ברקן סורי, קוץ שנחשף בתאורת פלאש לילית, ופנס רחוב בודד באמצעו של כר דשא עזוב הם שניים מהדימויים המבליחים במפתיע מציורי השמן הקטנים המוצגים בתערוכה “קו המים” של אבישי פלטק. נוכחותם בתערוכה משנית לעבודות הווידיאו המוצגות בה ולצינור מים ישן, עבה וחלוד, המוצב במרכז הגלריה ומארגן את החלל מחדש, מתווה כבדרך אגב את תנועת הצופים. מעין כוריאוגרפיה מינורית מול קו מים, אסטרטגיה דומה לזו שקיימת בעבודות הווידיאו.
נוכחות הברקן והפנס היא כנוכחותם בעולם שמחוץ לגלריה; מפרספקטיבה אנושית משחקים את תפקיד המשנה ביחס לנוכחות האדם, נוכחים ברקע ההתרחשויות, ובכישרון ציור גדול מבטאים צלול את ההתבוננות וההקשבה השקטות והעדינות שיש בתערוכה הזאת.
בעבודת הווידיאו שמנוגנת בלופ, מבקרת דמותו הצנומה של פלטק בנוף ארץ-ישראלי מוכר: ים כחול, שקמה, מגדל מים. בתוכם הוא יוצר כוריאוגרפיה לשניים: אדם ומגדל מים. פלטק מנסה לפצח בגופו, באמצעות מדיום הווידיאו, כיצד יוכל לתת משמעות אישית ועכשווית למגדלי המים, שאיבדו את הפונקציונליות שלהם במהלך השנים, עם בניית המוביל הארצי, והפכו ממבנים מרכזיים שסימלו עוצמה, ושסביבם התנהלו חיי היומיום, ללא יותר מאנדרטאות אידיאולוגיה וזיכרון.
אבישי פלטק, “לילה בקיבוץ”, 26X23 ס”מ, 2017
בכל אחד מביקוריו אצל מגדלי המים פעולתו נראית אגבית ופשוטה, נטולת ההרואיות של ההקשר ההיסטורי. פלטק מתמודד עם המבנה ההיסטורי של מגדל המים דרך ערכים אמנותיים. מגדל המים הוא מאסת בטון פיסולית עצומה לעומת נוכחותו השברירית בפריים. הכתם מבטון והקו האנושי יוצרים צורות שונות של קומפוזיציה ובוראים מרחב אינטימי שבו הצופים יושבים על צינור המים החלוד ומתחקים אחר התנועה של פלטק, בווידיאו ובגלריה. הוא לוקח סלע, מציב אותו על האדמה ונעמד עליו, ראשו נושק לבסיס מאגר המים, עומד כאחד מעמודי התווך; הוא רץ ממגדל המים הלאה, מתגלגל כילד על דיונה; נשכב בתנוחת עובר בחריץ שנפער בין האדמה למאגר מים שקרס. מחוות קטנות ורגישות יוצרות כאן מהות של אמנות. נוכחותו של פלטק חיובית, ויש כאן משהו מרענן.
“קו המים”, אבישי פלטק, גלריה דנה, יד-מרדכי
אוצרת: רוית הררי
אירוע נעילה: 17 ביוני 2017, בשעה 12:00
האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.
מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית הודיע על רכישת שבע עבודות אמנות ישראלית לאוסף הקבע שלו, במימון קרן הרכישה על שם צילה ירון ז"ל. סך הרכישות לשנים 2025–2026 עמד על 200,000 ש"ח, ובהן עבודות של זיוה ילין, אלהם רוקני, אמירה זיאן, מיטל כץ מינרבו, חנאן אבו חוסיין, אפרת גל-נור וורד אהרונוביץ. 
