מאחורי ההומור בעבודותיו של רועי מנחם מרקוביץ’ נמצאת ההכרה בכוחם של הפרטים הקטנים על המציאות שלנו – הביורוקרטיה האפורה בעבודה “שואה ותיאום מס”, הקשר שבין שפה להיסטוריה והגיאוגרפיה של הארץ בפסלון “קנה רצוץ” או הפרובינציאליות של הקיום הישראלי גם בהנאות הקטנות כמו בעבודה “גליליות”.
מרקוביץ’: “ב’שוד ושבר’ אני פותח ארֶנה של דֶקוֹ ישראלי בטעם רע. משהו כמו 80 פסלים מזעריים שבנויים מחומרים עם מטען נוסטלגי חריג. זה בין אופקים-חדשים ל’מותק, הילדים התכווצו’. מותק, האופקים התכווצו. בגלל שהאופקים בארץ הולכים ומצטמצמים מדי יום בקטע אנושי, מוסרי, תרבותי, כלכלי ובכל הקטעים, אנחנו מסתכלים אחורה ומתגעגעים לזמנים שהיה יותר טוב. אז ב’שוד ושבר’ אני מנסה לאסוף את שברי הנוסטלגיה הזו ולהניח אותם בסידור חדש, משהו שיהיה יפה לעין ויתנפץ לרסיסים שוב ושוב. יהיו גם שני וידיואים תיעודיים שגם מתפרקים לחתיכות מול העיניים בזמן הצפייה”.
“שוד ושבר”, רועי מנחם מרקוביץ’, משכן האמנים, הרצליה
אוצר: רן קסמי-אילן
פתיחה: שבת, 11.2.17, בשעה 20:00
לאיוונט – כאן
השבוע נפתח בשדרות שבנגב המערבי מוזיאון ראשון מסוגו לפעוטות, "המוזיאון הראשון שלי", ומציע, לצד תערוכות, פעילות מגוונת לילדים. יזמית ואוצרת המוזיאון היא שלומית עצבה-ברנע. המוזיאון מיועד למשפחות, לגני ילדים, לקבוצות חינוכיות ולמבקרים בכלל.
התערוכה הראשונה במוזיאון, "קו. כתם. צורה", שאצרו שי עיד אלוני ועצבה-ברנע, מציגה שורה של אמנים. בין העבודות המוצגות: הר שניתן לטפס עליו, מערה שניתן לזחול לתוכה, ציור קיר מגנטי המשתנה ללא הרף, חללי אור צבעוניים, מיצבי סאונד אינטראקטיביים, פסלי טקסטיל רכים למשחק חופשי ועבודות מולטימדיה המגיבות לקול ולתנועה של הילדים. משתתפים: יערה אורן, אורי בצון, נועם בר, ניר ג'יקוב יונסי, דקלה לבסקי, שרון קן-דור, אליאן קצ'קה, איגור רבליס, עלמה שנאור ופרל שניידר. לצד היצירות מוצגות שאלות קצרות המעודדות דיאלוג בין ההורים לילדים. כמו כן פועלת סדנת יצירה.
המוזיאון פותח בשיתוף מרכז דואט להתפתחות הילד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' נעמה עצבה-פוריה, והוקם ביוזמת עיריית שדרות. "המוזיאון הראשון שלי", רח' שאר-יישוב 14, שדרות 
