ציבי גבע בונציה

פורסמו פרטים ראשונים על תערוכתו של ציבי גבע בביתן הישראלי בביאנלה בונציה, שתיפתח בחודש הבא. את התערוכה אוצרת הדס מאור, והיא תיקרא ״ארכיאולוגיה של הווה״. בהודעה על התערוכה נכתב כי ״ארכיאולוגיה של הווה הוא מיצב חדש וספציפי לאתר, אשר יתפרשׂ על צידו החיצוני של הביתן כמו גם בתוכו, באופן שיפרע את החלוקות המוכרות בין פנים וחוץ, […]

פורסמו פרטים ראשונים על תערוכתו של ציבי גבע בביתן הישראלי בביאנלה בונציה, שתיפתח בחודש הבא. את התערוכה אוצרת הדס מאור, והיא תיקרא ״ארכיאולוגיה של הווה״.

בהודעה על התערוכה נכתב כי ״ארכיאולוגיה של הווה הוא מיצב חדש וספציפי לאתר, אשר יתפרשׂ על צידו החיצוני של הביתן כמו גם בתוכו, באופן שיפרע את החלוקות המוכרות בין פנים וחוץ, פונקציונלי וייצוגי, גבוה ונמוך, נטוש, מצוי ומטופל. המיצב מקפל בתוכו את האלמנטים הצורניים והתימטיים השונים המאפיינים את עבודתו של גבע לאורך השנים. הוא יכלול עבודות ציור לצד הצבות פיסוליות, ואובייקטים נטושים לצד אובייקטים מטופלים, תוך ביטול הפערים ההיררכיים בין אובייקט, ציור, פיסול, מיצב, מבנה ופיגום. בכל אלה, יבוא לידי ביטוי העיסוק החוזר של גבע באלמנטים הקשורים במושג הבית – בהם בלטה, חלון, תריס, סורג, קיר בלוקים, ועוד – הנוכחים כשברים של מה שהיה פעם, או יכול עקרונית להיות, בית. בתוך כך, הפרויקט יעלה שאלות אפיסטמולוגיות פנים־אמנותיות, כמו גם שאלות פוליטיות ותרבותיות הנוגעות למקומיות ולהגירה, לזהות היברידית ולחרדה קיומית, להוויה של ארעיות ולחיים בעידן של חוסר יציבות. פרישׂת הפרויקט בחלל תייצר מעברים חדים בין רגעים של חסימה, של אי נוחות ושל ספק מרחבי לבין רגעים אינטימיים של פואטיות, כאשר העדינות מפולשת בגסות, הליריות – באלימות״.

״עבודתו של גבע מכילה רבדים רבים, שמשמעותם מעוצבת על ידי מהלכים של גילוי והסתרה, פיגורציה והפשטה. שאלת הציור בפרט, ואובייקט האמנות ככלל, נוכחת בעבודתו לצד שאלות פוליטיות ותרבותיות, המסוות ומחדדות זו את זו בעת ובעונה אחת. באמצעות שיבוש והסטה, חזרתיות וצבירה, גבע יוצר עבודות היברידיות המבקשות לפתוח אפיקים דיסקורסיביים חדשים.

עיסוקו רב־השנים של גבע במבנה המרובד של הזהות, וארכיאולוגיה של הווה באופן ספציפי, מהווים הזדמנות לחקור מושג זה בהקשר של הנרטיב הרחב יותר של לאומיות כפי שהוא משתקף בביאנלה של ונציה. בשנה שבה האוצר אוקווי אנוויזור מציע להתמקד ב"כל העתידים של העולם", ניתן לקרוא את המיצב הספציפי־לאתר של גבע, על כל מה שהוא מקפל בתוכו, גם ביחס למצב הנוכחי של האנושות ושל העולם״.

ציבי גבע - קיר תריסים (פרט מהצבה), 2015

ציבי גבע – קיר תריסים (פרט מהצבה), 2015

גבע, יליד קיבוץ עין שמר 1951, מתגורר ועובד בתל־אביב. הוא הציג תערוכות יחיד רבות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון ישראל, ירושלים; רטרוספקטיבה במוזיאון תל־אביב לאמנות; מוזיאון אשדוד לאמנות, מרכז מונארט; מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון אשדוד לאמנות; המכון לאמנות עכשווית (ICA) ,בוסטון; מוזיאון האוניברסיטה האמריקאית, וושינגטון די.סי.; מוזיאון מאקרו טסטצ'יו, רומא ועוד. גבע מכהן כפרופסור באוניברסיטת חיפה ומרצה במדרשה לאמנות, בית ברל. הוא זכה בפרסים ובמלגות רבים, ביניהם פרס סנדברג ממוזיאון ישראל, פרס פונדק ממוזיאון תל־אביב ופרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות והספורט.

הדס מאור היא אוצרת לאמנות עכשווית החיה ופועלת בתל־אביב. השכלתה האקדמית היא בתחום תולדות האמנות והצילום, תיאוריה וביקורת והרמנויטיקה. מאמצע שנות ה-90 אצרה מאור מגוון תערוכות יחיד לאמנים ישראלים ובינלאומיים, כמו גם תערוכות קבוצתיות מקיפות, כגון רקמת פעולה, (לאחר), באופן זמני, היסטוריה של אלימות, סלון showtime ועוד.

ציבי גבע, עורב שחור, 2015

ציבי גבע, עורב שחור, 2015

2 תגובות על ציבי גבע בונציה

    אז אמרנו עבר הווה עתיד, מופשט ופיגורטיבי, גבוה ונמוך, פונקיונלי וייצוגי, עדינות וגסות… אמרנו הכל ולא אמרנו כלום.

    כמה שאת צודקת רות ויפה שאת עדינה כל כך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.