ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין: כמעט טוב מאוד

סוף-סוף קם ביתן הקיץ החדש של גלריה סרפנטיין בגני קנזינגטון בלונדון. האדריכל הדני ביארק אינגלס יצר סטרוקטורה חופשית, אולם דייקנית ומחמירה; מבנה מודולרי, ובכל זאת פיסולי; בניין שקוף, אבל גם אטום חלקית; קופסה סולידית, אבל מזכירה בועה עקמומית. רק בבעיה קטנה אחת הוא שכח לטפל

16 שנה חלפו מאז שהאדריכלית זאהה חדיד בנתה את ביתן הקיץ הראשון של גלריה סרפנטיין בגני קנזינגטון בלונדון. מעט מאוד השתנה מאז; אותו תדריך למבנה זמני רב-תכליתי על אותה רצועת הדשא שלפני בניין הגלריה. גם מנהלת הגלריה ג'וליה פייטון-ג'ונס, שיזמה את הרעיון הנפלא להקמת הביתן, עדיין בתפקידה. נוסף רק שחקן חיזוק, מנהל-משנה, הנס אולריך אובריסט.

ובכל זאת, בכל שנה בחודש יוני מחכים הכל ליצירה האדריכלית החדשה שתצמח על הדשא. השנה הציפייה היתה מוצדקת: האדריכל הדני ביארק אינגלס יצר הפתעה מושלמת, שהפכה מיד לאטרקציה עבור אנשי המקצוע וקהל המבקרים המגוון.

הביתן החדש, המתרומם לגובה של 14 מ', משלים מבחינה קומפוזיציונית את חלון האור הוויקטוריאני העגול שמתרומם בקצה גג הגלריה הפירמידלי, אך בזה מסתיים כל המשותף בין שני הבניינים. השוני בצורה ובחומרים לא היה יכול להיות גדול יותר.

לפי הצהרת האדריכל, הבניין החדש תוכנן כך שיכלול אספקטים שונים שנתפסים לרוב כמנוגדים זה לזה: למשל סטרוקטורה חופשית, אולם עשויה בדייקנות מחמירה וקפדנית; מבנה מודולרי, ובכל זאת פיסולי; בניין שקוף ואטום-חלקית גם יחד; מבנה קופסתי סולידי, ויחד עם זאת דמוי בועה עקמומית של טיפת חומר נוזלי.

צוות האדריכלים והמהנדסים בחר לעבוד עם אלמנט בסיסי ביותר באדריכלות: "קיר הלבנים". הקיר הוקם מיציקת קופסאות בעלות קצוות פתוחים העשויות מ-GFRP, חומר פלסטי מזוין בסיבי זכוכית עם חתך קבוע, באורכים ועובי המשתנים לפי הצורך.

ביתן הקיץ במבט מבפנים. צילום: רם אהרונוב

ביתן הקיץ במבט מבפנים. צילום: רם אהרונוב

קיר הקופסאות נפרם לצדדים כמו רוכסן, וכך נוצרת מעטפה שהופכת את הקיר לחלל תלת-ממדי, שאפשר להשתמש בו כבית-קפה וכאתר לפעילות משפחתית חופשית ביום, וכאולם להרצאות ולמופעים אמנותיים בערבים. קצהו העליון של הקיר שומר על הופעה קווית ישרה, וכנגדו החלק התחתון יוצר מעין עמק מתפתל מקורה עם שני פתחי כניסה ויציאה. פתח הכניסה הראשי הקרוב יותר למבנה הגלריה רחב יותר מהפתח המתחבר לשביל הגן.

שלושה חומרים בלבד שימשו לבניית החוץ והפנים של הביתן: לוחות החומר הפלסטי המשוריין דמויות האות ר' הגיעו ממפעל (Fiberline Composites) בדנמרק היישר לאתר ההרכבה, שבו הוצמדו תחילה לקופסאות, ולאחר מכן כל שתי פינות של שתי קופסאות שכנות חוברו זו לזו במוטות דקים יצוקים (Extrusion) מאלומיניום בעלי חתך דמוי צלב. חיבור זה מעניק להן את היציבות במרחב. ה-GFRP, החומר השני, מאופיין בקשיחות זהה לזו של פלדה, אולם הוא שוקל רק כרבע ממנה. החומר השלישי הוא לוחות עץ ברוחב של 50 ס"מ שמשמשים לריצוף, לבניית שרפרפים פשוטים הצמודים לשולי הקירות ולעיצוב דלפקי בית-הקפה.

שלושה צבעים מאפיינים את הביתן: הצבע הדומיננטי, הירוק-אפור של לוחות החומר הפלסטי המשוריין, שנראים יפה במיוחד כאשר הם מוארים בקרני השמש או באור מלאכותי בערבי ההופעות; צבע הכסף המתכתי של מוטות האלומיניום; והצבע הטבעי, חום בהיר של לוחות העץ הרחבים, שיחד עם עצי הגן והשמים הנשקפים מבעד לחללי הקופסאות, יוצר עושר צבעוני עדין ומרשים ביופיו.

מבין העבודות הקודמות של משרד האדריכלים BIG, הפרויקט שרומז יותר מכל לביתן הנוכחי הוא פרויקט הדירות Marina Lofts בפלורידה, שגם בו הקיר החיצוני נפרם לצדדים כמו רוכסן, אלא שבמקרה זה, כל קופסה היא דירה. מבט מעמיק בתצלומים של ביתני הקיץ הקודמים מגלה קרבה בין הביתן החדש למבנה האוורירי של מסגרות הפלדה המודולריות של סו-פוג'ימוטו מ-2013. מבחינת החומר הראשי יש קרבה למעטפת של הביתן של סמיליאן ראדיץ' מ-2014, העשויה מיציקה דקה של חומר פלסטי לבן שקוף למחצה, משוריין בסיבי זכוכית (GRP).

מבט מקרוב על הקופסאות המרכיבות את קירות הביתן. צילום: רם אהרונוב

מבט מקרוב על הקופסאות המרכיבות את קירות הביתן. צילום: רם אהרונוב

מבחינה אדריכלית-הנדסית ניכרת בבניין גישה מינימליסטית-פיסולית מרשימה, כמו גם עקביות בעיצוב שבאה לידי ביטוי בקשר שבין קופסאות המעטפת הסטרוקטורלית ליחידות הדלפק ושרפרפי בית-הקפה. זו ממשיכה גם מן הבחינה הגרפית, בתוכנית קומת הקרקע של הביתן.

ואולם, בסוגיית הטיפול במי-גשמים חלה "קריסה אדריכלית". מבחינה הנדסית-טכנית, קופסאות החומר הפלסטי המשוריין אינן נוטות מספיק כלפי חוץ ולמטה, ומכאן שלא ימנעו חדירת מי-גשם. כאשר יורד גשם עז, וזה קורה לעתים בקיץ הלונדוני, אף שהוא לרוב יפה ונוח, מים חודרים פנימה.

מאוד מדכא לבוא לביקור אחרי הפתיחה הרשמית ולראות שבית-הקפה, שתוכנן ועוצב כה פשוט ויפה ומנוהל על-ידי בית-המסחר הלונדוני הידוע Harrods, עומד שומם, רצפתו רטובה, והוא מכוסה ביריעות פלסטיק כדי למנוע נזק לציוד. במצב זה הביתן אינו יכול למלא את תפקידו המרכזי, כמקום ציבורי-חברתי. למבקר נותר לעמוד ולבהות בצוות הפועלים המתקין לוחות פרספקס בתוך כמה מן הקופסאות וסותם נקבים בחיבורים לצלבי האלומיניום.

כבר היו בעבר דליפות במתחם, בעיקר בביתנים היותר נועזים עיצובית, כמו זה של ז'אן נובל ב-2010 וזה של סו פוג'מוטו ב-2013. ייתכן שהאתגר שהסרפנטיין מציבה לאדריכלים ולמהנדסים – לבנות ביתן פורץ דרך בחומרים וטכניקות קונסטרוקטיביות חדשות במשך שישה חודשים בלבד – הוא קשה מדי ולא משאיר זמן לתיקונים לפני הפתיחה. אבל דבר אינו מצדיק דליפה לאחר מסירת הביתן לרשות גלריית הסרפנטיין. הביתן חייב לתפקד במלואו גם בימי גשם.

התמונה העליזה של הילדה בתוך הקופסה, שצולמה יומיים לאחר הפתיחה, תשקף בעתיד רק את הקופסאות שלוחות הפרספקס השקוף לא הותקנו בהן, אבל בוודאי ילדים וגם מבוגרים ימשיכו לטפס על הקופסאות המדורגות, שאגב, תוכננו לשאת בעומס הזה. ואולי יש כאן רמז לכך שהמבנה החדש מזמין בעיקר לשחק בו? אולי. ועדיין, לאדריכלות כללי משחק בסיסיים, שחייבים להיות מכובדים ומטופלים. 

***

"Serpentine Pavilion 2016"

(Designed by Bjarke Ingels Group (BIG

גני קנזינגטון, לונדון
נעילה: 9 באוקטובר 2016

 

4 תגובות על ביתן הקיץ של גלריה סרפנטיין: כמעט טוב מאוד

    הביתן המעוצב מחדש כל קיץ של גלרת סרפנטיין הוא הזדמנות יפה ונדירה לאדריכלים להביע רעיונות חדשניים בחומר ובעיצוב ולזכות בפירסום עולמי. הביתן השנה נראה לי מוצלח במיוחד בגלל השימוש באלמנט יחיד של לבנה חלולה המזכירה משחק קוביות המתפתח לשלל אפשרויות רבות דמיון ויופי. תודה לרם אהרונוב שתאר בצורה יפה כל כך את הביתן.
    ובאשר לגשם…. באמת חבל שהוא לא הסתדר עם בית הקפה.

    תודה רבה על הכתבה, חבל שלא רואים את התמונה של הילדה שמתוארת בסוף הכתבה.

    הייתי. מרגש לשבת בתוך העצמה הזו.
    לשמחתי היה יום שמשי ולשבת לשתות בתוך ריבועי הקסם עם הנוף הנשקף מכל אחד מהם. חויה

    שישים ואחת שנים? כנראה התכוונתם לשש עשרה שנים שבהן הביתן הקיצי מוקם בגלריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.