ביום שבת יושק “אדם וחוה / חיות בלילה” – ספר אמן של יואב אפרתי, המתאר את הסיפור המקראי של גן העדן, אדם, חוה והנחש מנקודת ראותו של פיל בגן חיות. הספר הוא כותר ראשון של הוצאת ״דפוס גולם״, המתמחה בספרים גרפיים וספרי אמן.
את דפוס גולם פתחו ההוצאה אוריאל הר טוב וערן נוה, שמגדירים אותה כ”יצרנית ספרים” הכוללת בית דפוס וכריכיה. הדבר מאפשר עבודה עצמאית לכל אורך הדרך, החל מהכנת הגלופות להדפסה, ההדפסה עצמה ועבודת הכריכה. היתרון במערכת מצומצמת, מוסיפים השניים, נעוץ ב״קירוב עבודת האמן לתהליכי יצור הספר עצמו מתוך תפיסה של ספר כיצירה שלמה״.

כריכת ספרו של אפרתי
בהודעה לעיתונות נכתב כי ״בית הדפוס שהוקם לצורך זה עובד עם מכונות דפוס בלט, טכנולוגיה שמאפשרת להדפיס ישירות מהגלופה שיוצר האמן. העיקרון הפשוט של טכניקת דפוס זו מגביל אמנם את אופי הדימויי הניתן להדפסה אך גם משאיר אותה גמישה יחסית לחידוש ולשיטות עבודה שונות. בניגוד לטכניקות דפוס צילומיות כאן עבודת הכנת הלוחות להדפסה היא מלאכת האמנות עצמה״.
למרות שספרי אמן המיוצרים בטכניקות הדפס מסוג זה מופקים בד״כ במהדורה מצומצמת ויקרה, הר טוב ונוה שואפים להגיע ליצור מהדורות גדולות יחסית, ונגישות לקהל רחב יותר. ספרו של אפרתי הודפס במהדורה מוגבלת של 420 עותקים ממוספרים ובו 26 דימויים והודפס מלוחות הלינולאום המקוריים שייצר האמן.
אירוע ההשקה יתקיים בשבת ה-2.5 בשעה 17:00, ברח׳ שוקן 6, תל אביב



הפסל והאמן יצחק (איצ'ה) גולומבק נפטר בשבת, 22 באוגוסט 2026, בתל-אביב, ממחלת הסרטן. גולומבק, שנולד ב-1957 בלודז' שבפולין ועלה לישראל עם משפחתו ב-1965, היה בן 69 במותו. מאז אמצע שנות ה-80 הוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בפיסול הישראלי. מאחוריו גוף עבודות אישי, גופני, שביקש להרחיב את גבולות הפיסול ואת היחסים בינו לבין ציור, רישום וקולאז'. גולומבק הרצה בחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה, במדרשה לאמנות, בתיכון אלון ברמת-השרון, בתלמה ילין ובקאמרה אובסקורה. גולומבק היה מזוהה עם פסלים מדיקט, חומר שנתפס במשך שנים "נמוך", שאותו היה מכופף, מרכך ומנפח ליצירת אובייקטים שנראו לעתים כמו גופים רכים וחסרי משקל. לצד הדיקט הופיעו בעבודותיו חפצים יומיומיים שהפכו באמצעות פעולת הפיסול למעין ארכיאולוגיה אישית של הגירה, בית, זיכרון וגוף. על החפצים שאסף אמר פעם: "אני מתכופף להרים את המשהו הזה כי אף אחד לא הרים אותו" – משפט שמגלם בתמצית את האתיקה והאסתטיקה של עבודתו. "גולומבק מייצר אובייקטים שאיש אינו חומד, חפצים שאין חפץ בהם, שחומקים ממלכודת הפטיש", 
תמר נסים היא זוכת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2026, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל. האמניות דפנה שלום ודועא בסיס זכו בציון לשבח.
בוועדת השיפוט השתתפו יאיר ברק, ד"ר זיוי ברמן, שרי גולן, פרופ' יעל גילעת, ורה גייליס, רווית הררי, אמירה זיאן וד"ר הדרה שפלן-קצב.
בתיה דונר, חוקרת תרבות חזותית, אוצרת ומרצה, מתה אתמול ממחלת הסרטן. דונר עיצבה את הדיון הישראלי ועסקה בזיקות בין אמנות, אדריכלות ועיצוב לאידיאולוגיות ולפרקטיקות יומיומיות. היא היתה מהראשונות שראו בעיצוב המקומי תחום עם משמעות היסטורית וחברתית, והיתה שותפה לתוכנית יונה פישר לאוצרות בבית לאמנות ישראלית. דונר בחרה לעבוד כאוצרת עצמאית – החלטה פורצת דרך בזמנה, שפתחה פתח לאוצרות אחרות בנות דורה. דונר, שהתבלטה בשדה האמנות אף שלא היה לה גב מוסדי, אצרה עשרות תערוכות במוזיאונים המרכזיים, מ"לחיות עם החלום" במוזיאון תל-אביב (1989) ועד "משכית – מארג מקומי" במוזיאון ארץ-ישראל (2003). על התערוכה 
