קבוצת הרכישה של מוזיאון תל אביב לאמנות רכשה 13 עבודות אמנות ישראלית עכשווית לאוספי המוזיאון, בסכום כולל של 465,000 ש״ח.
האמנים/ות שעבודותיהן נרכשו הם יעל אפרתי, בועז ארד, קרן בנבנישתי, הילה בן ארי, יפעת בצלאל, דרור דאום, אורן הופמן, שי זילברמן, פאהד חלבי, דנה לוי, רותי סלע, אריאל שלזינגר וזמיר שץ.

אורָן הופמן- Blocknote, 2014
באדיבות גלריה טמפו רובאטו
ע״פ הודעת המוזיאון העבודות שנרכשו מיועדות לשלוש ממחלקות המוזיאון: המחלקה לאמנות ישראלית, שאוצרת אלן גינתון, המחלקה לצילום, שאוצרת נילי גורן, והמחלקה לרישום והדפס שאוצרת אירית הדר. האוצרות, בשיתוף המנכ”לית והאוצרת הראשית של המוזיאון סוזן לנדאו, הציעו עבודות שהיו מעוניינות לרכוש למוזיאון. חברי קבוצת הרכישה קיימו במהלך השנה מפגשי פרזנטציה על העבודות המוצעות לרכישה, סיורים בתערוכות, הרצאות וביקורי סטודיו. במפגש המסכם של הקבוצה נבחרו בהצבעה העבודות, מתוך מבחר עבודות שהוצע לרכישה.
קבוצת הרכישה של מוזיאון תל אביב לאמנות נוסדה בשנת 2013 ביוזמת ציפי זיסקינד, אורנה ורטהיים וסוזן לנדאו, במטרה לגייס כספים לרכישת אמנות ישראלית לאוספי המוזיאון.



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
