפורמנס, הרצאות והקרנות, ובמהלך הקיץ מתוכננת תכנית רזידנסי של כמה אמנים שיצרו בחלל הגלריה בשיתוף הקהל.
לינק לקול הקורא

עבודה משותפת של גידי גילעם, נעה גינזבורג וענת מרטקוביץ



"פקטורי" 4#

לילה של יצירה חיה במוזיאון חיפה לאמנות

חמישי, 11.1.18, מהשעה 20:00

מוזיאון חיפה לאמנות ממשיך במסורת אירועים ליליים המתקיימים בחללי המוזיאון בו בזמן ומציעים חוויה תרבותית המשלבת מחול, סאונד, דראג, שירה, פרפורמנס, בירה ואוכל מבית המבשלה. המפגש הרביעי בסדרת "פקטורי" יתקיים בהשראת התערוכה "אמנות מסוכנת" ויכלול מפגשים בין יצירה ממוסגרת לאמנות חיה וחד-פעמית:
מופע משותף של עדי קיסר ועטר מיינר: עדי קיסר, משוררת ומייסדת ערס-פואטיקה, בשיתוף עם עטר מיינר, מוזיקאי ודי.ג'יי. היוצרים מפגישים בין ספרי שירה ומיקסר ומתיכים ביטים ומלים לאירוע של מוזיקה גבוהה.
"אחיזה", אמיר גולדמן, רוי סער, יאיר שפירא: יצירת תיאטרון-מחול המשתמשת בטכניקה ייחודית כדי לספר באופן א-מילולי את סיפורם האנושי של מהגרים המחפשים אחר עתיד טוב יותר.
"אי-הנחת של יצורים מכונפים", ניר וידן ועדי שילדן: יצירת מחול העוסקת באופן פיזי בתהליכי טרנספורמציה של זהויות מגדריות ובוחנת באופן ביקורתי את תפיסת המגדר הרווחת בחברה.
גיל נוה, "בנייתה והתפוררותה של 'דיווה' אל מול קהל": אמן הדראג גיל נוה במיצג מתמשך המתאר את הכניסה לנעליה של דמות גדולה מהחיים, גלינה פור דה-ברה.
"ללא כותרת", סופיה קרנץ: ארבע רקדניות ביצירת מחול המטשטשת את הזהות האינדיבידואלית.
"מצביעות ברגליים", מיכל ברט: מיכל ברט, ניבה חיים, בת-אל פדידה ושירן פינקלשטיין ביצירת פלמנקו מודרנית העוסקת בהפגנה כדוגמה מייצגת למציאות החברתית והפוליטית הנפיצה בארץ.
"זורחות", שירה אביתר: הרקדניות שירה אביתר וענת עמרני במופע מחול המפגיש שני גופי ידע תנועתיים משתי תרבויות שונות: התרבות התימנית והתרבות המרוקאית.
"האלות הטוות", מיצג בוטו, אפרת ולירו ושירלי מרום, בכורה: מיצג טווייה מתמשך המתפתח למופע בוטו, "מחול הנשמה" היפני.

"The Foyer", יעל אברבוך ועלמה ליבנה: מופע מחול סייטספסיפיק. יצירה דינמית העוברת טרנספורמציה בהתאם לתנאים המשתנים.

כניסה: 50 שקל. 35 שקל לסטודנט, חייל, תושב הדר, אזרח ותיק.
מוזיאון חיפה לאמנות, רח' שבתאי לוי 26, חיפה, טל' 04-9115997.

רכישת כרטיסים אונליין, כאן.



"הרוקמת והידעונית", תמר לבאון

אוצרת: אירנה גורדון

גלריה P8, הפטיש 1, תלאביב

פתיחה: חמישי, 4.1.18, בשעה 20:00

בתערוכה חלל כמוביתי, תמהיל של אמת ובדיה המחולל איודאות כמו בעת קריאה במקורות היסטוריים סותרים, שכן גוף העבודות משלב בין הארכיוני והמומצא, המתועד והמדומיין, ומצביע על הגבולות הדקים ביניהם: תצלומים משפחתיים מפורקים ומורכבים מחדש מבעד לסבכת ברזל, רישומים חסרים של דמויות ושטיח טלאים רקום המבוסס על התצלומים והרישומים גם יחד. במרכז השטיח תמונה משפחתית מרוקנת שמסביבה חגים השחקנים שנתלשו מתוכה: גיבורי סיפור אגדה עם חפציהם מרחפים במנותק ובמשותף, פורשים כנפיים, חיים ומתים, צפנים חזותיים של אודיסיאות חבויות. דמותה הפיקטיבית של "הרוקמת והידעונית" היא המפעילה בעמלנות את המערך החזותי והנרטיבי. זו הגבירה שאת סיפורה שלה היא פורשת בשפה ביקורתית העוטה על עצמה סממנים קיטשיים ונוסטלגיים. התערוכה מנכיחה את הגבולות הנזילים בין האמנות לקראפט ובין העכשווי למסורתי מתוך עמדה מגדרית מוצהרת. היא מעלה את רוחות המתים באוב, ומצביעה על מעשה האמנות כמי שביכולתו לכתוב ולעצב את המציאות, אך גם לערער עליה.

תמר לב און, "לאה ושמעון", 2017

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *