ספרו של תיאורטיקן האמנות בוריס גרויס ״המִסְפח הקומוניסטי״ רואה אור בעברית בהוצאת ״פיתום״.
תרגם מגרמנית והוסיף הערות: אדם טננבאום
בחרה, ערכה את הנוסח והוסיפה הארות: אסתר דותן
עיצוב: נועה שוורץ. 152 עמודים. 75 ש”ח
“חתירה לשלטון הפילוסופים אינטגרלית להגדרת הפילוסופיה. שהרי מדוע נרצה להגות בעולם ככוליות אם אין כל חפץ לנהל את הכוליות הזו? מי שרוצה לבטל את התביעה הטוטלית לעוצמה של הפילוסופיה, מבטל את הפילוסופיה עצמה ומותיר כך רק את ההיסטוריה של הפילוסופיה”.
בוריס גרויס, המִסְפח הקומוניסטי, עמ’ 86-85
במסה הפילוסופית המאתגרת המִסְפח הקומוניסטי, שפורסמה לראשונה בשנת 2006, מציג בוריס גרויס את הקומוניזם כשותף לחלומם של פילוסופים מאז אפלטון לייסד מדינה רציונלית שתנוהל באמצעות כוח הלשון, ומבין את הקומוניזם כניסיון להשתית בסיס חברתי על מדיום הלשון במקום על מדיום הממון. יתר על כן, הוא טוען, הכוח הטרנספורמטיבי של הלשון, מדיום של שוויון, הוא המפתח לכל מהפכה קומוניסטית חדשה. כלומר, לפרדיגמה נגדית לקפיטליזם הנוכחי.
כאנטיתזה לניאו-ליברליזם הגלובלי של הימין המפרק מוסדות חברתיים-אזרחיים דוגמת מדינת רווחה ומפלגה פוליטית, וכאנטיתזה לפעילותם של אנשי שמאל כיחידים, כאינטלקטואלים אינדיווידואליים כל אחד לעצמו, הפרגמטיזם הפילוסופי של גרויס מכַוון לכינון מסגרות פוליטיות של שמאל לא בורגני. וברחל בתך הקטנה: מסגרות פוליטיות מתחדשות ומתרעננות של מחשבת הקומוניזם והמטריאליזם הדיאלקטי – תכלית נועזת באופקיה, גם אם לא פופולרית כיום על רקע פירוק ברית המועצות, על רקע משטר הדיכוי הסובייטי והגולאגים של סטאלין ועל רקע אכזבתם מאז שנות ה-60 של אינטלקטואלים מובילים במערב מן המפלגות הקומוניסטיות ודלדול השפעתן של המפלגות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות בחברות השונות באירופה (ובישראל).
בוריס גרויס (נולד במזרח ברלין, 1947) הוא פילוסוף, אוצר ופרופסור לאסתטיקה, להיסטוריה של האמנות ולתיאוריה של מדיה באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קרלסרוהה, גרמניה. ספרו כוח האמנות [2008], ראה אור בעברית בהוצאת פיתום ב-2009. עוד בין ספריו:
Under Suspicion: A Phenomenology of Media, גרמנית: 2000, אנגלית: 2012; Introduction to Antiphilosophy, גרמנית: 2009, אנגלית: 2012; The Total Art of Stalinism, גרמנית: 1988; אנגלית: 1992, 2011; Ilya Kabakov: The Man Who Flew into Space from his Apartment, 2006; Going Public, 2010; History Becomes Form: Moscow Conceptualism, 2010.


האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.
מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית הודיע על רכישת שבע עבודות אמנות ישראלית לאוסף הקבע שלו, במימון קרן הרכישה על שם צילה ירון ז"ל. סך הרכישות לשנים 2025–2026 עמד על 200,000 ש"ח, ובהן עבודות של זיוה ילין, אלהם רוקני, אמירה זיאן, מיטל כץ מינרבו, חנאן אבו חוסיין, אפרת גל-נור וורד אהרונוביץ. 

