רוית הררי

  • המושכת בחוטים

    "כבר קרוב לשני עשורים היא עושה שימוש בחומרים אווריריים ושקופים, נטולי צבע והילה, שנוכחותם ערטילאית, אמורפית, שברירית ורוטטת – חוטי תפירה, חוטי ניילון, חול קינטי, אבקת סודה לשתייה ותאורה – כאשר העבודה עם חוטי הניילון משולה לעבודה עם אוויר או לפיסול באלומות אור", תמי כץ פרימן על עבודתה של טל אמיתי-לביא מתוך הספר "טל אמיתי-לביא: המושכת בחוטים" שיושק בקרוב

  • לצלול לתהום ולהתעורר

    "מול ציורה של אילן הצופה מתקשה שלא לקשור בין ידיעתו את כוח המשיכה ובין האובייקטים הפזורים בין גלי הטורקיז, ומתעוררת בו ההכרה כי ייתכן שאינם משייטים בין גלי הים אלא שוקעים בו. וכך, לתוך אותה תחושה סטטית נינוחה של הציור המופשט, נכנסת באופן לא רצוני תנועה איטית, מלמעלה למטה, תנועה של שקיעה". שוע בן ארי על התערוכה "בגללי הים סוער"

  • בין חורבן להצלה

    ״כל זה מראה את האמביציה של אילן כציירת, את יכולתה לחשוב על העומק ההיסטורי של הציור, של מלאכת הציור. האוצרות ועיצוב חלל התערוכה מחדדים את ההגשה של הציורים כציורים החושבים אופק דתי או פולחני אבוד, שניטל מהם למפרע כאפשרות״. אבשלום סולימן על תערוכתה של חניתה אילן ״חייב להיות מלאך״ בגלריה דנה

  • תוכנית מתאר למסע במרחב ובזמן

    "בתערוכה זו משולבים החזון והכישלון זה בזה כנחש הבולע את זנבו. חומרים עלובים ואפרוריים מתחלפים בשרידי פאר והדר ויוצרים מרחבי מטרופוליס ללא אנשים, אוטופיה או דיסטופיה אפוקליפטית. החלל אמנם נטול זמן או מקום, אך ניתן לחוש בנוכחות 'רוחות הרפאים' של החזון הציוני". על התערוכה "Plan B"

  • המלצת השבוע: "קו המים" של אבישי פלטק

    "פלטק מנסה לפצח בגופו, באמצעות מדיום הווידיאו, כיצד יוכל לתת משמעות אישית ועכשווית למגדלי המים, שאיבדו את הפונקציונליות שלהם במהלך השנים והפכו ממבנים מרכזיים שסימלו עוצמה, ושסביבם התנהלו חיי היומיום, ללא יותר מאנדרטאות אידיאולוגיה וזיכרון"